העיתונאית סיון כהן עלתה אתמול (ראשון) לשידור בתוכנית הספורט של 103FM ושיתפה בחוויה אישית מרגשת מהמשחק האחרון של בית"ר ירושלים במושבה נגד הפועל פתח תקווה, בו נכח לראשונה בנה בן ה-4.
האזינו לשיחה
כהן פתחה בסיפור אישי: "אתם יודעים, זה מצחיק אותי, כי באקלים של היום הרבה כותבים לי 'שמאלנית', 'פריווילגית', 'קפלן' וכל מיני ביטויים כאלה שלצערנו הפכו להיות חלק מהשיח שלנו ולביטויי גנאי – אז לא, אני גדלתי בירושלים, אבא שלי, המשפחה שלי, היו אוהדי בית"ר שרופים. שבתות, אני עוד מברי המזל, זכיתי להיות בימק"א ואלי אוחנה שכל פעם שהוא משדר לפני כאן ב-103FM וזו התרגשות לראות אותו, כי צריך להבין, כשאתה גדל בשנים ההן בירושלים, בית"ר זה הייתה הכל".
היא המשיכה וסיפרה על החוויה של בנה: "אם אני אחבר קצת למה שקרה בשבת, לראות את הילד שלי, בן 4 – אני לא הייתי, אני גם בעברי הייתי כתבת ספורט, וכבר המון שנים לא, אין לי מושג מה קורה בטבלה, רק הבנתי שנורא קשה להשיג כרטיסים. זאת אומרת, זה טירוף, אני לא זוכרת מהתקופה שהייתי כתבת ספורט שהיה כזה ביקוש".
כהן התייחסה גם לדאגות שהיו לה: "הילד שלי, שהייתה כאן התלבטות בבית אם לשלוח אותו, אם האצטדיון מספיק בטוח – לצערנו אנחנו רואים לא מעט מראות בכדורגל. עשיתי קצת עבודת מחקר ושמחתי על האנשים שאמרו לי שאפשר לסמוך על אווירה טובה שם, ועל האחיין שלי והחברים שלו שלקחו אותו – ואני חייבת להגיד לכם שזה הדבר הכי נכון שעשיתי. הייתה אווירה מדהימה".
בהמשך, היא התייחסה לתפקיד החינוכי של הספורט: "אני יודעת שברק אברמוב מנסה לעשות עבודה עם לה פמיליה, שלדעתי – ואני מכירה את הארגון הזה מצוין, עשיתי עליו תחקיר גדול בערוץ 10 בעבר – אני חושבת שאפשר להפוך את הלימון ללימונדה. אנחנו באקלים שילדים עוברים חרמות, וכל מה שקורה בחברה והשסע הגדול והמלחמות וכל האלימות הזו שיש באוויר, כמובן שזה עוזר גם לילדים. בעיניי ספורט באופן כללי זו תרפיה נהדרת".
כהן הוסיפה: "אם מועדונים, יחד עם משרד החינוך – כי צריך הרבה משאבים – יידעו להשכיל ולהתחיל ולטפל בעניינים האלה. ארגון לה פמיליה אני מבינה שיש בעיות אחרות איתו ואני מזדעזעת מקריאות ביציע וכן הלאה, אבל אני רוצה לדבר גם קצת על הטוב – החבר'ה שם הלכו לבתים של ילדים שעברו חרמות וחיזקו אותם. הכל מתחיל בחינוך. אם שר החינוך יידע לחבק באמת את קבוצות הכדורגל, יש פוטנציאל אדיר".
לבסוף, היא סיכמה בהתרגשות: "הילד חזר בעננים. תחשבו על בן 4, להגיע לאנרגיה של יציע, לראות את השמחה הזו – זהו, הוא צהוב שחור. בעלי ומשפחתו אוהדי הפועל תל אביב שרופים. כמי שלא חיה את העולם הזה בשנים האחרונות, יש כל כך הרבה פוטנציאל בכדורגל בארץ וזה כל כך לא מנוצל. אחרי השנים האלה של ילדים שעברו קורונה ומלחמות, תחשבו רק עליהם. ספורט זאת התרפיה הכי טובה שיש".
מה דעתך על הכתבה?