מכבי תל אביב מחזיקה בלא מעט שיאים ישראליים. רק בעונה האחרונה היא שברה שיאים הגנתיים לאור העובדה שלכל אורך 2019/20 בליגת העל ספגה 10 שערים בלבד, ואף לא אחד לפני המחזור ה-14. אבל יש דבר שאולי לא ידעתם – המועדון גם מחזיק בשיא עולמי: המסע הכי ארוך של קבוצת כדורגל.
ב-24 במאי 1939, מכבי תל אביב יצאה לאוסטרליה למסע שנמשך לא פחות מ-128 ימים, ממנו שבה רק ב-28 בספטמבר של אותה שנה. הקבוצה יצאה ברכבת מתל אביב לתעלת סואץ, משם יצאה באונייה להודו ליממה והמשיכה כאמור עד אוסטרליה – שם ערכה 19 משחקים.
אז, באווירת החג, במהלך ראש השנה מכבי תל אביב שהתה בהודו. לאחר עשרה ימים, ביום כיפור, הקבוצה הייתה בתימן. 81 שנים חלפו מאז, ושום קבוצה ישראלית לא שיחקה באוסטרליה ולא בהודו. נבחרת ישראל שיחקה בשתי המדינות מספר פעמים, אך לא מעבר לכך.
צפו בתיעוד הנדיר ממשחק מול נבחרת אוסטרליה
אז איך הכל התחיל? בבוקר ה-24 במאי 1939 שחקני מכבי ת"א עלו על רכבת שהובילה אותם לקנטרה במצרים, כאשר הקבוצה חוזקה בארבעה שחקנים מבית"ר תל אביב, הפועל תל אביב ונס ציונה. משם, כאמור, הם עלו בתעלת סואץ על אונייה שהתחנה הראשונה שלה הייתה מומבאיי שבהודו. לאחר מכן, היא הפליגה לקולומבו, בירת ציילון (סרי לנקה כיום). לאחר מספר ימים שם, הפליגה האונייה לאוסטרליה, בה, כאמור, מכבי ת"א קיימה 19 משחקים.
הקבוצה נעה ברחבי היבשת החמישית – במלבורן, סידני, בריזביין, ניוקאסל, אדלייד ופרת'. האוסטרלים כינו בזמנו את מכבי ת"א "פלשתינה", והיא קיימה גם חמישה משחקים נגד הנבחרת הלאומית של אוסטרליה. מתוך כל 19 המשחקים שהקבוצה שיחקה, היא ניצחה בעשרה, סיימה ארבעה בתיקו והפסידה בחמישה הנותרים.
סגל השחקנים כלל את ג'ו סידי, בנימין מזרחי, אברהם בית הלוי, אברהם רזניק, שלום שלומזון, מנחם מירמוביץ', יוסף ליברמן, צבי פוקס, סינקה וינר, סימון אלנבריק, פרי נויפלד, צבי ארליך, מילה גינזבורג, גאול מכליס, ג'רי בית הלוי, אברהם שניידרוביץ' והמאמן אגון פולק.
ביום שישי ה-1 בספטמבר 1939, הסתיים המסע. כך לפחות הם חשבו. לפני העלייה על סיפון האונייה "נרוקדה", הודיעו בהפתעה המאמן אגון פולק והשחקנים אברהם רזניק, אברהם בית הלוי ומנחם מירמוביץ' כי החליטו להישאר באוסטרליה ולחתום במועדונים מקומיים.
ההפלגה חזרה לארץ ישראל הייתה הרפתקה ענקית, כי כבר ביום ההפלגה השלישי שונה הכיוון לסינגפור בשל פרוץ מלחמת העולם השנייה וכיבוש פולין על ידי גרמניה. מסלול ההפלגה נדרש להשתנות והאונייה עגנה לאחר מכן בנמל מומבאיי. שלטונות הנמל הורידו את שחקני מכבי ת"א מהאונייה, והמשך הדרך נעצרה בשל חשש שהגרמנים יפציצו את תעלת סואץ.
שחקני מכבי תל אביב נאלצו להתגורר במועדון YMCA ושילמו מכספים אשר הרוויחו ממשחקי ידידות נגד קבוצות מקומיות ונגד נבחרת הצבא הבריטי. ראש השנה תפס את המכבים במומבאיי, ואת תפילת ראש השנה חגגו עם חיילים בריטים-יהודים ועם מספר אנשים מהקהילה היהודית בעיר, תוך כדי התרגשות עם סיפורים על תפילות החג בתל אביב.
לאחר מספר ימים הגיעה ההודעה – אפשר להתכונן להפלגה. היעד היה נמל עדן שבתימן. השחקנים ירדו לסיור בעיר, ביקרו ברחובות ובבזאר הגדול. באחת הסמטאות ניגשו אל השחקנים מספר סוחרים מקומיים ושאלו אם הם יהודים. מסתבר השחקנים נחתו לתוך הרובע היהודי של עדן, וכל בעלי הדוכנים שם היו יהודי עטורי זקנים ומסולסלי פאות.
השחקנים נשאלו 'יש לכם שופר?'. הם הביטו עליהם בחזרה במבטי תמיהה, ושמעו מהסוחרים ש'ערב יום כיפור היום'. הקהילה היהודית הזמינה את מכבי ת"א לתפילה בבית הכנסת בעדן, ובחצות, לאחר החוויה מהביקור, הפליגה האונייה לנמל פורט סעיד במצרים.
משלחת הקבוצה מיהרה, אך החמיצה בשעה את הרכבת לתל אביב שבארץ ישראל. השחקנים נותרו עוד יומיים נוספים בפורט סעיד, היו אורחי הקהילה היהודית, ואת כספם האחרון שנותר מהמסע הארוך הוציאו על מזכרות שרכשו ברחובות מסביב לנצל. כאשר הם סוף סוף הגיעו בחזרה לתל אביב, מאוד המתינו להם ברציף הרכבת. הם הגיעו ארצה בשמחת תורה, אך הפעם, סוף סוף בילו את החג עם בני המשפחה בביתם.
מה דעתך על הכתבה?