איזה שבוע כיף עובר על הפועל באר שבע. שלשום היא קיבלה כמעט במתנה את הכרטיס לגמר הגביע ואתמול (שני) היא ניצחה את בית"ר ירושלים במשחק העונה, פתחה פער של ארבע נקודות מהצהובים שחורים ושמרה על פער של תשע נקודות ממכבי תל אביב. אם לפני שלושה שבועות בית"ר ירושלים נראתה כמו המועמדת מספר 1 להביא פה דאבל, מישהו בדרום נזכר שתארים לוקחים רק עם יכולת להפגין ריצה למרחקים ארוכים ובלי הרבה לחץ והיסטריה.
באר שבע למודת טראומה מהעונה שעברה, ונראה שרן קוז'וך בפרט והמערכת בכלל הפנימו את הצורך בשינוי הגישה הנדרש. ספק אם נשמע את המאמן מדבר השנה על ה"בלתי מנוצחים" – כי הוא למד על בשרו מה קרה בפעם הקודמת שהשתמש במושג הזה. אז במקום לדבר ולדבר, הפועל באר שבע באה לעבוד ואיך אומרים – יש הרבה מאוד עם מה. באר שבע נתנה אתמול, בפעם השנייה העונה, משחק מעולה מול בית"ר ירושלים, כזה שהבהיר מי כאן הקבוצה שבאה לקחת אליפות ומי החבר'ה החביבים שעלו מהנוער ומתרגשים מהמעמד.
באר שבע אוחזת במקום הראשון בכל הכוח וכעת היא קרובה מאוד להבטיח את המקום ה-1 בכניסה לפלייאוף העליון, וכל זה קורה גם בלי שמי שהיה אמור להיות המנייה הבטוחה, קינגס קאנגווה, נראה כמו שנראה בעונה שעברה. הסיבה היא שבבאר שבע באים לעבודה: אם איגור זלאטאנוביץ' נראה כמו רכש לא מאוד מוצלח בתחילת העונה, הרי שבחודשים האחרונים הוא מביא נקודות וגולים חשובים. את שער הניצחון נגח אור בלוריאן, לא בדיוק השחקן שכל הילדים ביציע רוצים להיות הוא – אבל עוד אחד שבא לתת עבודה.
כי ככה זה במשחקי עונה. עובדים ועובדים קשה. והתוצאות – בהתאם.
מה דעתך על הכתבה?