ניקו אולסק בראיון פרידה: "החלום? לשחק בנבחרת ישראל"

בשקט בשקט, ניקו אולסק העביר בישראל שש עונות. תחילה במכבי קביליו יפו, לאחר מכן בעירוני רמה"ש ואת שנותיו היפות ביותר הוא רשם במדי מכבי נתניה. כעת, תוך כדי שהוא ממתין בשדה התעופה ועומד לטוס לארה"ב, הוא מסכם בראיון לספורט1 את השנים שעברו עליו בארץ הקודש.

התקופה בישראל: "חוויתי פה המון שינויים. כשאתה גדל בארה"ב, אתה תמיד מחונך ללמוד ושזה הדבר הכי חשוב וכו'. והגעתי לפה ופתאום הפכתי לשחקן מקצועני, שמרוויח שכר ומשחק לעיני אצטדיונים מלאים. אני מודה לאלוהים על כך. תמיד הייתי יהודי, אבל לגור פה הפך אותי להיות גאה בדת שלי".

הרגע שהבין שהוא יישאר פה למספר שנים: "אני חושב שזה היה כשחתמתי בנתניה. במכבי יפו בליגה א' הייתה לי עונה טובה וכל השחקנים אמרו לי שאני יכול יותר. ברמה"ש גם הייתה לי עונה טובה, אבל בנתניה באמת הפכתי לשחקן בליגה הראשונה שמשחק עם שחקנים שרגילים להיות ברמות הגבוהות. הם אמרו לי שאני שחקן מיוחד שיכול לעשות דברים יפים".

הזיכרון הראשון מישראל: "אתה לא רוצה לדעת. עשיתי מבחנים במכבי יפו בשבוע הראשון שלי. לקחתי אוטובוס כל יום לאימון ביפו. זה היה בתקופת המלחמה (צוק איתן). נסעתי באוטובוס ופתאום הייתה אזעקה. ידעתי שהייתה מלחמה אבל לא שמעתי לפני זה בחיי אזעקה. כולם התחילו לרוץ והנהג יצא מהאוטובס. לא ידעתי מה קורה והתחלתי לצעוק 'מישהו יכול לענות לי באנגלית מה קורה'? כולם התחבאו והחלו לרוץ. זה היה מפחיד".

הדבר אליו הוא יתגעגע בישראל: "קודם כל, לך תדע אם לא אחזור. בכדורגל אתגעגע לתשוקה. אמנם לפעמים זה מה שיוצר את הלחץ כאן אבל למרות שאנשים מתלוננים על כך, זה מה שעושה את זה למיוחד. אני גם אתגעגע לחיים – ת"א היא עיר מדהימה עם אוכל טוב, מזג אוויר נהדר וחופים יפים".

דבר טוב ודבר רע בכדורגל הישראלי: "הדבר הרע הוא המשאבים. לא מקצים את הכסף והמשאבים להתפתחות השחקנים. לפעמים דואגים יותר לתוצאות ולא להתפתחות שחקנים צעירים והשקעת כספים למגרשים טובים עבורם. זה מאוד חשוב. מתעסקים הרבה בסטטיסטיקות ובמספרים. הדבר הטוב זו התשוקה ובנוסף השחקנים מאוד חרוצים. יש הרבה כישרונות כאן ואני חושב שהשחקנים הישראלים משקיעים הרבה כסף בלהיות מקצוענים. באימוני העשרה וכו'. השחקנים פה נחמדים. גם כשיש תחרות, הם מקבלים אותך לקבוצה שלהם בצורה חברותית".

הרגע הגדול בנתניה: "אני אבחר שניים. הראשון הוא שהעפלנו לליגה הראשונה כי ידעתי שאשחק בליגת העל וזה דבר מטורף עבורי. הרגע השני הוא השער נגד בני יהודה בעונה שעברה".

הרגע המאכזב ביותר: "להפסיד בגמר הגביע לבני יהודה. זה היה מטורף. לדעתי זה גם מה שהחל את היווצרות הסיבות לחוסר ההצלחה העונה. זה היה קשה לקום מזה".

הסיבות לעונה המאכזבת: "הייתה עונה לא טובה, אבל אני תמיד אומר שזה קשה אחרי שנתיים-שלוש להצליח שוב, וזה דבר נורמלי. היו הרבה שחקנים חדשים ובנוסף בהרבה משחקים היינו ממש קרובים. אם היינו מנצחים עוד שניים-שלושה משחקים, היינו בפלייאוף העליון ואף אחד לא היה מדבר מילה".

העונה הקשה שעברה עליו: "זו הפעם הראשונה שזה קורה לי בישראל (עונה בה הוא לא שיחק למשך תקופה). הייתי רגיל לשחק בכל משחק. אני לא אשקר, הייתי מאוד מאוכזב מנתניה כי אף אחד לא דיבר איתי. אני לא יודע, לפעמים יש פוליטיקות ועניינים עסקיים, אבל אף אחד מעולם לא דיבר איתי ונתן לי תשובה. המשכתי להתאמן ונשארתי מוכן. הרגשתי שאני שחקן טוב ושאני יכול לעזור לקבוצה. אחר כך חזרתי לשחק, אבל זה היה קשה עבורי. נתתי את כל כולי. למדתי מזה שאי אפשר לקחת את הדברים כל כך קשה, לפעמים קורים דברים כאלה".

על אייל סגל: "באנו ביחד לנתניה. המועדון במצב הרבה יותר טוב ממה שהוא היה. הוא עשה עבודה נהדרת ביחד עם אנשים נוספים. אני לא יודע מה יקרה איתו, מי יהיה המחליף וכמה כסף הוא ישקיע".

הקהל הנתנייתי : "כשהייתי קרוב לעבור למכבי חיפה, הבנתי אותם. הם לא רוצים לראות שחקן שלהם עובר לקבוצה מתחרה. על כל שחקן יש דברים להגיד, אפילו על מסי. בסה"כ, אני אסיר תודה להם. הם תמיד תמכו בי ושלחו לי הודעות תמיכה וגם עכשיו כשעזבתי. מההתחלה תמיד דיברתי איתם, כי עבורי זה חשוב לדבר עם הקהל ולהראות הכרת תודה למי שתומך בך".

מכבי נתניה: "המועדון ששינה את חיי. אני אסיר תודה למועדון ולא אשכח אותו. מנגד, אני נרגש לעבר האתגר הבא".

טעות אחת שעשה בכדורגל: "מכבי חיפה רצתה אותי פעמיים. אני לא חושב שעשיתי טעות שלא עברתי בפעם הראשונה, כי רציתי להישאר בנתניה. אולי בפעם השנייה טעיתי (בשנה שעברה). אתה תמיד צריך לאתגר את עצמך במטרה הבאה ואולי זה היה הזמן לעזוב. אני לא יודע אם לקרוא לזה טעות, אבל לפעמים אתה צריך לחשוב על דברים כאלה".

האם הוא מוערך: "מאוד. בכנות, דיברתי עם ההורים שלי לא מזמן על כך. היום אני מרגיש יותר מוערך מתמיד. יש כל כך הרבה אנשים שמעריכים ומכבדים אותי. אני לא השחקן שיבקיע גולים ויעשה דריבלים. אני זה שיעשה את העבודה השקטה ואנשים ראו כמה זה חשוב".

סלובו וברדה, ביחד או לחוד? "הם מאזנים אחד את השני, כי הם שני אנשים שונים וזה עובד. בכל זאת, אני חושב ששניהם יכולים לעבוד לבד ולהצליח. הם לא צריכים אחד את השני, אבל ביחד מדובר בצוות אדיר".

האתגר הבא: "אני באמת לא יודע. אולי אחזור לישראל לקבוצה אחרת, כי לי ולאשתי היה טוב פה. אני רוצה לשחק באירופה או ב-MLS ואני באמת פתוח לכל הצעה. אם אני צריך לבחור? הייתי רוצה לשחק באחת מארבע הגדולות בישראל, ואני בטוח שאני יכול להיות שחקן משמעותי שם. אם לא, גם לעבור לעיר נחמדה באירופה יהיה טוב עבורי".

החלום: "לשחק בנבחרת ישראל. ברור שיש לי גם אזרחות ארגנטינאית והייתי שמח לשחק שם, אבל זה לא ריאלי (צוחק)".

השחקן הטוב בישראל: "בתפקיד שלי אני הכי טוב, אבל באופן כללי ז'וסוואה. הוא יכול לשנות משחק במהלך אחד. אין כמעט שחקנים כמוהו שיש להם פשוט הכול מהכול. אני מאוד אוהב את התשוקה שלו. לפעמים באים לפה שמות גדולים אבל הם לא מראים את זה. הוא מראה שהוא מוכן למות בשביל הכדורגל ובשביל הקבוצה שלו".

שחקן שתיקח איתך לכל קבוצה: "גבי קניקובסקי. שחקנים כמוהו שעובדים קשה ולא מדברים, ועושים גם הגנה וגם התקפה. אני צריך שחקן כזה בכל קבוצה שאהיה בה. שיחקתי גם עם דיא סבע ועלי מוחמד שהם שחקנים נהדרים. אבל אם ארצה את הלוחם שייתן 100% בכל משחק, זה גבי".

השחקן שהיה לו הכי קשה לשחק מולו: "באימונים דיא (צוחק). במשחק עצמו, אני חושב שרועי גורדנה מאשדוד. בשני המשחקים האחרונים מולו היה לי מאוד קשה. יש לו דריבל מדהים. בנוסף, ג'ורג' מנדז'ק שהיה במכבי חיפה. גם אייל גולסה ודור פרץ שני יריבים קשים שלא מפסיקים לנוע".