לא קאנגווה ולא ונטורה: זה אדריכל האליפות השישית בתולדות הפועל באר שבע

יהיו שיגידו בשעות ובימים הקרובים שבלי לוקאס ונטורה ובלי קינגס קאנגווה, הפועל באר שבע לא הייתה זוכה באליפות השישית בתולדותיה. הם לא לגמרי טועים. שני הזרים הללו היו יוצאי דופן לאורך העונה, כאלה ששדרגו את הרמה של הקבוצה והכריעו משחקים ברגעים קריטיים. אבל אם צריך לבחור אדם אחד שהחתימה שלו מרוחה על האליפות הזו יותר מכל אחד אחר, זה רן קוז'וך.

לא בגלל כריזמה יוצאת דופן. לא בגלל תקציב אינסופי. גם לא בזכות סגל נוצץ במיוחד. להפך. קוז'וך לקח קבוצה שרבים סימנו בתחילת הדרך כנחותה ממכבי תל אביב וממכבי חיפה מבחינת איכות ועומק, והפך אותה לקבוצה הכי טובה בישראל בפער. לא רק בטבלה — גם בזהות, ברמת האימון, באינטנסיביות וביכולת להגיע כמעט לכל מגרש בארץ ולהכתיב את הקצב.

זו לא אליפות שנולדה מרגע קסם חד-פעמי, אלא מעבודה יומיומית מדויקת. באר שבע של קוז'וך ידעה בדיוק מה היא רוצה להיות מהרגע הראשון. קבוצה אגרסיבית, מאורגנת, רעבה, כזו שלא מפסיקה לרוץ גם בדקה ה-90. בכל שבוע מחדש ראו טביעת אצבע ברורה של מאמן. הלחץ הגבוה, המשמעת הטקטית, המעברים המהירים, ובעיקר התחושה שכל שחקן יודע בדיוק מה התפקיד שלו.

וזה אולי ההישג הכי גדול של קוז'וך: הוא לא רק שיפר את הפועל באר שבע, הוא שיפר כמעט כל שחקן שנגע בו. שחקנים שנחשבו בינוניים במקרה הטוב הפכו תחתיו לשחקני צמרת בליגת העל, חלקם אפילו לשחקני נבחרת ישראל לגיטימיים. הוא הצליח להוציא משחקנים את המקסימום, לפעמים אפילו מעבר למה שנראה היה שקיים בהם. זו תכונה ששמורה למאמנים הגדולים באמת.

צריך גם לומר את האמת: בתחילת העונה שעברה, כמעט אף אחד לא האמין שבאר שבע הנוכחית היא קבוצה לאליפות. לשתי היריבות היו סגלים יקרים יותר, עמוקים יותר ומנוסים יותר. אבל בזמן שהן חיפשו יציבות, באר שבע פשוט דהרה ונעצרה רק בגלל אירועי בני סכנין. בזמן שאחרות נשענו על כישרון, באר שבע נשענה על דרך. היא הייתה הקבוצה הכי מאומנת בארץ בשנתיים האחרונות, וזה ניצח כמעט הכול.

האליפות הזו היא הרבה מעבר לעוד צלחת בארון. היא הצהרה. הצהרה לכך שגם בעידן של פערי תקציב גדולים, עדיין אפשר לבנות כאן קבוצה מנצחת דרך אימון, אמונה ורעב בלתי נגמר. קוז'וך לא רק הביא אליפות להפועל באר שבע — הוא בנה קבוצה ששיחקה בדמותו. קשוחה, אינטנסיבית, צנועה ובעיקר כזו שאף פעם לא הרגישה נחותה מאף אחד.

ובסופו של דבר, זה אולי ההבדל הגדול ביותר בין באר שבע של העונה לבין שאר הליגה: בעוד אחרות הסתמכו על שמות, באר שבע הסתמכה על מאמן.