בריאיון לספורט1, שחקן עירוני טבריה דוד קלטינס דיבר על העונה הלא שגרתית שעבר במועדון, ההישארות בליגת העל בצל העונש הכבד שהוטל על הקבוצה, וגם ימי ז'וזואה בהפועל באר שבע, יחד עם תקופתו בסקוטלנד.
איך עברה עונת הישרדות בטבריה, במיוחד אחרי ההפחתה של 8 נקודות?
"אני חושב שעם כל הנסיבות זה מסע בלתי נתפס. אני חושב שמבחינתנו לפני העונה ידענו שיש לנו קבוצה טובה, לא חשבתי לרגע שנרד ליגה, אבל בהתחשב בהתפתחויות ובמה שקרה, אז כן, זה הפך לבלתי נתפס. זה לא רק המינוס 8, מנובמבר כותרות שטבריה צפויה להיענש ואף אחד לא יודע כלום עד אפריל, הדיון הראשון. אני אגיד לך יותר מזה, באיזשהו שלב אלירן חודדה אמר לנו שכנראה שלא נקבל עונש השנה, הוא אמר שהדיון יהיה רק בסוף מרץ ואם יהיה עונש זה כנראה רק לעונה הבאה. ואז פשוט קיבלנו בום, פתאום 8 נקודות".
אבל יש מציאות – אכן נעשו עבירות?
"זה לא שקיבלנו שחור או משהו כזה. פשוט השחקנים אף פעם לא יודעים מה קורה בבקרה. אנחנו לא חשופים לזה. אתה מנהל את המשא ומתן על הסכומים שלך, על החוזה, בדרך כלל גם בנטו או משהו כזה. ואתה לא באמת יודע מה העלויות מעביד וכל הדברים האלה. אם יש להם הקלות, או אתה אומר 'טבריה אולי פריפריה, אולי זה פרויקט', אתה לא יודע בדיוק איך זה עובד. זה לא תחום שאתה מתעסק בו, הרי בסוף אני משלם מס מלא".
ההנהלה נלחמה על כך שהשחקנים לא ייענשו, הערכתם את זה?
"ברור. אני לא הייתי חלק מכתב האישום, אבל עדיין, אריה ומיקי – זה עוד אחד מהדברים שגם גרמו לי להישאר עוד עונה. אלה בעלים שאתה מכיר באופן אישי ומדבר איתם לפני המשחק… כל דבר שצריך, כרטיסים או כל דבר אחר, אתה יכול לפנות אליהם. הם באמת מאוד מחוברים לקבוצה ולשחקנים, הם אנשים שהוגנים איתך בכל דבר ולכן גם אנשים נקשרים לקבוצה".
מה הפך אתכם לקבוצה טובה יותר מאילו שנאבקו בתחתית?
"אני חושב שיש הרבה שחקנים מאוד אנדרייטד אצלנו. שחקנים שיכולים להשתלב בכל קבוצה בליגה ופשוט הם מתחת לרדאר. גיא חדידה מן הסתם זה הכי מתבקש כי הוא עשה עונה של 'מסי פריים', אבל גם בילנקי שעזב הוא כוכב במה שהוא עושה, ויש עוד שחקנים שהם מעולים בתפקיד שלהם כמו דניאל גולאני ורון אונגר. לא חסר, פשוט פחות מדברים על טבריה אז לא רואים את זה".
איך התנאים בטבריה?
"ביחס לתדמית יש תנאים הרבה יותר טובים, במיוחד אחרי שעברנו לאצטדיון החדש שבבנייה. גם כמו שאמרתי, ההנהלה והאנשים במועדון תמיד דואגים להכל. מה שכן, אנחנו עדיין משלמים מחיר על הבנייה באצטדיון – כל אימון שם אתה שומע קידוחים תוך כדי אימון, חפירות, אתה ליד הטרקטור שדואג שתנשום כמה שיותר אבק. עידו שרון אומר שהוא לא נושם תוך כדי מהאבק, חוויות".
מה לגבי העונה הבאה? טבריה תתחיל אותה עם מינוס שש נקודות
"אני בן אדם מאוד אופטימי מטבעי ואם תהיה שם קבוצה טובה, אני כן אבחר לעשות את זה ולהתמודד. ארבע שנים אני שורד נגד כל הסיכויים, גם בהפועל תל אביב היינו פסע מירידה ונשארנו, ושנה אחרי הם ירדו. לסקוטלנד הגעתי בינואר, הקבוצה הייתה במקום האחרון ובמחזור האחרון נשארנו. לטבריה הגעתי בינואר של העונה שעברה ונשארנו במחזור האחרון והשנה מינוס 8 נקודות ועדיין נשארנו. התרגלתי לזה, ברוך השם אני שורד, זה בא לי טבעי".
שיחקת בסקוטלנד, כמה זה שונה מהכדורגל הישראלי?
"מאוד. מאוד אינטנסיבי, שחקנים שם מאוד נחושים. בארץ אם יש לך שחקן שרץ ומשקיע באימונים הוא כאילו יוצא דופן, שם כולם חיילים. בארץ יגידו לך לעשות משהו קשה – הרבה שחקנים יילכו למאמן כושר 'תוריד לנו קצת'. לא מתוך בכיינות, מתוך זה שלפעמים באמת קצת מגזימים. גם בסקוטלנד מגזימים, אבל לאף אחד לא אכפת ואז הם נפצעים שם הרבה פעמים. במועדונים הגדולים אגב, עובדים פחות קשה. היה לנו שחקן בהשאלה מאסטון וילה שסיפר לנו איך עובדים שם וגם שמעתי את זה מיוסי בניון. מן הסתם יש להם הרבה יותר משחקים, שלושה משחקים בשבוע אז אי אפשר באימונים יותר מדי להגזים. בא בבוקר, עושה אימון, לא יום עבודה".
השתפרת שם?
"אני חושב שכן. סקוטלנד לא ליגה גדולה, אבל זה הכדורגל הבריטי. חוויה חד משמעית. מבחינת החיים, לאשתי היה שם מאוד קשה. זו מדינה קרה והעיר עצמה נקראה פרת'. חור, עיר קטנה כזאת. התייעצתי עם גיא מלמד לפני שחתמתי, הוא שיחק באותה קבוצה, סנט ג'ונסטון, הוא אמר לי 'דוד אתה חייב ללכת לשם, חלום באמת איזה חוויה, אפילו חשבתי לחזור לשם', שאלתי אותו על העיר הוא אמר: 'זה לא תל אביב, אבל אחלה עיר, אפשר לחיות שם'. ואז גיליתי שיש לנו אופי שונה. אם הייתי לבד הייתי נהנה שם מאוד, אבל עם אישה, בזמן שאתה באימון והיא בבית ואין לה מה לעשות והיא סובלת – זה פחות נעים. גרנו בגלזגו, עשיתי את הנסיעות לפרת' כדי שיהיה לה סביר בגלזגו, היו שם גם כמה ישראלים שהיינו איתם בקשר".
איך היה לשחק עם ז'וזואה בהפועל באר שבע?
"רגוע מאוד (צוחק). הוא הכי מוכשר שראיתי וראיתי מוכשרים. הוא באמת חריג, אתה רואה אותו אתה אומר אי אפשר להיות יותר טכני מזה, הוא בועט 30 בעיטות אחרי האימון – כולן בחיבור. טכנית הוא עילוי אבל בראש הוא פשוט מטורף. הוא אמר לי כמה פעמים שיש לו הרבה חברים בכלא ואם לא הכדורגל אז הוא גם היה שם. יש לו סיפור חיים של איוב"
קשה להיות לידו בקבוצה?
"בחיים לא רבתי עם אף אחד והוא הצליח לריב איתי באימונים. הוא מחפש לריב עם אנשים ואני כאילו לא הייתי מתייחס, היה צועק עליי ואני בקטע של 'סבבה תצעק'. אבל עם אחרים הוא הצליח לריב, עם כולם. אפילו אוהד לויטה, בן אדם רגוע הכי בעולם, חמוד וזה… לויטה ואני ישבנו דיברנו, והיה רמקול בחדר ההלבשה, הוא שם שירים ורוקד עם עצמו, פורטוגזית וזה. ואז הוא ראה שאנחנו מדברים – הגביר פול ווליום. לויטה הלך, הנמיך קצת, והמשכנו לדבר. ז'וס בא דחף אותו, כאילו הוא מחפש לריב על כלום".
יש עוד סיפור מעניין עליו?
"היה עוד סיפור מטורף שלא יצא לתקשורת. היינו במשחק באירופה באלבניה נראה לי. לפני משחק ישבנו באחד החדרים איזה 15 שחקנים, עשינו משחקי חברה. ז'וס ישב איתנו וצחקנו. ואז הסתבר שבאותו לילה הוא חגג יום הולדת ב-12 בלילה. חמש דקות לפני זה הוא הלך לחדר שלו ואז רז אמר 'בואו נלך אליו'. כמו טיול שנתי. הלכנו אליו כולם לחדר, דופקים בדלת וזה, הוא התחיל לקלל אותנו 'Go fuck yourself', התחיל לצרוח, השתגע. ואז הוא פתח את הדלת, יצא עם שתי כוסות זכוכית, ניפץ עלינו. איליי מדמון המסכן קיבל זכוכית בכף רגל, עשה תפרים והיה בחוץ איזה שבועיים-שלושה. אולי הוא חשב שבאנו להרביץ לו".
מה דעתך על הכתבה?