"מה הקאץ' כאן?", זו השאלה ששאל אלמוג כהן בחודש ינואר האחרון, כאשר צפה בנאנה אנטווי כשבית"ר ירושלים חיפשה מגן ימני. הגנאי שיחק דאז בהרמנשטאדט הרומנית, כאשר לפני כן בלט גם בארמניה, נמכר לסיטוואה בוקרשט ולא מצאו את עצמו, מה שהוביל אותו להשאלה לקבוצה בה שיחק לצד אקס הקבוצה מהבירה, אביאל זרגרי.
כשאנשי בית"ר בחנו אותו וראו נתוני GPS הם התפעלו. אתלטיות יוצאת דופן, טכניקה טובה, לא מעט מהלכים שבהם הוא נראה מעל הליגה הרומנית, אך עדיין הרבה עליות וירידות של קצבים ויכולת, סימן השאלה האמיתי בקריירה של הגנאי שבעוד מספר ימים יחגוג 26.
בבית"ר פנו לבדוק את הדמות של אנטווי – דרך אנשי קשר בארמניה וברומניה, רצו להבין לפני הכל אם לשחקן יש תשוקה למשחק ולהתפתחות בקריירה, איך הוא כבן אדם, להבין על פי מבנה האישיות מה גורם לשחקן עם נתונים כאלה לא למצוא את עצמו במועדון קטן ברומניה.
הממצאים היו שאנטווי בחור חיובי, מחובר לשחקנים, ממושמע לצוות אך גם באיזשהו מקום מסתפק ביכולת שלו, או כמו שהגדיר זאת אלמוג כהן אתמול במסע"ת לקראת אוסטריה וינה (20:30, ספורט3): "הוא עדיין לא ב-30% מהפוטנציאל". בשל היתרונות האתלטיים הוא מרגיש לעתים נוח מדי ברמות האלה ומרשה לעצמו להוריד קצת קצב או עצימות במשחק.
בבית"ר גם שוחחו בזמנו עם זרגרי לגבי הפציעה ממנה סבל אנטווי, והישראלי אישר שהוא מתאמן באופן מלא וסיפר עליו: "לא ראיתי אותו משחק אבל מהאימונים הפוטנציאל שלו נראה מדהים, הנתונים האתלטיים שלו מפחידים".
אלמוג כהן הלך על זה, רכש אותו מסטיאווה ב-250 אלף יורו, וקיבל את המגן הימני הטוב בליגה. בחצי העונה שעברה אנטווי השתלב בהדרגה אך קרע את השריר בפלייאוף ולא סיים את העונה, כשבבית"ר אמרו: "הוא היה השחקן הטוב ביותר שלנו באותה התקופה, היחיד שהעומס לא השפיע עליו במגרש, אם הוא לא היה נפצע אולי מאבק האליפות היה מסתיים אחרת".
ועדיין, כהן הדגיש אתמול את הצורך בשיחות שלו עם אנטווי ובניסיון לדחוף אותו כמה שיותר גבוה. בבית"ר מגדירים את הנתונים של אנטווי כ"שחקן לטופ 5 ליגות באירופה" אך מכאן זה כבר על השחקן, הרצונות והחלומות שלו.
מצד אחד, בית"ר מצאה מגן ימני לשנים הבאות, אך מצד שני, עם העובדה שיהיה אוטוטו בן 26, ייתכן כי בסיום העונה הנוכחית עם התהליך שהוא עובר בבירה, זאת גם תהיה ההזדמנות האחרונה למכור אותו בסכום גבוה. מנגד, גם בסטיאווה חשבו כך והוא סיים בהרמנשטאדט, אז נמתין בסבלנות לראות את ההתפתחות שעוד מחכה לו, גם בצד המנטלי.
מה דעתך על הכתבה?