מאי 2025, הפועל ירושלים בפלייאוף התחתון במשחק חוץ נגד הפועל חדרה. זיו אריה עבר יום ארוך, קבוצת נערים ג' של הפועל ירושלים (גילאי 14) הסתבכה בתחתית ועשויה הייתה לאבד את מקומה בליגת העל.
בחודשיים של אותה השבת הוא העביר לילדים פעמיים בשבוע אימונים ובאותו שבת בה הבוגרים שיחקו בשעות הערב נגד חדרה, הוא התחיל את הבוקר ברמת הגולן והדריך את הקבוצה בבוקעאתא. הקבוצה ניצחה 0:4 ושרדה בליגה ומשם המשיך המאמן להתכנסות הקבוצה הבוגרת בנתניה לקראת המשחק עם הפועל חדרה.
וזאת מהות החיבור של זיו אריה להפועל ירושלים. לא רק מאמן וקבוצה אלא מאמן ומועדון, אדם שהיה מחובר בכל רמ"ח איבריו לפרוייקט, הרגיש בבית בכל רגע במתחם האימונים בעמק הארזים, התגייס לכל משימה לא מתוך הכרח אלא כשליחות מערכתית, ולא במקרה כשהגיע אתמול להיפרד מהנוכחים במתחם היו דמעות בעיניים של כולם. בשבע השנים האחרונות זיו אריה היה הפועל ירושלים ולהיפך.
מעבר לחזרה לליגת העל, השנים של זיו אריה בהפועל ירושלים הן הישג אדיר. מחוץ להפועל ירושלים פחות מבינים את רמת ההתמודדות הכלכלית עם התקציב. הפרוייקט מבורך, אך ברמה התחרותית, המועדון מתמודד עם תקציב שכר שחקנים הכי נמוך בליגת העל באופן משמעותי, תקציב שלא דומה לטבריה, ריינה או סכנין.
המשמעות לכך היא שכל הזמן צריך לאלתר, להעלות זר מהנוער, לגרד מציאות מליגות נמוכות, זרים סביב 100 אלף יורו שכר. להתנהל כל הזמן על הקצה וזיו אריה לא התלונן, יצא לקרב עם מה שיש, בזמן שמאמנים מנוסים מליגת העל היו מתקשים לשרוד או שמראש לא היו מסכימים לתנאים הללו.
זה כמעט מדעי שזיו אריה והפועל ירושלים עוד יאחדו כוחות בעתיד, אך עד אז המאמן יצטרך להמשיך את הקריירה במקום אחר. החבילה המקצועית שלו אדירה, אך מנגד הוא יהיה חייב לעשות התאמות ולשנות הרגלים, אחרת הקדנציות בקבוצות אחרות ייגמרו מהר מאוד. הרבה מאוד דברים שבהפועל ירושלים הכילו, במקומות אחרים יהוו סיבה לחכות לו בפינה והוא יצטרך לעשות שינויים מחוייבי המציאות.
נתחיל דווקא מהענין המקצועי, כל מי שעבר דרכו מגדיר אותו כפרפקציוניסט. הוא לא רק מאמן, אמנם שי אהרון בוחר את השחקנים, מתווה מדיניות ומנהל מלמעלה, אך אריה הוא מנהל מקצועי ברמת ההתנהלות שלו, רמת העבודה שלו מול צוות הפיזיו ומאמן הכושר, ובירידה לפרטים הכי קטנים. הוא רוצה להיות מעורה ולהבין בכל תחום של אנשי הצוות שלו ברמה אבסולוטית.
כמאמן, כאשר רק לאחרונה היינו במלחמה, אחרי משחקי אימון במהלכה הוא היה עורך אסיפות וידאו דקדקניות של שעה וחצי, משהו שלא קיים כיום. באופן כללי, הוא עושה שתי אסיפות של שעה וחצי בשבוע. הרבה פעמים זה "כבד" על שחקנים, אבל זה פחות מעניין אותו. הוא רוצה לרדת לפרטים הכי קטנים מהמשחק ולא להחמיץ שום אירוע.
שחקן הסביר זאת: "זה לא תמיד נכון, עם כל הכבוד למשחק אימון עם החזרה מהמלחמה, שעה וחצי אסיפה זה לא משהו שצריך, אבל זה זיו אריה, כך הוא רואה את המקצוע – לא לפספס פרט".
במהלך משחקים יש איש צוות מאחוריו שלאורך כל המשחק זיו אריה זורק לו הערות מהמשחק. הוא רושם את כל ההערכות ואיתם בונים את האסיפה עוד לפני הוידאו, כאשר גם האימונים במהלך השבוע בהתאם. תכנית האימונים שלו מוכנה חודשיים מראש, כל אימון מחושב, או כמו שתיארו בהפועל ירושלים: "ירידה לפרטים ברמה מפחידה, רק אצל זיו עושים אימון שעה על התמודדות עם הוצאות חוץ".
כל החבילה הזאת היא יתרון אדיר עבור המאמן היוצא, הוא עושה דברים שחלק גדול ממתחריו על הקוים לא נמצאים באזור שלו בכלל, אך עדיין, כדי להביא את כל האיכויות לידי ביטוי ולהצליח בהמשך, הוא יצטרך לתת את הדעת על מה מתאים להפועל ירושלים ומה מתאים מחוצה לה.
אפשר לקחת את שחר פיבן כדוגמא. הבלם הגיע להפועל ירושלים בגלל אריה. היו חילוקי דעות מקצועיים בין השניים במהלך אימון, והמאמן יצא עליו באסיפה אך גם לא נתן לו לקחת חלק במשחק שהיה הכי חשוב לפיבן – מכבי תל אביב. ופיבן לא היחיד.
אריה התעמת עם לא מעט שחקנים שהגיעו להפועל ירושלים בגללו, כמו גיא בדש או יוצאי מכבי ת"א שהכירו אותו ממחלקת הנוער כמו מתן חוזז ואילון אלמוג. אחד השחקנים בקבוצה הגדיר זאת פעם: "גם אם זה יהיה אחד מבני המשפחה שלו, הוא לא רואה בעיניים, נטו מה שהוא מאמין בו מבלי לזוז מילימטר של רגש".
את הסיפור עם סדריק דון ו"אם לא אני היית מנקה רחובות" מגדירים בהפועל ירושלים כאסיפה עצבנית שגרתית וסיכמו אותה ב"הוא אמר באותה אסיפה דברים קשים ל-10 שחקנים לפחות, זיו שמר על סדריק הרבה מאוד פעמים והתייחס אליו ברגישות מועדפת, הוא פשוט לא שומר בבטן. כשהוא מרגיש ששחקנים לא מחוייבים או נצמדים להוראות, זה מוציא אותו מדעתו והוא אומר את זה בסגנון שלו. להגיד שאפשר לעשות את זה בקבוצות אחרות? זיו יודע שלא".
בעונה שעברה הפועל ירושלים הובילה 0:2 במשחק בסמי עופר נגד מכבי חיפה מצמד של איילון אלמוג, ובמחצית אריה הוציא את אלמוג בטענה כי הוא עדיין לא בכושר ראוי אל מול הלחץ הצפוי של חיפה. המשחק הסתיים ב-3:3, אך הביקורות כנגד זיו אריה היו גדולות בתוך המועדון, מכיוון השחקנים וכמובן מהתקשורת. הוא ענה אז בפשטות לאנשים כי "במחצית השניה היה ברור שנצטרך לעשות הרבה יותר הגנה ואילון אלמוג לא התאים לזה", בעוד אלמוג אמר לשחקנים: "הייתי צריך לצאת עליו במחצית".
בהפועל ירושלים זה עבר, במקום אחר לא בטוח שדבר כזה עובר. לא בכל מקום אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה. איך לדוגמא היה מגיב ג'קי בן זקן למהלך כזה? שלא לדבר על מועדונים גדולים שהרעש סביב אירוע כזה יכול לייצר נגדו אנטיגוניזם שישלח אותו הביתה. בהפועל ירושלים ניתחו זאת אז ב"גם אם זיו החליט שזה מה שצריך לעשות, שייתן לו עוד רבע שעה. במחצית מוציאים שחקנים שהיו חלשים ב-45 הדקות או פצועים".
ואם כבר הזכרנו בעלים של מועדונים, אריה הוא לא אחד שבעלים יחליט אצלו ספונטנית להיכנס ולעשות אסיפה עם השחקנים. הוא לא יקבל מהם הוראות, המלצות לחילופים או התערבות מקצועית. זיו אריה של ירושלים יגיד לאותו בעלים שאם הוא רוצה לנהל את העניינים הוא יילך הביתה. הוא לא מכיר דבר כזה וגם במקרה הזה יצטרך לעשות את ההתאמות או למצוא מועדון שיקבל מראש את כל הדרישות.
בכל פעם שזיו אריה נמצא בתקופה מקצועית טובה נשאלת השאלה האם הוא יוכל להתאים למועדונים הגדולים בארץ. כאן נכנס גם העניין התקשורתי. בסיום משחק רע זיו אריה מתפוצץ מבפנים והתקשורת עבורו היא אילוץ, הוא לא מסוגל להכיל את הכמה דקות האלה ולהתנהל בהתאם והגישה הזאת עשויה להכריע את המשך הקריירה שלו.
הפועל ירושלים סיפקה לו יועצי תקשורת לאורך השנים, כולם ויתרו על התענוג, הוא פשוט נשאר בשלו. בכל מועדון גדול שאריה יתנהל כך הוא ייכנס לגל שלילי שלא יוכל לצאת ממנו. זה יתחיל מהתקשורת אך מהר מאוד יגלוש לקהל. זה טבעו של עולם וההתאמות שצריך לעשות לענף בו אתה נמצא – לדעת לסבול את הדקות הספורות מול המצלמות בנינוחות, לא לקחת אישית ולעבור את זה בשלום.
איך מסכמים את זיו אריה? איש מקצוע אדיר, מאמן איכותי, אך גם כזה שיהיה חייב לעדכן גרסא, להיות עם מעטפת של אנשים סביבו ושיקשיב לעצות שלהם ויתנהל בהתאם. בנוסף, עליו יהיה להבין שמה שהיה בהפועל ירושלים הוא חד פעמי ולא יחזור במקומות אחרים ועם הסט כלים הזה לצאת למשרה הבאה. וכן, הצבעוניות שלו תהיה חסרה לליגת העל עד שיחזור, נמתין למכתב הבא.
מה דעתך על הכתבה?