1
מכל הרגעים מהמשחק אתמול (רביעי) בבלומפילד, ולא היו הרבה, ההצלה של לוקה גדראני היא כנראה הרגע שבו בית"ר ירושלים הבינה שהיא באמת על המסלול הנכון בדרך לדבר האמיתי. הרי זה היה חייב להיות ה-1:1, סתיו טוריאל כבר עשה הכל נכון, כולל לזרוק את ירדן כהן הצידה, כולל לאתר את הפינה שאליה מיגל סילבה לא יוכל להגיע. אבל גדראני רוצה אליפות – ובמשחק שבו ירדן שועה ועומר אצילי לא מתעלים יותר מדי, הוא ידע להיות האיש שמביא את הנקודות לבית"ר (וכן, אני מודע לכך שדקה אח"כ הגיעה החמצת העונה בליגת העל, המהלך שבאמת קבע את זהות האלופה השנה, ולא סתם אליניב ברדה העיף את עצמו לדשא בתסכול מול הרשלנות של לויזוס לויזו).
זה היה אחד המשחקים הפחות טובים של בית"ר ירושלים העונה, והקביעה הזו משקללת את המחצית הראשונה, שבה בית"ר הייתה טובה בהרבה מהפועל תל אביב – לפני האדום וגם אחריו. העניין הוא, כמובן, שלאף אחד לא אכפת אם בית"ר הייתה טובה או לא, כי מה שקובע זה הטבלה, ושם נוספו למאזנם של הירושלמים שלוש נקודות. נכון שכיף להבריק כל משחק, ובית"ר באמת נתנה הצגות בשבועות האחרונים, אבל לפעמים צריך פשוט לקחת בניצחון של כוח את הנקודות.
והיה אתמול המון כוח: בית"ר סיימה את המשחק עם שמונה צהובים, הציגה משחק פיזי ומאוד לא מפונק, וממש בלטה לעין הנכונות של השחקנים של יצחקי להביא את הנקודות בכוח מהמבצר של הפועל ת"א. הפועל, מבחינתה, התנהגה כרגיל: מעט מאוד כדורגל בהתחלה, כרטיס אדום (קצב מדהים של אחד לארבעה משחקים) והרבה אופי – כשדווקא אחרי מחצית שכללה אדום ושער בדקת הסיום, האדומים היו עדיפים בהרבה על בית"ר במחצית השנייה. אבל בית"ר באה להביא את הנקודות, בנחישות ובלי שום רגישות, וכשגדראני לא היה שם כדי להציל, הגיע המזל וסידר את החמצת העונה. וככה, חברים, לוקחים אליפות.
2
לדבר אחד כן כדאי שברק יצחקי ישים לב, ומהדברים שלו בסיום המשחק – כשהבהיר שהפועל הייתה הרבה יותר טובה – ניתן להניח שהוא מבין במה מדובר: ככל שהמחזורים נוקפים, והאליפות הופכת למוחשית יותר ויותר, הרגליים כן עלולות להיות כבדות יותר. אם במשך מחצית שלמה, ביתרון של גול ושחקן, בית"ר פשוט לא עושה כלום – צריך להבין למה זה.
לחץ? עייפות? שילוב? חמשת המשחקים שנותרו לעונה הזו ישוחקו בקצב של משחק כל שלושה ימים. זה אגרסיבי מאוד לחודש מאי, וקשוח מאוד למשחקי הכרעה. הרגליים יהיו כבדות בוודאות, האוויר בריאות ייגמר מהר יותר – ועל כל אלה אפשר לעבוד. אבל אם הראש יתחיל להלחיץ, הקריסה תהיה טוטאלית ואת זה הרבה יותר קשה לתקן. שים לב, יצחקי.
3
הפועל באר שבע כבר כמעט גמרה את העונה אתמול, אבל למזלה ברגע האחרון היא הצליחה להשחיל את הכדור לרשת של מכבי חיפה ולשמור על פער של נקודה מבית"ר. גם רן קוז'וך צריך להבין דחוף לאן הקבוצה שלו הולכת ב-16 הימים הקרובים (למעשה, אצלו זה 19 כי ביום שלישי, אחרי המחזור האחרון של הליגה, יש לו גמר גביע). להפסיד אליפות שנה שנייה ברציפות אחרי שנכנסת לפלייאוף במקום הראשון זה באמת חתיכת הישג מפוקפק, שיכול להשפיע לרעה על הקריירה של כל המעורבים, לרבות קוז'וך עצמו.
מצד שני, הדרך אל התואר עוברת בשלושה משחקי חוץ רצופים – מול הפועל פתח תקוה, בטדי ובבלומפילד מול הפועל. זה נשמע קשה מאוד, על גבול הבלתי אפשרי. מצד שני, מי שמאבד את היתרון במשחק העונה בדקה ה-96, צריך לעבוד קשה קשה קשה כדי לתקן.
מה דעתך על הכתבה?