"חוויתי וראיתי הרבה בכדורגל, אבל מה שקורה בסמי עופר זה הכי גדול באירופה"

גיא צרפתי, עוזר מאמן מכבי חיפה, התארח השבוע בפודקאסט הרשמי של הירוקים, "גורמים במועדון", ושיתף בתחושותיו מהחזרה לקדנציה נוספת במועדון. בין היתר, הוא דיבר על ההתרגשות מהקאמבק, על הקשר המיוחד עם השחקנים והקהל, וגם על העוצמות שהוא חווה באצטדיון סמי עופר.

על החזרה למכבי חיפה, סיפר צרפתי: "מאוד התרגשתי מהחזרה הזו. מאוד שמחתי ברגע שהדברים הבשילו ומכך שהיה רצון שאני אחזור לפה לקדנציה שנייה. כמובן ששיתפתי את בוני גינצבורג ואת ההתאחדות לכדורגל, וזה היה צריך להיות בהסכמה של שינו זוארץ ושל מורן מאירי, ואני שמח שזה קרה. זה מאוד ריגש אותי שבהנהלה מאוד רצתה שאני אחזור, וכל מי שהיה אמון פה על הצוות המקצועי, שזה איציק עובדיה וליאור רפאלוב, ובעיקר הקהל. את התגובות של השחקנים ידעתי, אבל הקהל והתגובות שלו מאוד ריגשו אותי".

בהמשך לכך, הוסיף: "חוויתי דברים כאלה רק כשחקן, בטח לא כמאמן או כעוזר מאמן. אלה דברים שבדרך כלל לא חווים, ואני פשוט מודה על זה ומעריך כל רגע שאני נמצא פה. זה כיף. אני מסוג האנשים שמאוד מאוד קשור לקבוצה, ויש לי יכולת לתקשר עם שחקנים, ואני רוצה לייצר איתם קשר עין תוך כדי המשחק. זה הרבה פעמים בא לידי ביטוי בזה שאני קם ומנהל דברים שאני יכול לשלוט בהם. אני בכלל לא מסתכל על הכדור, אלא על תנועה של שחקנים כאלה ואחרים".

בהמשך, הוא סיפר על הקשר המיוחד שהוא מייצר עם השחקנים במהלך המשחקים, ואף שיתף באנקדוטה אישית מתקופת האליפויות: "אחרי אחת מהאליפויות שלקחנו, ראיתי בפעם הראשונה על הדשא את ההורים של מוחמד אבו פאני. אבא שלו בא וחיבק אותי ואמר: 'הבן שלי תוך כדי משחק מסתכל אליך. אם אתה מסתכל עליו והוא רואה את מבט העיניים, הוא אומר לי: אבא, אני יודע אם הסתבכתי או לא'. הרבה פעמים אני יוצר קשר עין עם שחקנים לגבי דרישות שאני מבקש מהם לפני המשחק, וככה אני יכול לנהל את הקבוצה שלנו. אני מסוג האנשים שקם מהספסל, חי את המשחק ואת הקבוצה, זה חלק ממני. אם מישהו מחפש מישהו שישב על הספסל עם חליפה ועניבה – אני פחות בעניין".

על אצטדיון סמי עופר והאווירה בו, אמר צרפתי בהתלהבות: "חוויתי הרבה בכדורגל. אני מגיל 17 במגרשים, הייתי בכל האצטדיונים. אנחנו כל הזמן מדברים על זה, שזה הכי גדול שיש באירופה, ואני לא מגזים. לא הייתי במינכן ובדורטמונד, שזה אצטדיונים מדהימים, אבל היינו בהרבה מאוד מקומות, והאווירה, השירים, העידוד וכל מה שקורה בפנים – זה משהו ברמה עולמית מבחינתי. זה מאוד מרגש, אני מאוד אוהב את השירים של האוהדים. יש שירים שאני ממש שר אותם, ויש שירים שמרגשים אותי. זה משהו מיוחד".