ונטורה בחוץ: הקשרים האחוריים הגדולים ביותר בליגת העל במילניום הנוכחי

המפגש המסקרן בין מכבי תל אביב להפועל באר שבע סיפק לא מעט דרמות, בין היתר בדמות הפציעה המוקדמת של לוקאס ונטורה והכרטיס האדום של אליאל פרץ. בעולם שבו רודרי מנהל את הקצב העולמי והפך לשחקן אולי הכי משמעותי בכדורגל המודרני, היעלמותו או יציאתו מהתמונה של קשר אחורי עוגן כמו ונטורה מעלה מיד את השאלה המרתקת מכולן: מי היו הקשרים האחוריים הגדולים ביותר שעליהם קמו ונפלו הקבוצות האלופות מאז שנת 2000?

בחינת רשימת הקשרים האחוריים בעמדה מספר שש שלקחו אליפויות בליגת העל מתחילת המילניום מעלה שורה ארוכה של שחקנים מרכזיים שלבשו את החולצה הזו במועדוני הפאר, לצד שחקני סגל בולטים שלא נכנסו לשלב הגמר.

ראויים לאזכור: ג'ון קולמה הגרזן של מכבי חיפה באליפויות ובשלב הבתים בליגת האלופות; טל בנין המנהיג הוותיק של מכבי תל אביב באליפות עונת 2002/03 שאת רוב שנות השיא שלו עשה בחוץ לארץ; חאבייר דירסאו עוגן הברזל של מכבי חיפה בשתי האליפויות תחת רוני לוי; אביחי ידין הגרזן של הדאבל בהפועל תל אביב; יוסי אבוקסיס, המוח והנשמה באליפות הפועל תל אביב בשנת 2000; שרן ייני, הקפטן הוורסטילי של מכבי תל אביב; דן גלזר, העוגן של ולדימיר איביץ' בעונת עשרת שערי החובה; ניקולה מיטרוביץ'; וגם לוקאס ונטורה, שהעפיל העונה עם הפועל באר שבע לליגה האירופית ומסתמן כמי שעוד יגידו עליו שיהיה בטופ ובלבד שיישאר בריא ועל הדשא לאורך העונה. הרשימה הרחבה מציגה את כל מי שהחזיק את המפתחות במרכז המגרש.

הבחירה בחמשת הגדולים אינה נשענת על היכולת הטהורה או הפוטנציאל בלבד, אלא על קריטריונים נוקשים: תרומה לאורך זמן במועדון מסוים בדמות שחקנים שעשו עידן או שושלת בניגוד לכישרונות על כמו טל בנין שאת עיקר הקריירה בשיאם עשו בחוץ לארץ, כמות תארים עשירה, והישגים יוצאי דופן מעבר לגבולות הליגה כמו הופעות היסטוריות בשלב הבתים של ליגת האלופות או קמפיינים באירופה. אלו עוגנים ששינו את המבנה של הקבוצה וגרמו לה לקחת אליפויות פעם אחר פעם.

דירוג חמשת הקשרים האחוריים הגדולים באלופות המילניום מהחמישי לראשון:

5. נטע לביא

הלב, הלחץ הגבוה והקפטן שהניע את מכבי חיפה בחזרה אל פסגת הכדורגל הישראלי. כשאמרו במכבי חיפה לחץ משוגע התכוונו לנטע לביא. הקשר הדינמי צמח מתוך מחלקת הנוער והפך ללב הפועם של הקבוצה שהחזירה את הצלחת לכרמל אחרי עשור של בצורת. לביא הצטיין בכיסוי שטחים עצום, חילוצי כדור נקיים וניהול קצב שדרש משמעת טקטית עיוורת. כמנהל וכקפטן על הדשא, הוא הניע את הירוקים לא רק לזכייה בשלוש אליפויות רצופות, אלא גם להעפלה היסטורית לשלב הבתים של ליגת האלופות, בטרם יצא לקריירה מעבר לים כמנהיג מובהק באסיה.

4. גל אלברמן

המוח שניהל את השושלות הגדולות ביותר בשקט מופתי. אלברמן לא נדרש לתיקולים ראוותניים או לנוכחות פיזית מאיימת כדי להשתלט על המשחק. החוכמה העצומה שלו, מיקום פנומנלי וקריאת משחק שני צעדים לפני כולם הפכו אותו לשחקן של מאמנים. הוא האב הטיפוס של הקשר האחורי האינטליגנטי והיחיד במילניום הנוכחי שעשה את הבלתי ייאמן, להוביל כשחקן מפתח וכעוגן אבסולוטי שתי אימפריות שונות לגמרי, בית"ר ירושלים ומכבי תל אביב, לשושלות אליפויות ארוכות טווח. מעבר לדאבלים ולתארים המקומיים, אלברמן היה גם העוגן המרכזי שהוביל את מכבי תל אביב להעפלה בלתי נשכחת לשלב הבתים של ליגת האלופות תחת סלבישה יוקאנוביץ'. היציבות והווינריות השקטה שלו הפכו אותו למוסד בפני עצמו במרכז השדה המקומי.

3. דרק בואטנג

העוצמה והקלאסה שהגדירו מחדש את תקרת הזכוכית של הזרים בישראל. כשבואטנג דרך לראשונה בטדי, הוא הביא איתו רמה אתלטית וטקטית שנראתה כאילו נלקחה ישירות מהפרמיירליג או מהמונדיאל. הוא לא היה סתם עוד גרזן, אלא אציל אמיתי במרכז השדה, שחקן חזק פיזית בצורה בלתי רגילה שידע לכסות שטחים עצומים באלגנטיות, לחלץ כדורים בסטייל ולצאת קדימה עם בעיטות קטלניות מרחוק שהכריעו משחקים גדולים. בואטנג היה הלב הפועם והעוגן הבלתי מעורער של בית"ר ירושלים בדרך לדאבל ההיסטורי המפואר בשנת 2008.

2. ג'ון אוגו

המפלצת ממרכז השדה שהגדירה מחדש את תפקיד הקשר האחורי הדומיננטי בישראל. כשאוגו נחת בהפועל באר שבע, הוא שינה את מאזן הכוחות בליגת העל והפך לשחקן שמזוהה יותר מכל עם עידן הזהב של המועדון. עם מבנה גוף מפלצתי וטכניקה מפתיעה לגובהו, הוא לא רק חיסל כל ניסיון התקפה של היריבות, אלא היה הלב הפועם של האימפריה המדברית של ברק בכר, כולל הובלת הקבוצה לקמפיין אירופי משכנע בשלב בתים של הליגה האירופית. אוגו שלט במרכז המגרש ביד רמה, הרים את הקהל בטרנר והיה הבורג המרכזי בשלושת התארים הרצופים שהביאו את הצלחת לדרום.

1. ריימונדס ז'וטאוטאס

הפנומן הליטאי שלא רק הניח את היסודות למושג קשר אחורי מודרני בישראל, אלא שרבים רואים בו את השחקן הזר הגדול ביותר שדרכו עיניו אי פעם במגרשי ליגת העל. ז'וטאוטאס היה הרבה יותר מגרזן שבא לכסח רגליים. הוא פעל כמכונת כבישה טקטית משומנת עם קצב עבודה על אנושי ואינטליגנציית משחק אירופית חסרת תקנה. תחת אברהם גרנט במכבי חיפה, הנוכחות המאיימת והשקטה שלו אפשרה לשאר כוכבי הקבוצה לפרוח קדימה בידיעה שיש מאחוריהם חומה אנושית בלתי חדירה. פסגת היכולת שלו נצרבה לדורות בלילות ליגת האלופות האגדיים, שם ניהל לבד את מרכז השדה מול ענקיות כמו מנצ'סטר יונייטד, באייר לברקוזן ואולימפיאקוס, וחתם זאת בשער אדיר מטווח רחוק לרשת של השדים האדומים בניצחון הבלתי נתפס 0:3 בקפריסין. אין ראוי ממנו לפסגה.