מחפשים קונה למנוי, מאיימים לא להגיע וקוטלים את השחקנים: סוער מאוד בבית"ר ירושלים

לאחר ההפסד של בית"ר ירושלים להפועל תל אביב, ברק אברמוב הגיע אל כלי התקשורת כדי לחזק את המאמן אלמוג כהן ולענות על סוגיות בנוגע לתקציב והשקעת בעלים – להדוף את הביקורות ולעצור את כדור השלג שמתגלגל לפתחו.

אחרי שהרגיש שיש עליו מעין עליהום בשבוע שלפני המשחק, הבעלים היה חייב לדבר. כמה זה יעזור? מעט מאוד. הקהל של בית"ר ירושלים רואה את הקבוצה עומדת בקו אחד עם שאר הגדולות ומצפה ממנה להיות חלק ממאבק האליפות בכל עונה. כל המנויים נמכרו – ולא רק בשביל מאבק על כרטיס אירופה. זה חלק ממחיר ההצלחה, רף הציפיות שלעתים גם מאבד שליטה.

אבל אברמוב הגיע גם כדי לחזק את אלמוג כהן. לפני כמה חודשים הבעלים התראיין ל"סערה בממלכה" ואמר "עד 2030, אם אלמוג יישאר, אני מאמין שאפשר לזכות באליפות". העובדה שציין את הישארות אלמוג כהן כסוג של תנאי מצביעה על רמת ההערכה שלו כלפי המאמן.

אלמוג כהן התחיל רע מאוד את הליגה, וגם אברמוב מבין שבית"ר משלמת מחיר על חוסר הניסיון של המאמן הטרי. אבל הבעלים משוכנע שבטווח הארוך הוא האיש הנכון – לא רק כמאמן אלא גם בתפקיד המנג'ר-מנהל מקצועי שהוא עושה במקביל ובונה את הסגל.

אברמוב לא שוכח את העונה אחרי הזכייה בגביע ב-2023. שחקנים כמו יון ניקולאסקו, דנילו אספרייה, אבישי כהן וטרזייה תומא כבר לא היו עם בית"ר בקיץ והיא אילתרה עם בן ביטון, אדי גוטליב, עומר קורסיה ודני הוצ'קו. זה היה הקיץ שכפיר אדרי דחף למינוי מנהל מקצועי ובמהלך אותה עונה אברמוב החליט לעשות את השינוי ולמנות את אלמוג כהן.

אלמוג כהן כבר העביר את המסר שלו שהחליט לעבור לאימון, גם במצב לא אידיאלי אברמוב עושה שיקלול ומבין שאם יצטרך לשלם מחיר על חוסר הנסיון, זה שווה את זה.

בית"ר נחותה מיריבותיה ברמה הכלכלית ואלמוג כהן הוא האיש שמצמצם לאברמוב פערים עם הסגלים שהוא בונה. לכן רק המחשבה לחזור לאיך שהדברים היו לפני שהוא הגיע גורמת לאברמוב לראות שחורות.

ויש את הקהל. מותר לכל אוהד למחות נגד בעלים, מאמן ושחקנים, אך לא בדרך שעוברת את הגבול כמו שעשו אלה שירדו לדשא נגד נתניה או הגיעו אתמול למתחם האימונים בבית וגן. ההכלה שלהם כרגע היא הימור, הם מקבלים כח ואם המצב ידרדר הם ישאפו גם להחליט על מעמד הבעלים והמאמן. וזה יתהפך נגד אברמוב.

התנודות כל כך קיצוניות. אם בתחילת הקיץ הייתה התנפלות על המנויים, היום יש אוהדים שמחפשים קונה למנוי שלהם, מודיעים שלא יגיעו למשחקים יותר. אחרים שורפים כל שחקן ושחקן, שולחים הודעות נאצה לשחקנים. יש כאלה שאפילו מייחלים לעוד הפסד כי הם מאמינים שזה יגרום לזעזוע, "לא רואים בעיניים".

האוהדם הללו הם לא הרוב, אך הם משפיעים. ולמה זה הזוי? כי הקבוצה היא קודם כל שלהם. יש להם עדיין סיכוי ליהנות מהעונה הזאת גם אם זה ייקח עוד כמה מחזורים. הם יצטרכו לבחור אם יש להם עניין בה או שהם מחריבים אותה.