למה שרון מימר התלונן על השופטים? הטור של דני דבורין

בסיום המשחק שבו גברה הפועל באר-שבע 0:5 על בני סכנין, פתח המאמן המפסיד, שרון מימר, בהתקפה כללית עזה על שופטי הכדורגל. בכך הוא הסיט לשוליים את העובדה שקבוצתו הייתה אמש (מוצאי שבת) מתחת ליכולתה, ושמובילת הטבלה זכתה בניצחון צודק.

סיפורו של המשחק החל למעשה בדקה ה- 24 שבה הורחק מתיו, שחקנה של סכנין, לאחר פגיעה בהלדר לופס, שחייבה כרטיס אדום. הפגיעה הייתה מעל הקרסול, ותמוה בעיני שישנם כאלה הסבורים שההרחקה לא הייתה מוצדקת. מתיו עצמו מיהר לצאת מיד כשראה את האדום. ברור לגמרי שבעשרה שחקנים קשה מאד להתמודד מול הפועל באר-שבע, ועל כך אין ויכוח. אלא שהקבוצה הבייתית התגוננה כבר מפתיחת ההתמודדות ואיפשרה לשחקניו של רן קוז'וך לתקוף ללא הרף.

ההתקפות לא פסקו עד שריקת הסיום והניבו 0:5 מהדהד, שאולי אף הפתיע את המנצחת. במיספר העצום של התקפותיה היא הירבתה במסירות, ובכל זאת כבשה חמישה שערים. שניים מהם מרגליו של דן ביטון, שלאחר הפסקה קצרה, שוב מצא את הרשת. את חגיגת השערים החל איגור זלאטנוביץ' בנגיחה מדויקת, והשלימו אותה חמודי כנען, וקינגס קאנגווה, כדורגלן נבחרת זמביה, שחזר מאליפות אפריקה ושותף כמחליף רק מהדקה ה- 65.

מכיוון שהמשחק נערך כמעט במעמד של צד אחד, התוצאה אינה מפתיעה. הנחיתות המיספרית תיסכלה מאד את שחקני סכנין, שעשו מאמץ גדול כדי לא להתפרק. לעיתים זה מצליח, אולם פעמים רבות החיסרון בשחקן עולה ביוקר, וזה מה שקרה הפעם. אני חושב שהמפסידה היא קבוצה טובה בהרבה מזו שראינו אתמול.

יתרונה הגדול של המנצחת הוא בעומק הספסל. לכן כשהשלימה את החילופים המותרים, ראינו אצלה על כר הדשא מחליפים בעלי איכות: מיגל ויטור, קינגס קאנגווה, אמיר גנאח, חמודי כנען ואלון תורג'מן. לא לכל קבוצה בליגה ישנם כאלה מחליפים. בסיום, יצאה הפועל באר-שבע מרוצה, אך גם היא מודעת לכך שהדרך לכיבוש פיסגת האוורסט עדיין ארוכה ורצופת מיכשולים.