אייל ברקוביץ' חשף סיפורים מרתקים מתקופתו כמנהל מקצועי במכבי נתניה, תחת הבעלים דניאל יאמר, במהלך הפרק החדש של "הקוסם מבניו" מבית הפודיום. ברקוביץ' סיפר על הקשיים, ההתערבות הישירה של הבעלים, והסיפורים המוזרים שהתרחשו מאחורי הקלעים, שחלקם נשמעים כמעט בלתי נתפסים.
לדבריו: "הייתי מנהל מקצועי גם בהפועל תל אביב וגם במכבי נתניה והייתי מאוד דומיננטי. ביום שהרגשתי שהבעלים רוצה להתערב יותר מדי, קמתי והלכתי. במכבי נתניה, אני על דניאל יאמר יכול לכתוב ספר. אני לא יודע איפה הוא היום. דניאל ואשתו ליזה, אם הייתי יכול באמת להגיד את הכל, זה היה מרעיד את המדינה".
"הוא נאצי!"
ברקוביץ' המשיך וסיפר על ניסיון מינוי מאמן זר שהסתבך בצורה קיצונית: "דניאל אמר לי, אייל, אתה תביא את כל השחקנים, אני רוצה מאמן זר. אמרתי לו: אני לא מכיר מאמן זר ב-200 אלף יורו. הוא אמר: יאללה, אני מביא. אני התעסקתי בבניית הסגל והוא במאמן. יום אחד הוא מתקשר אלי ואומר: אייל, מצאתי מאמן. שאלתי: טוב מאוד, מי? נתן לי איזה שם, יגוסלבי, או צ'כי, לא זוכר את השם שלו. אמרתי: מצוין, בהצלחה, מתי הוא מגיע? הוא אמר: שבוע הבא. מעולה. בחירה של בעל הבית, לא התערבתי. דניאל רצה אחריות על המאמן וכיבדתי אותו".
אבל המינוי הסתבך: "אנחנו מפרסמים את השם, ואחרי 10 דקות כל התקשורת בישראל אומרת שהוא משתייך לארגון נאצי. דניאל קורא את הכתבות ומתקשר אחרי שעה: אייל, אין מנג'ר במכבי נתניה. פיטרתי אותו. שאלתי: למה? הוא אמר לי: הוא נאצי. עכשיו דניאל הוא גרמני, אבל יהודי גאה. 'הוא נאצי'. אוקיי, ממשיכים. מחפש – מחפש – לא מוצא. אחרי חודש הוא אומר לי: אייל, אין לי מאמן. אמרתי לו: מה אני אעשה? הוא אמר לי: תבחר אתה. אמרתי: אני מביא רק ישראלי".
ברקוביץ' סיפר על ההחלטה להביא את אלי גוטמן: "היו לי ארבעה מועמדים: איוניר, שייע, עוד אחד, והיה את אלי גוטמן בקפריסין שרצה לברוח. הבעיה: אני ואלי בסכסוך ולא מדברים. אמרתי: יאללה, אוותר על האגו, נרים טלפון לגוטמן ונביא אותו לנתניה. הרמתי לו טלפון. אני אומר לו: אלי, מה נשמע? הוא אומר לי: מי זה? אמרתי לו: אחד שבגדת בו כמה פעמים וניתקת איתו קשר. הוא אומר לי: אייל. אמרתי לו: אתה רואה? זה סימן שבגדת בי. אמרתי לו: תשמע, בוא נסדר את העניינים ויש לי הצעה בשבילך לבוא לנתניה. הוא אמר לי: מתאים מאוד. קבענו פגישת היכרות למחרת עם דניאל באיביזה".
הפגישה באיביזה – חטיפה, זאבים וטירה מטורפת
ברקוביץ' תיאר את הפגישה באיביזה, שחווייתה נשמעת כמעט כמו סיפור מתח: "אני עולה על מטוס, נוחת בערב – למחרת הפגישה. יוצא משדה התעופה, מחכה לי מישהו עם חליפה ושלט 'Mr. Barakovic', מרצדס שחורה. שלום שלום, נכנס לאוטו – מתחילים לנסוע. לא יודע מילה באנגלית. הוא גרמני, עם חליפה ועניבה. נוסע, פתאום נכנס ליער. אני אומר לו: סליחה, לאן אנחנו הולכים? הוא לא יודע מילה באנגלית. מתחיל לעלות בשביל אפר, נוסע – ואני אומר: זהו, חטפו אותי, בא לי לקפוץ מהאוטו.
"ממשיכים לנסוע, מסתכל בטלפון ואין קליטה. אתה ביער, אין קליטה, אני אומר לו: איפה דניאל? פחד אלוהים. אחרי 7–8 דקות עוצרים ליד דלת ענקית מעץ, נפתחת הדלת. אמרתי: זהו, הלך עליי, חטפו אותי. נפתחת הדלת, הוא עוצר את האוטו, פותח לי את הדלת ואומר לי: לילה טוב. לוקח את המזוודה, שם לידי. אני שואל: איפה דניאל? הוא מסמן לי למעלה. חושך, לא רואים כלום. נכנסתי לחדר, יום ארוך, מתיישב על המיטה – פתאום 100 זאבים קופצים על החלון. אני רוצה להתקשר לדניאל, אין קליטה.
"באתי לסגור את הדלת, היא לא נסגרה. אמרתי: אני אכנס לשירותים, לפחות הזאבים לא יראו אותי. נכנסתי לשירותים, פחד אלוהים, התחבאתי. ראיתי שהם הלכו, לא הבנתי – אני ביער, לא יודע מה זה היה, מן חדר אורחים כזה. כל הלילה לא ישנתי. קם, פותח את הדלת, רואה את הנהג. אני אומר לו: איפה דניאל? הוא אומר לי שוב למעלה. ראיתי שביל, אמרתי אני אעלה. אני עולה, פחד מהזאבים.
"פתאום רואה טירה מטורפת שמשקיפה על כל איביזה, משהו מטורף עם בריכה והכל. אין אף אחד, אני יושב ומחכה. פתאום דניאל מגיע עם ליזה, עם חלוקים וסיגריות כמו רוחות רופאים. הוא אומר לי: הו, אייל, בוקר טוב. אני אומר לו: בוקר טוב.אמרתי לו שהתקיפו אותי זאבים ושאין פה קליטה. הוא אומר לי: לא, זה הכלבים שלנו – יש לנו פה 100 כלבים. ב-00:00 הם יוצאים עם שריקה וב-5:00 חוזרים עם שריקה.
"בקיצור, הוא אומר לי: אוקיי, אוכלים ארוחת בוקר. אני אומר לו: גוטמן מגיע. אלי נכנס, הנהג הולך לאסוף אותו. הוא מגיע, משחק אותה עם תיק ג'יימס בונד וחליפה. אני אומר לו: הולכים לדניאל, הוא מחכה לנו בחוף. הולכים לחוף, מגיעים למסעדה. אלי אומר לי: איפה דניאל? אני מתקשר והוא לא עונה. שואל: יש לנו הזמנה? אומרים לי: הוא שם. אני רואה אותו על החוף עושה מסאז'ים. הוא מגיע, אלי יודע לגנוב דעת, מדברים, מצא חן בעיניו. הוא אומר לי: דניאל – תחתים אותו. אני אומר לו: כמה אתה רוצה? הוא אומר לי: 100 אלף דולר יהיה טוב, 120 יהיה טוב מאוד, ו-150 יהיה מצוין. אמרתי לו: קיבלתי, יאללה, 150 – תתחיל לעבוד. הולכים לטירה, אוכלים, מדברים, הוא מכיר לו את ליזה. יושבים – זה סיפור שאני לא אשכח בחיים".
"פתאום הילד של דניאל מגיע, מתיישב. אלי גוטמן, בשביל להתחנף לדניאל, אומר לו: אתה רוצה להיות שחקן כדורגל? דניאל מתרגם. הוא אומר: כן, הוא רוצה. אני אומר לו: רק רגל שמאל – מגן שמאלי או כנף שמאל – צריך לעבוד איתו על הרמות. אלי אומר: אני אקח אותך לאימונים אישיים. אמרתי לו: תפסיק לבלבל את המוח. הולכים לבריכה, השלמנו, הכל טוב. הילד מגיע, אני אומר לאלי: רק רגל שמאל. אלי מסתכל ואומר: וואו, מה זה? בקיצור, הבאנו אחד לנהל את בית הספר לכדורגל – הוא היה אחראי על הילד הזה, היה בא אליו הביתה כל היום לאימונים אישיים".
טון קאנן – "זו רעידת אדמה"
ברקוביץ עבר לסיפור בלתי נתפס אחר: "בין גוטמן לנאצי הזה, דניאל יאמר רצה מנג'ר. הבאתי לו את טון קאנן. זה גם גונב דעת – הגיע לליזה ולדניאל הביתה עם חליפה ותיק, והוא יודע גרמנית והם התאהבו בו. החתמנו אותו".
"אני מגיע לחיפה, בא להיכנס לבית שלי. טלפון מדניאל: אייל, תחזור להרצליה. חזרתי להרצליה, נכנס אליו הביתה, אמרתי: מה קרה? הוא זרק לי את הטלפון ואמר לי: תפטר את קאנן עכשיו. אמרתי לו: אתה משוגע, רק עכשיו החתמנו אותו. הוא אמר לי: תפטר מיד. זרקתי עליו את הטלפון חזרה, אמרתי לו: אני לא מפטר אותו, אתה לא רוצה אותו? תעשה את זה אתה. הוא התקשר ואמר לו: 'אני מצטער, אתה לא המאמן של מכבי נתניה יותר'. למה? אני לא יכול לספר – זה כבר הגבול. הסיבה למה, זו רעידת אדמה".
מה דעתך על הכתבה?