לקראת המפגש עם קטוביץ בסיבוב המוקדמות השלישי של הקונפרנס ליג הערב (חמישי, 21:00, ספורט2), בפולין פורסם מאמר נרחב שעסק בהיסטוריה של הפועל תל אביב, בזיקה המסורתית שלה לתנועת העבודה ובשינויים שחלו לאורך השנים בזהות הפוליטית של קהל אוהדיה.
במאמר הוזכר מקור השם "הפועל", הסמל, הצבע האדום, הפטיש והמגל – שנותרו מזוהים עם המועדון גם לאחר שהקשר הישיר בין קבוצות הפועל לבין מוסדות תנועת העבודה נחלש משמעותית.
הכותב סקר גם את ההיסטוריה המקצועית של הפועל תל אביב, החל מהתארים שבהם זכתה עוד בתקופת המנדט הבריטי, דרך הזכייה באליפות אסיה ב-1967 ועד האליפויות בישראל וההופעה בשלב הבתים של ליגת האלופות בעונת 2010/11. לצד ההצלחות, צוינו גם המשברים הכלכליים, חילופי הבעלים והירידות שחווה המועדון.
חלק מרכזי במאמר הוקדש לקהל האוהדים של הפועל, שתואר במשך שנים כבעל זיקה מובהקת לשמאל הפוליטי וכמי שמזוהה עם ערכים של שוויון, דו-קיום, קהילתיות והתנגדות לגזענות. בין היתר הוזכר שילובם של שחקנים ערבים במועדון והעימות האידיאולוגי המתמשך עם בית"ר ירושלים ועם ארגוני אוהדים המזוהים עם הימין.
עם זאת, לפי הניתוח שפורסם בפולין, הזהות הפוליטית ביציעי הפועל הפכה עם השנים לפחות חד-משמעית. נטען כי בעוד שחלק מארגוני האוהדים ממשיכים להזדהות עם השמאל ועם מסרים אנטי-גזעניים, חלק גדול יותר מהקהל התקרב למרכז הפוליטי ואימץ ביטויים פטריוטיים וישראליים בולטים יותר.
במאמר הובאו כדוגמה דגלי ישראל שהחלו להופיע בתדירות גבוהה יותר ביציעים, לצד הסמלים המסורתיים של הפועל. הכותב טען כי השינוי בלט במיוחד לאחר סבבי הלחימה בעזה ולאחר מתקפת 7 באוקטובר, שבה נרצחו גם אוהדי המועדון.
הכתבה עסקה גם בביקורת שמפנים ארגוני אוהדים שמאליים מחוץ לישראל כלפי אוהדי הפועל. לפי הפרסום, כמה מהם סבורים כי הקהל האדום אינו משמיע התנגדות ברורה מספיק לפעולות ישראל ברצועת עזה. מנגד, נטען שהחברה הישראלית עברה תהליך של הקצנה בעקבות המלחמה וכי הבעת עמדה פומבית בנושא הפכה מורכבת יותר.
לסיכום נטען כי הפועל תל אביב עדיין שומרת על חלק מסמליה ומערכיה ההיסטוריים, אך קהל אוהדיה אינו עשוי עוד מקבוצה פוליטית אחידה. לפי המאמר, ביציעים מתקיימים כיום זה לצד זה מסרים המזוהים עם השמאל, התנגדות לגזענות, גאווה לאומית וזהות ישראלית חזקה יותר מבעבר.
מה דעתך על הכתבה?