על האש
ב-10 הניצחונות הראשונים של בית"ר ירושלים העונה היה הכול: חמישה מהפכים, שישייה היסטורית בבלומפילד על האלופה, שתי חמישיות, תצוגות אטרקטיביות ודרמות בתוספת הזמן. אבל דווקא הניצחון על הפועל תל אביב אמש (חמישי) היה המשמעותי מכולם. כי במקרים רבים בעונה שעברה, וגם בתחילת העונה הנוכחית, אלה הרגעים שבהם בית"ר פישלה. דווקא בבית, דווקא אחרי שנוצר ההייפ סביבה. הפעם זה לא קרה, ו-0:1 ראשון העונה – במשחק חלש, גשום ומגושם – הוא ההוכחה הטובה ביותר לתהליך ההתבגרות וההפיכה למועמדת אמיתית לתואר.
זה לאו דווקא היה ניצחון של אופי כמו המהפכים הקודמים, אלא של רצינות ובגרות. שער מוקדם ושמירה על היתרון, בלי לאבד את הראש. ירדן כהן היה מצוין ובריאן קרבאלי זוכה לרוב השבחים בתקופה האחרונה, אבל לטעמי האחראי העיקרי לשינוי – גם בשדרוג של שניהם – הוא לוקה גדראני. הכדורגל הישראלי יודע להבליט את הבלמים הזרים שהם בוסים: מעין סדרני עבודה עם יכולת טכנית, שבנוסף להנעת הכדור גם מכוונים את האחרים, מחפים עליהם בעת הצורך והופכים אותם לטובים יותר בלי לעשות יותר מדי רעש. קרלוס גרסיה היה כזה, מיגל ויטור כמובן וגדראני יכול ללכת בדרכם.
הבלם הגאורגי הוא השחקן היחיד בהרכב של בית"ר שעדיין לא הפסיד משחק העונה. בסיבוב הראשון מול הפועל תל אביב עוד ישב על הספסל כי רק הגיע, ואת ההפסד הביתי להפועל באר שבע החמיץ בגלל פציעה. איתו בהרכב? שמונה ניצחונות ושתי תוצאות תיקו. הפאניקה ברבע השעה האחרונה, אחרי שמסר יותר מכל אחד אחר (כולל 10 כדורים לשליש הקדמי) והוחלף בגלל התכווצות, רק המחישה עד כמה הוא משמעותי. כדי ללכת עד הסוף, בית"ר קודם כל חייבת את גדראני כשיר.
על הדרך
ובכל זאת, בית"ר עדיין רודפת. היא מתחזקת ומתבגרת, אבל הפועל באר שבע עדיין צעד לפניה בתהליך הזה. יש לא מעט תלונות על רמת הכדורגל של המוליכות, אז זה הזמן להזכיר: אין אלופה שלא מועדת, אין אלופה שמצליחה לייצר איכות מדי שבוע ולפרק כל יריבה. החוכמה היא לשכוח ולא לסחוב את זה הלאה. "חוק 24 השעות", כך קרא לזה ברק בכר ברצף האליפויות שלו, בנוגע לתגובת השחקנים אחרי ניצחונות והפסדים כאחד. בינתיים, רגע לפני קו מחצית העונה, הקבוצה של רן קוז'וך מיישמת את החוק טוב יותר מכל אחת אחרת.
הפועל באר שבע היא היחידה בליגה שטרם חיברה שתי תוצאות רעות. אחרי ההפסד הדרמטי לקרית שמונה, הגיע ניצחון דחוק על בני ריינה. אחרי ה-2:2 הביתי מול מ.ס. אשדוד, הגיע 3:4 קצבי על הפועל חיפה. אחרי ה-1:1 בפתח תקוה, הגיע 0:1 יוקרתי על מכבי תל אביב. והפעם, אחרי התבוסה הסנסציונית מול עירוני טבריה, הגיעה רביעייה ביתית על חשבון הפועל ירושלים. וזה בזמן שמכבי תל אביב למשל לא מצליחה לנצח במשך ארבעה מחזורים רצופים (לראשונה זה כמעט ארבע שנים).
אף קבוצה אחרת לא הצליחה לייצר רצף של יותר מארבעה ניצחונות (הפועל באר שבע פתחה את העונה עם שישה) ושתי הרודפות אחריה איבדו כבר תשע נקודות ביתיות, לעומת שתיים בלבד של המוליכה. הבעיות שלה באות לידי ביטוי בעיקר בחוץ, וכעת מצפה לה אתגר מול אחת מתגליות העונה.
על הדבש
שרון מימר יודע לקחת שחקני לאומית אבודים ולמצוא להם נישה מפתיעה בליגת העל. המרוויח התורן הוא ג'ובייר בושנאר. הוא היה אחד הכישרונות המדוברים בקבוצת הנוער של הפועל חיפה וקפץ לבוגרים בגיל 18, אבל אחרי שנה אחת חזר הביתה לשפרעם שעלתה אז ללאומית. אחרי חצי עונה עבר לנוף הגליל והראה ניצוצות שסידרו לו חזרה מהירה לליגת העל, אך בסכנין מיעט לשחק ושב כמושאל לנוף הגליל בחלון החורף הקודם, רק כדי להינצל בקושי מירידה לליגה א'.
למרות עונה נטולת שערים, מימר פתח לו מחדש את הדלת בסכנין. הקבוצה לא עברה כהרגלה בבקרת התקציבים והופיעה עם סגל משני לגביע הטוטו. ומבין אותם מושאלים שחזרו ושחקני נוער שהפציעו לפתע, בושנאק היה היחיד שנשאר בהרכב גם כשכל שחקני הרכש אושרו. שחקן הכף בן ה-22 היה במקום הנכון ובזמן הנכון בקיץ, והיה במקום הנכון ובזמן הנכון כדי לכבוש שער סמלי לרשת האקסית הפועל חיפה ביום שלישי. לא האיש שבסכנין חשבו שיהיה מלך השערים שלהם (חמישה כיבושים) אבל תמיד נחמד להיות מופתעים לטובה.
על העוקץ
בדיוק לפני שנה, ב-2 בינואר 2025, פרסם יו"ר איגוד השופטים מסמך הנחיות בגלל "החרפת ודרדור השיח כלפי שופטים/ות וכלפי בעלי תפקיד באיגוד השופטים על המגרשים וכן במדיות השונות וברשתות החברתיות". כן, גיורא ענבר, לוחם מהולל בעבר ועסקן מבולבל בהווה, נזף בשחקנים על השיח.
כמה אירוני היה לראות את המטיף שהנחה את השופטים לנקוט ביד קשה נגד כדורגלנים שלדבריו "מרשים לעצמם להתנהג ולהתבטא באופן בלתי הולם", מנבל את פיו בצורה מביכה וילדותית באולפן חדשות של הערוץ הנצפה בישראל. וכמה חבל מבחינת השופטים – אנשים אינטליגנטיים ואיכותיים שבהזדמנויות (הספורות) שניתנו להם ידעו לעמוד מול מצלמה ולהתבטא בצורה רהוטה וקולחת גם אחרי טעויות קשות – שהאדם שאמור לייצג אותם מתגלה כטוקביקסט סוג ז'.
מה דעתך על הכתבה?