גיא חיימוב התארח בפודקאסט "שער הזהב" לראיון מיוחד. בין השאר, שוער העבר סיפר על הבאזז התקשורתי המטורף במכבי חיפה, על הסיבות שבגללן הוא לא מתגעגע לכדורגל, וגם על ספורטאים שחושבים על העתיד במהלך הקריירה ומשקיעים את הכסף שלהם לקראת היום שאחרי הפרישה.
על הסיקור במכבי חיפה, חיימוב סיפר: "כשהגעתי למכבי חיפה, כל כך הרבה שחקנים הגיעו לשם, כוכבים. הבנתי שהמקום הזה הוא הכי מסוקר, יותר מכל קבוצה שיש בארץ. מבחינת העיר עצמה – זה משהו לא אמיתי. חמש תוכניות רדיו. לפני משחק, אחרי משחק. כמה אפשר לדבר? זה משהו שהוא באמת באמת באמת לא אמיתי ולא פרופורציונלי, ובזמנו לא ידעו לעשות את הקאט הזה".
על כך שהוא לא מתגעגע לכדורגל כיום, הוא הסביר: "שואלים אותי – 'אתה לא מתגעגע' ואני עונה שלא. אני לא מתגעגע. למה אני לא מתגעגע? זה מחזיר אותי לסטרס המטורף שאתה נמצא בו, והאימונים הקשים – בואנ'ה, כמה עבדתי קשה, וואו. איך עשיתי את זה? לבוא ב־8:30 בבוקר, גשם זלעפות, אתה אחרי זינוק, כולך מים, איך עשיתי את זה? אני באופן אישי עבדתי מאוד קשה עם חזי נחשון, כל קיץ זה היה סיוט".
חיימוב המשיך והתייחס לדיסוננס שהוא חווה: "יש פה דיסוננס מאוד מאוד גדול בין מה שקיבלתי, וקיבלתי המון, אם זה מוסר עבודה, מקצועיות והאופי שלי – האופי שלי הוא בעיקרון מהכדורגל. מצד שני, יצאתי לעולם אחרי הפרישה ואני אומר לעצמי 'מה אני עושה, מה אני עוד אוהב', וזה קשה. ברוך השם הייתה לי את האפשרות לעצור רגע, יש כאלה שאין להם את האפשרות זאת".
לבסוף, הוא התייחס לכך שהמודעות עלתה וכיום יש שחקנים שמתכוננים לעתיד עוד במהלך הקריירה: "אני זוכר כשהייתי לקראת הסוף, בשנה האחרונה במכבי חיפה, היו איתי שחקנים כמו דולב חזיזה, מקסים פלקושצ'נקו, עופרי ארד ונטע לביא – זה אנשים שכבר דיברו אז על משהו מעבר, על עוד משהו, איפה הם משקיעים ומה הם עושים. יש מודעות ויש הבנה. מי שבאמת משכיל לעשות את זה, אז הוא יכול. מי שיש לו את האפשרות ויש לו איזה סכום נזיל, יכול להשקיע".
מה דעתך על הכתבה?