בתחילת חודש יוני האחרון נשבה רוח של אופטימיות באולם הכנסים והאירועים במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. ירדן שועה ואור זוארץ נישאו, ובין האורחים היו שישה חברים באופ"א, חלקם בכירים המכהנים בוועד הפועל, הגוף המצומצם שבו חבר גם אבי הכלה, שינו זוארץ. נשיאי ההתאחדויות של גיאורגיה, קוסובו ואלבניה היו בין השישה שהגיעו, ולהם יש כוח פוליטי. הם הביעו אופטימיות בשיחות "אוף רקורד", שלפיהן הביתיות הישראלית, שנלקחה מישראל בשבעה באוקטובר לפני שלוש שנים, תשוב למחוזותינו.
אבל בשורה התחתונה, גם את ליגת האומות הנוכחית, שחלקה הראשון הסתיים השבוע, קיימה נבחרת ישראל מחוץ לגבולות המדינה. שלוש שנים מאז שהאדמה רעדה בישראל, ואין כדורגל זר במדינה. באתלטיקה כבר הספקנו לארח אליפות בירושלים, היורוליג חזר לתקופה קצרה לישראל. היו ניסיונות להנחיל כאן שגרה, אבל כדורגל, ספינת הדגל של הספורט, מוקצה ברמה הבינלאומית.
באותו לילה של תחילת חודש יוני לפני ארבעה חודשים היה נדמה שזו רק שאלה של זמן עד שזה יקרה. עכשיו, כך נראה, השאלה הגדולה היא האם בכלל נמשיך לשחק במפעלים האלה, אחרי שעוד קבוצות מסרבות אפילו לארח את הקבוצות מישראל בשטח שלהן. "זה כבר לא מתי נחזור לשחק בארץ, ויותר איך אנחנו שורדים את כל התקופה הזאת וממשיכים לשחק במפעלים האירופיים, בנבחרות ובקבוצות", אומרים גורמים בהתאחדות לכדורגל.
ברמת הקבוצות הפועל באר שבע היא היחידה שתייצג אותנו בליגה כלשהי העונה. האלופה הישראלית לא הצליחה להגיע לליגת האלופות אבל משחקת בליגה האירופית המכובדת. את משחקי הבית שלה היא לא תוכל לקיים בטרנר והיא כבר שיחקה את המחזור הראשון בבוקרשט שברומניה מול דינמו זאגרב, אבל הנה, בשבוע הבא היא תצא למשחק חוץ באלקמאר שבהולנד, ושם העירייה, בגיבוי עיריית אמסטרדם הסמוכה, לא רוצה קהל ישראלי כאורח. אלקמאר לא ויתרה על הביתיות שלה ורוצה לשחק בהולנד, אבל בלי קהל מישראל. התרגלנו לעוינות, והנה היא הופכת להימנעות מסוכנת.
בהתאחדות לכדורגל בשיתוף אופ"א עוד מנסים להגיע להבנות על תקרה של 200 אוהדים של הפועל באר שבע שבכל זאת יוכלו להגיע למשחק. סאן ז'ילואז הבלגית לעומת זאת, לא רוצה בכלל קהל במשחקים שלה מול הפועל באר שבע. יתרה מכך היא לא רוצה שהפועל באר שבע בכלל תגיע אליה לבלגיה. המועדון הבלגי, בו שיחק שחקן נבחרת ישראל ענאן חלאילי עד לא מזמן, כבר החליט: אנחנו נשחק את המשחק נגד הפועל באר שבע בדיסלדורף שבגרמניה.
בלגיה, אגב, היתה הראשונה שהחליטה לא לארח אותנו כנבחרת. כבר בספטמבר 2024, פחות משנה אחרי הטבח הנורא, הבלגים היו צריכים לשחק נגדנו והעדיפו להוציא את המשחק מגבולות המדינה שלהם ולקיים אותו בכלל בהונגריה.
מייד אחרי השבעה באוקטובר, כשישראל יצאה למלחמת חרבות ברזל והמצב הביטחוני הידרדר בכל הגבולות כאן, קיבלו באופ"א החלטה הגיונית מבחינתם, שאי אפשר לשחק כדורגל במקום לא יציב ביטחונית. אלא שהאהדה כלפי ישראל והאמפתיה שהיו בהתחלה אחרי סיפורי הזוועות וחטיפת האזרחים הישראלים לרצועת עזה, התחלפו מהר מאוד בחצי האשמה כלפינו. ממצב שבו גילו כלפי הסיפור הישראלי לפחות הבנה, יש הרבה מקומות היום בהם מדברים כמו המאמן האיסלנדי של נבחרת אירלנד על כך שישראל מבצעת רצח עם ושצריך בכלל להעיף אותנו ממסגרת התחרויות.
המשחק הראשון אותו אירחנו אחרי השבעה באוקטובר היה מול שוויץ במסגרת מוקדמות יורו 24. הקשרים הנהדרים שהיו בין ממשלת ישראל לממשלת הונגריה אפשרו לנבחרת לשחק באצטדיון הסמוך לעיר בודפשט. 40 דקות נסיעה מעיר הבירה ההונגרית עם קהל ישראלי שהגיע בכמות יפה, הנבחרת פתחה את דרכה הארוכה, זו שנמשכת כבר שלוש שנים בהונגריה.
האצטדיון שנבחר היה כאמור מחוץ לעיר הבירה. יכול להיות שמישהו חשב שזה רק זמני, אז בואו נשים את המשחקים לתקופה קצרה באצטדיון זניח יחסית. אבל מאז כאמור זה נמשך כבר שלוש שנים. 12 משחקים בינלאומיים במסגרת הנבחרת הלאומית אירחנו בהונגריה. זה התחיל כאמור ליד בודפשט, המשיך לבודפשט ובאחרונה ישראל מארחת בעיר דברצן. האירוח קשה מאוד לנבחרת ישראל, וגם להתאחדות. מדובר בעלויות גבוהות של אבטחה, טיסות, מלונות והיעדר הכנסה מקהל שלא מגיע למשחקים כאן בארץ וכמובן יש את הפגיעה הספורטיבית. נבחרת ישראל לא נהנית כבר שלוש שנים ממשחקים בישראל. הקהל המקומי לא עומד מאחורי הנבחרת.
אבל עכשיו כאמור הנרטיב מתחיל לקבל צורה אחרת. אם היינו אופטימיים שהפסקת המלחמה מול איראן תוביל להחזרת הכדורגל לישראל, כעת נראה שאנחנו מחזיקים בציפורניים את עצם קיומנו במעגל התחרויות. מה שבטוח, אם נהפוך לנבחרת זניחה שלא יודעת לספק תוצאות על כר הדשא, יהיה הרבה יותר קל גם להדיר אותנו מהמשחקים עצמם.
"אנחנו אפילו לא קרובים למצב של נורמליות", אומרים בהתאחדות לכדורגל. "אי אפשר לנתק לרגע את סיפור אירוח המשחקים בארץ מהמצב הפוליטי והביטחוני. כל זמן שהוא לא יציב, כל זמן שאיראן מאיימת, כל זמן שאזרחים מצילים מטוס מהתרסקות כשהוא בדרך לישראל, אף אחד לא יתן לנו לחזור לארח כאן. עם כל הכבוד וההערכה שרוכשים לשינו זוארץ צריך להיות שינוי דרמטי שיגיע מהדרגים הגבוהים ביותר כדי שנוכל לחזור לשחק כאן כדורגל".
ממשלת הונגריה ממשיכה להיות עבורנו בת ברית. היא מגלה מדיניות קשיחה מאוד נגד הפגנות ומחאות פרו פלסטיניות או הפרות סדר סביב אירועי ספורט. הדבר מבטיח לנו סביבה מאובטחת ושקטה עבור המשלחות והשחקנים הישראלים. הממשלה ההונגרית והתאחדות הכדורגל המקומית נרתמו לסייע ולספק תשתיות ואצטדיונים מתאימים. בהונגריה ישנם אצטדיונים מודרניים בגדלים שונים (כמו בבודפשט, דברצן או פלצ'וט שם שיחקנו), לצד טיסות ישירות ונגישות נוחה מישראל, מה שמקל על הגעת קהל אוהדים והצוותים הלוגיסטיים. זה רק מנחם, אבל רק מלספק. כרגע נראה שנצטרך עוד הרבה זמן כדי שמשהו ישתנה.
מה דעתך על הכתבה?