"אבא הזכיר אותי באהבת הספורט, הכוכבים הסתדרו בדמיון מדהים"

לרגל יום הזיכרון, דיברנו עם מנכ"ל ההתאחדות לכדורגל יריב טפר על אביו סמל משה טפר ז"ל, שנפל במלחמת יום הכיפורים בחזית סיני, כשפעל כחלק מהאוגדה של אריאל שרון באיזור טסה ופגז מצרי פגע בו ישירות. "אבא שלי נולד בבני ברק ב-1942", מספר יריב. "מפרדס כץ המשפחה עברה לרחוב הרב מימון, לפני שהעיר התחרדה. אבא למד במקווה ישראל, התגייס לחיל הרפואה משם הועבר לגולני לקורס חובשים".

בשירותו בסדר השתתף במבצע נוקייב – הפעולה הנועזת בניסיון לכבוש מוצב סורי על קו הכנרת במרץ 1962, בשל ירי על סירות דייג ישראליות. משה צורף ללוחמי קורס מ"כים של גולני מבסיס האימונים בג'וערה, ובפעולה השתתפו סיירת גולני, שייטת 13 וחיל הים תחת פיקודו של אל"מ מוטה גור. הקרב הסתבך, וכחובש בכוח המסתער הוא טיפל תחת אש תופת בפצועים רבים והמשיך עד להעברתם לסירות שלנו שהמתינו במים. בפעולה היו שבעה הרוגים, ועוד חייל שגופתו לא נמצאה עד עצם היום הזה.

בן כמה היית כשהוא נפל?

"הייתי ילד שלא מבין כלום, בן שנתיים וחצי, אמא שלי אסתר היתה צעירה מאוד. גדלתי בתוך אתוס של משפחות שכולות. כל יום ילדים אחרים היו מקניטים אותי – לי יש אבא ולך לא".

סיפרו לך איך זה קרה?

"אמא לא הרחיבה, ורק אמרה בקצרה שהיתה פגיעה מפגז. גם אחיו של אבא פנחס היה מתחמק ולא סיפרו לנו מה עלה בגורל הגופה של אבא. אבא קבור בבית העלמין בקריית שאול, לשם נגיע היום לאזכרת הנופלים. אבא היה גבר שבגברים, שנתן את גופו ונפשו למען המדינה ונשאיר את זה כך".

שמעת על השירות הצבאי שלו?

"כן, סיפרו לי שהוא השתתף בעוד פעולות מעבר לגבול שהן חסויות. מהסיפורים על אבא הוא ואני דומים בזיכרון, באהבה לספרים ובעיקר לספורט, אבא היה שחקן כדורסל בהפועל אשדות יעקב/אפיקים. בהמשך ניהל את קבוצת הכדורסל של הפועל חולון והיה חבר איגוד הכדורסל".

לאחר מכן אמא שלך התחתנה שוב?

"אמא שתזכה לחיים ארוכים נישאה למאיר ברזילי, האח של הכדורסלן דני ברזילי מהפועל תל אביב, ויש לי שלושה אחים משותפים. אמא הצעירה הייתה מטפלת במסירות בילדים הקטנים ובי. יש לי אחים מדהימים והייתה לי ילדות טובה ויפה".

מלחמת יום הכיפורים פחות בשיח עכשיו?

"זה אחד התסכולים הגדולים שלי. אבל זה כמו שממרחק הזמן בגיל 20 שלי מלחמת תש"ח היתה פחות טראומטית. מבחינתי הנופלים והפצועים במלחמות ישראל הם על סף קדושים".

כואב לך החוק על טיפול המדינה ביתומי צה"ל?

"מדינת ישראל לא מטפלת נכון ביתומי צה"ל, מגיל 21 הם מפסיקים להיות יתומים מבחינת המדינה. זה לא תקין וראוי שיטפלו ביתומים אחרת, כי רבים נותרו לבד וצריך לקחת אחריות עליהם עד יומם האחרון".

המפגש באשדות יעקב עם ותיקי הכדורסל?

"לפני מספר שנים בסיום הקורונה התקיים מפגש של שחקני העבר של אשדות יעקב/אפיקים. אבא משה הוא מאשדות יעקב מאוחד ואבי החורג מהאיחוד. הסיפורים על אבא שלי היו מרתקים והזכירו באהבת הספורט אותי. זה היה מפגש בלתי נשכח, את אבא אהבו כולם. הזמן אינו עומד, זה מטורף כי כבר חלפו 53 שנים מנפילתו".

מה המצב המשפחתי שלך?

"אני נשוי לסברין, יש לנו ארבעה ילדים – יונתן, שמשחק בעירוני טבריה, ועוד שלוש בנות מקסימות".

כמה היית רוצה לפגוש היום את אבא למספר ימים?

"לא הכרתי את אבא, אבל מהסיפורים היה לי הרבה מה ללמוד ממנו. הוא דמות שאהבתי. לא היתה לי יד מכוונת, אבל הדרכים הצטלבו, יד הגורל, הכוכבים הסתדרו בדמיון מדהים. לפגוש היום את אבא? אני בטוח שזה היה הדבר הגדול ביותר, אבל המציאות הכואבת נשארת".