כמו אבי נמני וערן זהבי: הכוכב הגדול שמכבי תל אביב חייבת להחתים

הטור נכתב לפני פיטוריו של ז'ארקו לאזטיץ'

עונת 2025/26 תיזכר כעונת ההשפלות של מכבי תל אביב. היא חטפה שישייה היסטורית במחצית אחת מול בית"ר ירושלים בבלומפילד, ספגה רביעייה ממכבי חיפה לראשונה מאז 1994 (כולל שלישייה בתוך תשע דקות), והפסידה דרבי בפעם הראשונה מאז 2014 – עם ספיגה כפולה בתוספת הזמן וקריסה שלא אופיינית למועדון, אך בהחלט אופיינית לקבוצה השברירית של ז'ארקו לאזטיץ'.

הפועל תל אביב לא הייתה קיימת מבחינה התקפית אתמול (שני) בבלומפילד, אבל אין אוהד צהוב אחד שנכח בדרבי שלא חשב שהמהפך באוויר אחרי השער של עומרי אלטמן. ממכבי תל אביב שאי אפשר היה להביס בשום תרחיש, הפכה הקבוצה הלוזרית של ז'ארקו לאזטיץ' לשק החבטות של יריבותיה המושבעות, שקיבלו העונה הזדמנות נדירה לסגור חשבון אחרי שנים של עליונות צהובה.

אם מיטש גולדהאר לא יפטר בקרוב את לאזטיץ', כנראה שהוא כבר לא יפטר אותו העונה. אם שלושת ההפסדים המשפילים שצוינו קודם לא הובילו לסיום דרכו, קשה להאמין שתוצאה אחרת תגרום לכך. במתכונת הנוכחית, בתרחיש שהסרבי יעמוד על הקווים, הפלייאוף העליון הוא מבוא להתבזות שהמועדון טרם ראה – אולי בדרך למקום החמישי ועונת שפל שתסתיים בלי כרטיס לאירופה.

שחקני הרכש, הן הישראלים והן הזרים, פשוט לא מספיק טובים. לאזטיץ' איבד המון איכות, עוגנים אמיתיים שהביאו לו את האליפות בעונה שעברה, אך גם מהסגל הקיים היה צריך להוציא הרבה יותר. הפועל באר שבע ובית"ר ירושלים אינן קבוצות יוצאות דופן, וסביר להניח שמאמן אחר, עם אנרגיה אחרת, היה מצליח לשמור על מכבי תל אביב לפחות בסביבת מאבק האליפות.

לאזטיץ' שרף את יון ניקולאסקו ונועם בן הרוש, פגע בביטחון העצמי של הליו וארלה וקרווין אנדרדה, והתעקש על הרכבים מוזרים, חילופים מאוחרים ושחיקה של דור פרץ – אותו הפך באופן ביזארי לחלוץ עוד לפני פציעתו של ניקולאסקו. העובדה שהוא טרם פוטר מטרידה יותר מכל הפסד וכל השפלה, ומעלה תהיות על הכוונות של גולדהאר ועל השתיקה הרועמת של הבעלים.

גולדהאר, אנגלידיס, פרייס ולאזטיץ' אשמים, אך גם לשחקנים המבוהלים יש חלק לא קטן בעונת ההשפלות הזו. אם עד ההפסד בדרבי עוד היה אפשר לתהות לגבי מידת התאמתו של רז שלמה, למשל, אתמול קיבלנו הוכחה ניצחת שהחולצה הצהובה גדולה עליו בכמה מידות.

לא מעט אנשים הימרו בקיץ על אושר דוידה כמועמד עתידי לתואר שחקן העונה, אך שחקן הכנף, דווקא אחרי עונת שיא אשתקד, קרס מנטלית ונמצא במצב שבו נמצא דניאל דאפה – אובדן ביטחון מוחלט. עלי קמארה, שאין אוהד צהוב שלא התפעל מצירופו, גרם להרבה יותר נזק מתועלת ונראה הכי רחוק מהשחקן ששיתק את התקפת מכבי חיפה עם יאנג בויז והיה עוגן אמיתי בליגת האלופות.

אם מכבי תל אביב רוצה לחזור בעונה הבאה למאבק על האליפות, היא לא יכולה להרשות לעצמה שדור פרץ להיות הכוכב שלה. פרץ הוא ווינר, מודל לחיקוי, שחקן שונה בנוף, עם כושר גופני מדהים ומנטליות יוצאת דופן – אך כוכב כדורגל הוא לא. מכבי תל אביב, שהתפארה לאורך השנים באבי נמני וערן זהבי, זקוקה לכוכב אמיתי שמצית את הדמיון – שחקן ברמה של ירדן שועה או דיא סבע.