מסיבת העיתונאים שאחרי הדרבי נפתחה בדיוק כמו שקני מילר אוהב: בשאלה תמימה, בחיוך מבוכה של כולם בחדר ובמבטים מהירים בין כתבים שמנסים להבין האם הם שמעו עכשיו הסבר טקטי עמוק או סתם שרשרת הברות באנגלית סקוטית. מילר, המאמן שהחליף את רוני דיילה במכבי תל אביב במאי והביא למועדון את גביע המדינה, ניסה להסביר במשך דקה וחצי את השיחות האישיות שערך עם השחקנים. איש בחדר לא באמת הבין מילה. אפשר להניח שגם השחקנים עצמם עוד מנחשים, אבל מי צריך מילים עם מספרים כאלה?!
הרצפה רועדת: המספרים שמכים את כל ההיסטוריה
ההוכחות היו על הדשא עוד לפני שהמיקרופון התחמם בחדר הראיונות. הפועל תל אביב הגיעה לבלומפילד עם מאזן נקי משערי חובה, אפס שערי חובה בשלושה מחזורים, ויצאה ממנו עם רביעייה בראש. מכבי השלימה פתיחת עונה מושלמת של ארבעה ניצחונות מארבעה משחקים, עם 16 שערי זכות מטורפים ו-5 ספיגות.
כדי להבין עד כמה הפתיחה הזאת חריגה, צריך להסתכל על דפי ההיסטוריה של הליגה. מאז עונת 2012/13, כל קבוצה שזכתה באליפות ישראל פתחה את ארבעת המחזורים הראשונים בממוצע צנוע של 8.1 שערים בלבד. אמנם בעונה שעברה הפועל באר שבע הציבה רף קיצוני של 19 שערים בארבעה מחזורים, אבל היא עשתה זאת מול יריבות נוחות וחלשות בהרבה. מכבי של מילר, לעומת זאת, עומדת על 16 שערי זכות מול משחקי צמרת ויריבות ישירות, פי שניים מהממוצע של אלופות מסורתיות, ושלושה שערים יותר מהשיא ההיסטורי של המועדון עצמו מאז 2023. המספרים האלה לא סתם מספרים סיפור, הם רומסים כל מה שהכרנו כאן לפניהם.
ויש סיבה ישירה לקפיצה הזו. דור פרץ, שהתחיל את העונה בשלושער ראשון בקריירה, עומד על שבעה שערים בארבעה מחזורים, שהם 44 אחוזים מכלל שערי הקבוצה. שבעה שערים של שחקן אחד זה יותר מכל מה שסגל שלם של אלופה כבש בארבעת המחזורים הראשונים בארבע מתוך שלוש עשרה העונות האחרונות. בעונה שעברה כבש פרץ 19 בכל הליגה וסיים כמלך השערים. העונה, עם מספר כזה באמצע ספטמבר, לך תדע איך זה ייגמר. בקיצור, ערן זהבי, שים לב.
האגף ששבר את כל הכלים
הטירוף הזה מקבל פנים ומספרים דרך הליו וארלה. בעונה שעברה, הראשונה שלו בבלומפילד, הוא נראה כמו שחקן אגף שגרתי שנותן 0.1 שער למשחק, כלומר שלושה שערים ב-30 הופעות ליגה, ובסך הכול שישה שערים ב-42 משחקים. השנה? הקפיצה היא כבר מציאות אחרת לגמרי. וארלה הפך למפלצת לייצור מצבים: שער ושלושה בישולים בארבעה מחזורים, קצב מעורבות של 1.0 למשחק, קפיצה של פי עשרה. עם 12 דריבלים מוצלחים מתוך 17, שהם 70.6 אחוזי הצלחה, חמש הזדמנויות זהב שיצר לחברים, שני פנדלים שסחט וציון ממוצע של 8.34 ב-FotMob.
בכל משחק צמרת העונה, מול מכבי חיפה, מול הפועל באר שבע ואמש בדרבי, הפעולה הראשונה הרצינית שלו על הדשא הייתה גם ההתקפה המסוכנת הראשונה של מכבי. שוב, לא צריך את מילר שיסביר במסיבת העיתונאים מי נמצא בשיא הכושר; וארלה פשוט מתרגם את זה לנתונים שמזכירים את עונות השיא של זרי הענק בתולדות הליגה.
כדי לתת לזה פרופורציה, צריך לדבר לרגע על השוואות ענק. טוני ואקמה, אולי הזר הגדול בתולדות הפועל באר שבע, סיים את עונת האליפות 2016/17 עם 14 שערים ו-11 בישולים, שהם 25 מעורבויות בשערים לאורך עונה שלמה, בקצב של בערך 0.7 למשחק. וארלה, לעומת זאת, עומד כרגע על קצב של 1.0 למשחק. אם המספרים האלה יישמרו, אנחנו מדברים על עונה של 36 מעורבויות, הרבה מעבר לכל שיא שהכרנו כאן.
גם שיאים שליליים ודאגה אחת מרכזית:
הנתונים האלה מציבים את מכבי תל אביב בנתיב מהיר לשבירת שיאים דומים לאותן עונות מפלצתיות שבהן המועדון דרס את הליגה כשהתפנה מהמשימות באירופה. ההתקפה שוחטת כל הגנה, והאינטנסיביות בשמיים.
אפשר לומר שזה גם מה שכן היה אפשר להבין מקני מילר אתמול בין השורות. כשנשאל על משחק ההגנה הפגיע, המאמן שידר פילוסופיה ברורה מאוד: הוא אוהב משחק התקפי, גם אם זה בא לעיתים על חשבון ההגנה. המסר שלו היה חד-משמעי: כל עוד אנחנו מבקיעים בקצב כזה ונראים ככה בצד ההתקפי, הספיגות פשוט לא מדאיגות אותי.
אלא שאם הצהובים לא יצליחו לשמור על קצב כיבושים מפלצתי כזה, יהיה קשה לקחת אליפות עם הגנה כזו. בעוד שאלופות הליגה מאז 2013 ספגו בממוצע 2.6 שערים בלבד בארבעת המחזורים הראשונים, מכבי של העונה כבר עומדת על חמש ספיגות. נתון שדומה אמנם לפתיחת העונה של מכבי חיפה בעונת 2020/21, אבל מעיד שקו הבלמים עדיין רחוק שנות אור מהיציבות של אלופות עבר אמיתיות.
כרגע, כשההתקפה דורסת והמספרים באגפים מייצרים פיצוץ, אף אחד לא שם לב לחורים מאחור. אבל השאלה הגדולה שתכריע את העונה הזאת היא מה יקרה כשהיריבות יסגרו את וארלה ויפגשו הגנה שעדיין צריכה להוכיח שהיא ברמה של אלופה. עד שזה יקרה, מילר יכול להמשיך לדבר בשפה משלו, כל עוד המספרים מדברים בעד עצמם.
מה דעתך על הכתבה?