איתי שכטר עלה לשידור בתוכנית הספורט של 103FM והתייחס לפרישתו של ערן זהבי, שחזר את ההיכרות המוקדמת ביניהם ואת הדרך הלא שגרתית שעבר החלוץ. "פגשתי את ערן לראשונה בגיל נערים, עוד כשהיה לו קארה. הוא היה מוכשר, אבל לא מהמפלצות. גם בנבחרת הנוער והצעירה הוא לא היה משמעותי", סיפר שכטר. "נהיינו חברים ב־2010 בהפועל תל אביב, ובהתחלה היה קשה להבין ולקבל את ההתפתחות שלו".
שכטר המשיך ותיאר את התקופה המוקדמת של זהבי בבוגרים: "מבחינתנו ערן היה אחד המשמעותיים, כל פעם שהיה צריך אותו הוא היה שם – קשר אחורי, מגן. אני זוכר משחק בסכנין, הוא בכה לי ואמר ‘אני חייב לעוף מפה'". לדבריו, נקודת השיא בקריירה של זהבי דווקא הגיעה בשלב המאוחר: "אחרי עונה שבה היה מלך השערים ושחקן העונה, הוא קיבל סיטואציה שבה הוא שחקן ספסל ומאמן זר אומר לו שהוא חלוץ שני או שלישי".
לדברי שכטר, ההתמודדות עם המצב הזה היא שמגדירה את דמותו של זהבי: "הוא הצליח להביא את עצמו לרמת טירוף, להביא אליפות למכבי תל אביב. זה הסיפור של ערן זהבי מבחינתי".
לצד שכטר, שוחח גם סוכנו של זהבי, רונן קצב, שחשף את הרקע לעיתוי הודעת הפרישה: "אני יכול להגיד שדיברנו על זה כל הזמן ואחרי שערן סימן 'וי' הוא אמר לי 'עכשיו פורשים'. אמרתי לו, מה בוער? זה חשוב אם ההודעה תצא עכשיו או עוד כמה חודשים? אנחנו לא צריכים לרצות אף אחד, אם נודיע עוד חצי שנה יקרה משהו?".
קצב הוסיף כי ההחלטה לא הייתה מיידית: "הוא חשב לעשות את זה ב-31 בדצמבר, ואז אמר שהוא יהרוס את המסיבה והודיע יום למחרת. רוב הפרישות נעשות כשאין בך עניין או כשאתה פצוע, הפעם היה המון עניין. תמיד הייתה לו את התקווה שאולי יקרה משהו, הוא לא היה שלם עם זה עד החודשיים האחרונים, בחודשיים האחרונים הוא קיבל את ההחלטה שלא יחזור לשחק כדורגל. בגיל 38 אתה לא מקבל חוזה ארוך טווח ואז אתה בוחן אם לשלוף את כולם לחו"ל, ללכת לבד לא היה על הפרק".
מה דעתך על הכתבה?