"רגע המשבר הכי גדול בקריירה שלי. אלי אוחנה אמר לי שאני לא נשאר"

דן איינבינדר סיפר מה באמת קרה כששוחרר מבית"ר ירושלים בקדנציה השנייה שלו בקבוצה. השיחה עם אביו ("היו כמה שניות של שקט"), האימונים ללא קבוצה ("הייתי מגיע לאזור ברבע לשש בבוקר") והקשיים ("ניסיתי להתנתק, כל הזמן הייתי במחשבות")

(גודל טקסט)

דן איינבינדר, שפרש לאחרונה מכדורגל, סיפר בפודקאסט "דקה 91" של ניצן פלד על הפרידה הכואבת שלו מבית"ר ירושלים. איינבינדר, ששיחק במועדון בשתי קדנציות, נזכר בשיחה שקיבל מאלי אוחנה (שהיה יו"ר הקבוצה בתקופת משה חוגג), ברגעי המשבר הקשים ובאימונים המפרכים שעבר כשהיה ללא קבוצה.

"רגע המשבר הכי גדול בקריירה שלי היה ממש באותו יום שנגמר מועד ההעברות", שיתף קשר העבר. "קיבלתי טלפון בערך בשבע או שמונה בערב, אלי אוחנה התקשר ובישר לי שהם החליטו בבית"ר ירושלים שלא אגיע יותר ואני לא רשאי להגיע מחר לאימון, בשיחה של עשר שניות".

איינבינדר המשיך: "ישבתי על הספה, לא אשכח את הסיטואציה. אחרי שלוש שניות התקשרתי לאבא שלי ואמרתי לו שאלי אוחנה פיטר אותי, היו כמה שניות של שקט. הגעתי למקומות נמוכים, מחשבות לא טובות, חוסר הבנה מה קורה הלאה בקריירה".

על האימונים שלו באותה תקופה: "התאמנתי בשעות לא שעות, הייתי מגיע עם אודי בן שמחון לאזור, שם הוא היה יכול לאמן אותי, הוא היה באותה תקופה בהפועל באר שבע. הוא היה צריך לצאת כדי להגיע לאימון בבאר שבע בתשע בבוקר, אז היינו קובעים ברבע לשש בבוקר כדי להרוויח שעה אימון ואז הוא ייתן לי עוד שעה בערב כדי שיהיה לי נפח של קבוצה".

על הקשיים: "במשך כמעט ארבעה חודשים התאמנתי כמו מטורף, עוצר אחרי אימון בתחנת דלק, קונה שקיות קרח, ממלא אמבטיה ומנסה להתאושש בכוחות עצמי. זו תקופה מאוד חשוכה, יצאתי ליער ועשיתי ריצות, ניסיתי להתנתק עם האוזניות וכל הזמן הייתי במחשבות. ניסיתי להיות בקצבים שמאמן הכושר דרש כדי להיות שווה ערך למה שהקבוצות עושות ביום-יום, אבל המחשבות מאוד קשות. ממש לא דיברתי עם משה חוגג מאז".

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי