בקיץ 1994 הוצע איוון ירמצ'וק לעירוני ראשון לציון, העולה החדשה לליגה הבכירה. המאמן החדש אלי כהן ומנהלי הקבוצה חיים קופיטו ואורי יזרסקי, חשבו שצוחקים איתם. ירמצ'וק שיחק במדי ברית המועצות בשני מונדיאלים, מגן פותח, היה חלק מקבוצת הפאר של ואלרי לובנובסקי בדינמו קייב. בחורף 1989, חודשים ספורים לפני השער של אלי אוחנה באוסטרליה שהעלה את נבחרת ישראל לפלייאוף המונדיאל, דינמו קייב התעללה בנבחרת באצטדיון רמת גן ודרסה אותה 0:4. מכל השחקנים המדהימים שהיו על המגרש, המצטיין היה ירמצ'וק המסחרר.
אלי כהן אפילו לא חשב פעמיים, לא תהה למה שחקן ששיחק לפני שנה בהרטה ברלין יגיע לארץ, לא לאלופה מכבי חיפה, לא לסגניתה מכבי ת"א, לא לאף מועדון גדול – דווקא לראשון לציון. די היה בשם ירמצ'וק כדי לסנוור את ראשי העולה החדשה. וירמצ'וק שיחק נהדר גם פה, רק שאז הגיע הטלפון הראשון שסיפר לאנשי ראשון כי גבר בלונדיני עומד במרפסת ביתו בעיר היין, פותח את חלוקו, ומשחק באיברו. פעם לעיני עוברים ושבים, פעם לעיני קטינה. תחילה חשדו אנשי ראשון בשחקן אחר, לא האמינו שזה ירמצ'וק, ואז כשהתבררה זהותו, התחילו שם להבין שחתכו אותו מהרטה בדיוק בגלל הסיפור הזה: ירמצ'וק היה חולה מין. הם סיכמו עם משטרת ישראל שהוא יסיים את החוזה בקבוצה ויעזוב, למרות שבין הסיכום לעזיבה היו עוד תלונות ועוד חקירות. לא רצו לבאש את שמו. אבל הביאוש הלך איתו לכל מקום בו עוד שיחק – קבוצות שלא שמענו את שמם – או נעצר. מהר מאוד פרש, השערוריות עדיין נדבקות בו. ממש לא מזמן הוא נעצר בפולין על עבירה שביצע בצ'כיה.
רוני דיילה הוא לא איוון ירמצ'וק. העבירות בהן נחשד הן פחותות, וספק אם הכיר בקיומן. ירמצ'וק היה חולה מין, דיילה הוא שתיין. זו עובדה, זו לא תלונה ראשונה על התנהגות לא הולמת אחרי שתייה מרובה. ומכיוון שהוא כנראה לא יודע לשתות, אלא לשוכרה, הוא הסתבך כאן בחשד לכאורה בהטרדה מינית. אם ראשון לציון היו בודקים בהרטה ברלין – אז עוד לא היה אינטרנט, אבל הטלפונים עבדו – יכול להיות שהיו מונעים את הבושה מראש. יכול להיות שאם מכבי ת"א הייתה בודקת את הפרופיל האישי של דיילה, ולא רק את הפרופיל המקצועי, יתכן והייתה מוצאת כמה שדים בארון, ונמנעת מראש. היא הייתה לחוצה על מאמן אחרי ז'ארקו לזאטיץ', וכנראה שלא בדקה מספיק. ואם בדקה, ומצאה או לא מצאה, זה אפילו חמור יותר. דיילה לא יכול להיות אדם פרטי כשהוא מאמן את המועדון הכי גדול בישראל, גם לא כל מועדון אחר בעולם. אני בספק אם יאמן קבוצה בפרופיל של מכבי ת"א בעתיד. עם כתמים כאלה אי אפשר להיכנס למכולת.
בקיץ 2012 הביא מיטש גולדהאר למכבי ת"א את ג'ורדי קרויף כמנהל ספורטיבי. מאותו רגע אימנו במכבי ת"א רק זרים, המון זרים, חלקם לא בסטנדרטים המקצועיים המצופים. מה עם הסטנדרטיים האישיים? מי יודע, ג'ורדי דאג למדר את מכבי ת"א מהציוויליזציה. יתכן כי באמת לא היה כלום, למרות שאפילו הוא נקלע לתקרית פעוטה בחניון חוף גורדון, כאשר תוך כדי ויכוח על מקום חניה, שלף אזרח גרזן מתא המטען שלו כדי לאיים עליו.
מרגע שהלך קרויף, הגדרות החלו להיסדק והסיפורים לדלוף. סיפור עומר אצילי ודור מיכה היה הנודע שבהם, אבל לא רק הפרשיה ההיא השתרבבה לשמה הטוב של מכבי ת"א. מיטש גולדהאר הצליח למצב את סולם הערכים שלו גבוה מעל הכדורגל הישראלי וטיפל בנושאים ביד מסוקסת.
הבעיה היא שמכבי ת"א לא זקוקה רק לטיפול משמעתי, היא חייבת להינקות מעבירות על הקוד אתי, שחלקן הן על סף החוק הפלילי. כדי שזה יקרה היא צריכה בעלים במשרה מלאה קרוב לצלחת ולא רק בשני איזורי זמן שונים, או לפחות מנהל מקומי, שיידע לפקח מקרוב על התכשיטים שלו ולא להשאיר אותם ללא השגחה במסיבות, פאבים או מוניות אקראיות.
מכבי ת"א גם זקוקה למאמן ישראלי. המודל הזר נכשל בשנים האחרונות או לפחות נחלש. נכון, מכבי ת"א זכתה ב-7 אליפויות (ו-4 סגנויות) ב-13 השנים האחרונות, וב-7 הקודמות היא זכתה לאורך 40 השנים הקודמות להן, אבל צריך להודות: לאורך 13 השנים האלה עבדו במכבי ת"א 16 מאמנים זרים, רובם לא שרדו, חתכו או נחתכו אחרי עונה ולפעמים באמצע העונה. מאוד קשה למצוא מאמנים זרים טובים שייראו בישראל מטרה ולא פלטפורמה, לא יקרים מדי או כאלה שחושבים שטילים מאיראן זה זיקוקים ליום העצמאות. מאוד קשה גם לייצר יציבות עם עקשנות בלתי מתפשרת – למנות מאמן זר לקבוצה ישראלית. קני מילר יהיה המאמן הזר ה-17 של מכבי ת"א מאז ניר לוין, ולא בטוח בכלל שהוא מתוכנן להיות זמני. מה הרקורד שלו כמאמן, איך הוא התנהג בעבר, מה היחס שלו לישראל וליהודים/ערבים, האם התבטא בעבר בעניינים שאינם קשורים לכדורגל, האם יש שדים בארון שלו? אני מאוד מקווה שמכבי ת"א בדקה את זה בימים הספורים מאוד שטיפלה בפרשיית דיילה.
העניין הוא שזה שוב אילוץ, כמו רוב האילוצים איתם התפשרה מכבי ת"א מאז החל בה עידן הזרים. הפרידגמה הזו צריכה להיבחן מחדש.
ברק יצחקי הוא השם הישראלי הכי חם שמוזכר בהקשר למכבי ת"א. הוא שיחק בה, הוא ניהל אותה, הוא אימן אותה אפילו 6 משחקים כמאמן חירום, והוא לא רק שהיכה העונה במכבי ת"א ברמה המקצועית כמאמן בית"ר ירושלים, הכדורגל של בית"ר גם מוכר מנויים, ובקצב. מה איש עסקים כמו גולדהאר צריך יותר? לשנות גישה.
העניין הוא שאם תהיה הצעה ממכבי ת"א, הדבר האחרון שצריך ברק יצחקי לעשות, זה לחזור לקרית שלום עם רזומה של אימון בקבוצה אחת בישראל. עדיף שתגיע לנבחרת קודם לפני שתחזור על עקבותיך. יצחקי מאמן כרגע במועדון לא פחות גדול ממכבי ת"א, עם שורה של אתגרים שיכולים לעזור בפיתוחו כמאמן: הגעה לליגה אירופית, שמירה על הסטנדרטים המקצועיים, עמידה בלחצים גדולים יותר. ברור שליצחקי יש יותר קילומטרז' כמאמן מקני מילר או פאקו איסטריאן שהביא למכבי ת"א טרבל, אבל זה עדיין יותר מטרז' מקילומטרז'. הוא לא מספיק מנוסה, גם אם הוא מכיר את המערכת ואת העומדים בראשה ואת מי שעוד ייכנס לשם (ערן זהבי?) על עיוור.
מכבי ת"א צריכה ללכת על ברק בכר (בהנחה שאברם גרנט בן 71 והוא קצת יותר מדי מבוגר ומנותק לליגת העל), כי כרגע הוא נראה כמו הזדמנות יותר מפתה מרן קוז'וך למשל. כי בכר עשה טעויות בשנים האחרונות, בחירת מקומות עבודה שהיה בהם יותר סיכון מסיכוי. מכבי ת"א, כמו הפועל ב"ש ומכבי חיפה בעבר, זה מועדון שחייב לעבור ריענון, רעב תמידי להצלחה, ויש לו את האמצעים ואת הלוק כדי להעמיד למאמן כמו בכר את הנדרש כדי להביא לפחות 3 אליפויות רצופות כפי שעשה גם בבאר שבע וגם בחיפה. הוא אימן באירופה, בליגת האלופות, הוא מנוסה ברמות הגבוהות יותר מכל מאמן ישראלי פעיל אחר, הוא הדבר הכי קרוב לזר שאפשר למצוא בשוק הישראלי.
הטור הזה הוא לא לשכת עבודה ואני לא סדרן עבודה ובטח לא חבר של בכר. וצריך גם להוסיף שהוא נכשל טוטאלית בבלגרד ומכבי חיפה בשנים האחרונות, אבל לא שכח לאמן ולא גמר את הקריירה. זה בדיוק האיש שיכול להתאים לכפפה שבימים כתיקנם עוטפת את ידו המסוקסת של גולדהאר.
מה דעתך על הכתבה?