ארד בר: "בזכות מנור, שחקנים מבינים שמכבי פ"ת יכולה להיות מקפצה"

עד לפני פחות משנה, ספק אם רבים הכירו את השם ארד בר. כשבמכבי פתח תקווה דיברו עם חזרתם לליגת העל על היתרונות בירידה ללאומית, הם הזכירו בין השאר את הקשר הצעיר. העונה בליגה השנייה סיפקה לו ולעוד מספר שחקנים צעירים את הבמה להוכיח. כעת, רגע לפני מחזור פתיחת ליגת העל ביום ראשון מול מכבי תל אביב החזקה, הקשר מספק לספורט1 ראיון ראשון בקריירה.

על הפרק: מפעל ייצור השחקנים שנקרא מכבי פתח תקווה, הסבת התפקיד שעבר על ידי מאמנו גיא לוזון, על מנור סולומון והמוטיבציה שהוא יצר בקרב שחקנים במחלקה להיות כמוהו והפציעה שאיימה לחסל לו את הקריירה.

"לנו, הצעירים, ירידה הליגה עשתה רק טוב. אין מה לעשות, בסוף זה היה הדבר הכי טוב שקרה לקבוצה. אני שמח שקיבלנו הזדמנות בבוגרים, בדיוק בשנה שלקחנו אליפות בנוער ועשינו עונה מצוינת. קיבלנו את הצ'אנס. יכול להיות שהיינו מקבלים את הצ'אנס גם בליגת העל, אבל לא ככה בהרכב עם כל כך הרבה דקות".

הלחיץ שאתה צריך להעלות קבוצה מהלאומית בגיל 19?

"אין ספק שבתור שחקן שמגיע מהנוער, אתה לא רגיל להתמודד עם לחץ כזה. זה אולי נשמע לאנשים רק ליגה לאומית, אבל יחסית לשחקן צעיר שכל החיים שלו משחק במגרשי נוער מעפנים, פתאום אתה עולה רמה וזה מלחיץ. ברגע שהתחלנו לרוץ זה התחבר טוב ולא הרגשתי לחץ".

אומרים במועדון שאצל גיא לוזון זה "ארד בר ועוד עשרה…"

"הוא מדבר איתי בעיקר על דגשים. אני רואה כמה זה מפריע לו אם אני עושה דברים לא טוב וכמה הוא רוצה שאשתפר. הוא כל הזמן דורש ממני עוד ועוד".

לאורך הקריירה ועד העונה שעברה, בר שיחק בעיקר בכנף או מתחת לחלוץ. עם תחילת העונה שעברה הגיע השינוי: לוזון החליט שבר יעבור למרכז הקישור ומשם הדרך לפריחה הייתה מהירה.

"בשנה שעברה עשיתי את תפקיד הקשר האחורי והשנה אני מקווה להיות אפילו קשר 50-50, מעין מספר 8. ההסבה הזאת שינתה לי את הקריירה. גיא הבין שאני לא מתאים להיבט ההתקפי, כי אני פחות מהיר. היתרונות שלי באים לידי ביטוי יותר באמצע: ראיית המשחק, החכמה. זו בסופו של דבר ההחלטה הכי טובה. בהתחלה לא ראיתי את זה ככה, אמרתי לעצמי 'מה קשר אחורי', אבל בסופו של דבר אני מקשיב למאמן. עבדתי קשה ללמוד את התפקיד. היו המון דברים שחסרים לי. זה תהליך למידה תוך כדי תנועה. זו בסך הכל עונה שנייה שלי בתפקיד. ראיתי המון קטעי וידאו שבהם הייתי מתמקד בעבודה של קשרי האמצע. אני עובד במסגרת הקבוצה עם אנליסט ועבדתי גם עם אנליסט פרטי. עשיתי המון שעות נוספות, כי היה לי קשה בהתחלה. גם גיא עזר לי מבחינת כיוון ודגשים".

מהן באמת היתרונות של גיא?

"הוא דורש מהשחקנים את המקסימום. אני חושב שאנחנו שמבחינת עמידה ומשמעת, הקבוצה שלנו היא אחת הטובות בארץ. מבחינת טקטיקה ולחץ אני חושב שהוא בין המאמנים הטובים בישראל".

מה המטרות שלכם העונה?

"קצת מסובך להגיד, צריך לראות איך נתקדם. אני מאוד מקווה שילך לנו טוב ונצליח להיות בפלייאוף העליון, אבל באמת שאי אפשר לדעת".

ליגת העל זה כבר לחץ שונה

"אני חושב שגמר הגביע היה מעין פעימה ראשונה עבורנו וזה עזר מהבחינה הזאת. אתה לא בא בשוק, כי שיחקנו בגביע מול ארבע קבוצות מליגת העל. זה עזר לנו להתמודד מבחינת הלחץ, הרמה, הקצב וכל מה שמסביב. אני מרגיש שאני מוכן לזה, שאני יכול לקפוץ בעונה הזאת".

ראית את הדור הקודם של עומר גולן, סולי צמח, אסי משיח וכל גיבורי פרטיזן -זה נראה שהשנתון שלך, של עבדה, בלוריאן ועוד יכולים לשחזר את זה

"אני יודע שגם אז גיא אימן שם. זה עובר בראש, אבל אנחנו צריכים לעבוד קשה כדי לממש את הפוטנציאל כי בסופו של דבר אנחנו עוד רחוקים. אנחנו צריכים לתת עונה טובה בליגת העל ואז באמת אולי יוכלו להשוות אותנו לדור ההוא. עוד לא עשינו את זה בליגת העל".

עד גיל 15, בר בכלל שיחק במכבי ת"א, שם משחק כיום אחיו, אלא שפציעה חמורה פגעה בהתקדמות וטרפה את הקלפים.

הגעת למכבי פ"ת ממכבי ת"א בגיל 15. מה לא עבד במכבי ת"א?

"הייתה לי סוג של פציעה. מעין כאבי גדילה. גבהתי מאוד תוך שנה. לא שיחקתי בערך חצי שנה. זה בדיוק היה השלב של האיחוד בין קבוצת הצפון לדרום. חזרתי מהפציעה, עשיתי כמה משחקים טובים, עברתי את האיחוד אבל ההחלטה הייתה לא להמשיך. היה איזשהו גמר גביע ששיחקתי בו 10 דקות וזה שבר אותי. בסופו של דבר הרגשתי שהמערכת לא מאמינה בי ושאני לא מוערך מספיק. הרגיש לי שהעדיפו שחקנים אחרים על פניי. זו הייתה בעיקר הרגשה. היחס באותה השנה של הפציעה מכל המאמנים והצוות. הרגשתי שאני רוצה תחנה חדשה".

הקריירה הייתה בסכנה בגין הכאבים?

"אני חושב שכן. היו ימים שאמרתי לעצמי שאולי אצטרך לפרוש. פתחתי את אותה עונה ויצאנו לחופשה בחו"ל. כשחזרתי הרגשתי שאני לא יכול לשחק ולרוץ. הרגשתי נורא, ממש כמו אדם נכה. בהתחלה אתה מתאמן חודש, חודשיים, שלושה. עושה חיזוקים ודברים, אבל זה מאוד מייאש כי אין לך תאריך שאתה יודע שאתה אמור לחזור בו. בגיל הזה אתה חווה דברים כמו לימודים, עומס וחברים. כשאתה לא משחק כל כך הרבה זמן זה עושה לך משהו. היו לי המון מחשבות. בסופו של דבר מאוד התגעגעתי לכדורגל ורציתי את זה. הלכתי למלא רופאים ועשיתי צילומים ואמרו לי שלא רואים כלום. אתה עושה אלף דברים כמו פיזיותרפיה ושום דבר לא עובד. זה היה מתסכל מאוד. למזלי, באיזשהו שלב חזרתי לשחק עם כאבים ולאט לאט זה פשוט עבר אחרי שמונה או תשעה חודשים".

בוא נדבר על מכבי פ"ת כמועדון. מה מושך שחקנים צעירים להגיע לשם?

"זה מועדון שבאמת לוקח את השחקנים הכי טובים בארץ בגילאים צעירים. יש פה מחלקת סקאוטינג מדהימה בראשות אופיר לוזון. זה מועדון שהוא טופ 3 בארץ מבחינת מחלקות הנוער, ביחד עם מכבי חיפה ומכבי ת"א. נותנים לך המון ביטחון ושקט. בסופו של דבר, כל שחקן מגיע לגיל 15 ואומר לעצמו: באיזה מועדון יהיה לי את הסיכוי הגבוה ביותר להגיע לקבוצת הבוגרים. אני בתור ילד בן 15 חשבתי על זה כשעברתי ממכבי ת"א למכבי פ"ת. בסופו של דבר זה השתלם. זה השיקול העיקרי של כל ילד צעיר: איזה מועדון הכי יטפח, ישקיע ויקדם. אין ספק שגם מכבי ת"א ומכבי חיפה מחזיקות מחלקת נוער טובה אבל לעלות שם לבוגרים זה לא אותו דבר. אתה יודע שכמה טוב שלא תהיה, לא תקבל את הצ'אנס הזה כמו פה, כי בסופו של דבר הלחץ שונה. אלו קבוצות שרצות לאליפות ומאמנים שם לא מעלים שחקנים בגילאי 19-20. כאן, לדעתי, יותר מאמינים בשחקנים וגם מבינים שיש להם דברים טובים יותר. מי שנותן את הבמה לצעירים בגילאים 19-20, בגילאים 22-23 הוא ירוויח שחקנים יותר טובים. אחרי מנור סולומון, שחקנים מבינים שמכבי פ"ת יכולה להיות מקפצה. כל אחד מקווה ללכת בדרך שלו. לתת משחקים טובים בליגת העל. כולם מסתכלים על מנור".

עבור שחקנים כמוך וכמו ליאל עבדה, מנור סולומון הפך לשם קוד למודל לחיקוי?

"אולי לא באותה הדרך, אבל אין ספק שכן. מבחינת מעבר ישיר לליגה טובה ולהתפתח בחו"ל. אני חושב שבסוף כל אחד שואף להיות כמו מנור. עזוב את זה שהוא חריג מבחינת יכולת וכשרון, אבל כל אחד שואף להגיע הכי גבוה וכשאתה פתאום רואה מישהו לא ממכבי ת"א או חיפה, אלא מהקבוצה שלך ששיחק בנוער ובבוגרים, אתה מסתכל על זה ומבין שזה מטורף".

בשקט בשקט ולצידו של עבדה, בר מסומן כפוטנציאל המכירה הבא. היו"ר אבי לוזון כבר הצהיר לא מזמן כי הוא מעריך שהקשר, שמיוצג על ידי הסוכן אדם קידן, יגיע לליגה הגרמנית תוך מספר שניםואף יוביל את קישור נבחרת ישראל.

כמה זה מלחיץ לשמוע את אבי מדבר על זה?

"זו מחמאה גדולה. אבי עבר דבר או שניים בכדורגל והוא מבין מאוד. אין ספק שיש פה סוג של לחץ, אבל הוא עושה את העבודה שלו ואני את שלי. הוא משווק אותנו ומפרגן לנו. זה לא שזה יושב לי בראש ואני כל הזמן חושב על זה ואני בלחץ. אני חושב שזה רק עוזר לי שיווקית, מסתכלים עליי. צריך לדעת להתמודד עם הלחץ".

אבי דיבר על גרמניה. לאן אתה רוצה להגיע?

"הכי רחוק. לא מעניין אותי אם זו ליגה גרמנית, אנגלית, איטלקית או ספרדית. תן לי רק לשחק בחו"ל".

אז מי המודל לחיקוי בתפקיד החדש שלך?

"קווין דה בריינה. הוא אולי משחק טיפה יותר קדימה, אבל גם אני מקווה לשחק שם. אני מסתכל על תנועות הגוף, איפה הוא ממקם את עצמו, איך הוא משתחרר ואיך הוא חושב לפני שהוא מקבל את הכדור".

אז כאמור, בר כבר שיחק במכבי ת"א בקבוצות הילדים והנערים וביום ראשון מצפה לו מפגש מול האקסית במחזור הפתיחה של ליגת העל.

היום הם מצטערים על העזיבה שלך?

"אני מאמין שכן. זה לא אותם אנשים שהיו כשאני הייתי שם, אבל אני מאמין שכן".

יש בך רצון להוכיח להם?

"יש לי איזשהו דרייב גדול יותר, כי זה מועדון שגדלתי בו. אם המסלול היה שונה, אני לא חושב שהייתי מגיע למצב כזה באותו אצטדיון במצב הפוך".

שמעתי שאתה לא הכדורגלן הטיפוסי: בגרות מלאה עם ציונים גבוהים, הרבה ספרים

"אני מאמין שאינטליגנציה נותנת יתרון במגרש. אני קורא את דן אריאלי ורובין שארמה. מדברים שם בעיקר על עבודה עם המוח. יש שם הרבה מסרים שאני לוקח. זה מגלה עולמות ומחדש לך דברים על עצמך. אני מתחבר רוחנית לדברים שיש שם: על ריכוז ולחץ, שצריך ליהנות מהדברים. אלו דברים קטנים שאתה לא סופג ביום-יום שלך".