כבר מספר חודשים שירדן שועה מוזכר כמי שעשוי לעזוב את מכבי חיפה. זה התחיל בעימות חריף עם המאמן הקודם, מרקו בלבול, שהסתיים רק כשמכבי חיפה פנתה ליעד הבא – ברק בכר. ההתחלה אצל המאמן החדש הייתה נראית כמו שידוך משמיים. בכר לקח אותו לשיחה אישית, השניים יצאו לדרך חדשה, אבל מתחילת העונה החלוץ הצעיר נאלץ לראות מהספסל את ניקיטה רוקאביציה כובש בלי הפסקה וממשיך לקבל את הקרדיט המוצדק מהמאמן. כעת, לאחר שביקש לעזוב, אביו מוטי שועה מתפנה לראיון בלעדי לספורט1. רגע לפני יום כיפור, קורא האב "לעשות חשבון נפש" בנוגע להתנהלות האוהדים והתקשורת כלפי בנו. הנהלת מכבי חיפה לעומת זאת, זכתה למחמאות.
"ירדן נמצא תחת חוזה, זה שהוא לא הגיע יומיים לאימונים – היה לזה כבר השלכות. אחרי המשחק האחרון הוא ירד לכר הדשא, לחץ לכולם ידיים. אז עד שלא תהיה התפתחות הוא שחקן הקבוצה",
פתח שועה האב את הראיון. "אבל יש גם צד שני".
והוא? "יש עליהום על ירדן, אתם לא רואים מה קורה? כל הזמן מחפשים אותו. בוא נצא מנקודת הנחה שהילד לא רוצה להיות במכבי חיפה, מה רע בזה? תסביר לי למה לא עוזבים אותו? מה רוצים מהילד שלי?".
למה הוא לא רוצה להישאר? "כי קורה ששחקן לא מצא את מקומו במכבי חיפה. במקום להתקדם קדימה, מקצועית – במכבי חיפה הוא חוזר אחורה. הוא נמצא שנתיים במכבי חיפה, הוא לא מתקדם במאומה. זה שחקן שבא עם רזומה ענק. מה שעשה במשך חצי שנה בבני יהודה, אף שחקן לא עשה במדינת ישראל באותה תקופה. אז בוא נגיד שיש לו חלק בקבוצה, מילא, אבל איפה החלק שלו? איפה החלק של מכבי חיפה? מה הלאה?".
הטענות הן להנהלה? "ההנהלה מתנהלת בצורה מצוינת כלפי ירדן. אני מדבר על אוהדים, כולל חלק מהתקשורת".
תסביר. "כולם יודעים איך זה נגמר עם יוסי בניון, גם עם אלירן עטר התלכלכו עד הסוף. מה עם שכטר, שכחת? כולם גמרו רע. אבל בסופו של דבר, בניגוד אליהם, תראה מה קורה עם ירדן. מפיצים עליי שמועות, אומרים שאיימתי על אנשים. תראה איזה אבסורד. אוהדים יוצאים נגד ירדן, מקללים אותו, מקללים את אמא שלו וקוראים לו 'ילד מניאק'. אה, אז להם מותר ללכלך את הפה? כל אחד על המקלדת יכול לכתוב מה שהוא רוצה וההורים צריכים לשבת בשקט? הילד צריך לשבת בשקט? אנשים שוכחים שיש לו הורים, שוכחים שיש פה דיני נפשות. אז הכי חשוב, לפני כיפור, אני קורא בראיון הזה לכולם לעשות חשבון נפש. במיוחד אלה שיש להם ילדים. מאחורי ירדן יש אבא ואמא ואחים ומשפחה".
על מה אתה כועס, על היחס המקצועי או על הקללות? "תגידו עליו שחקן חרא, אוקיי, מותר לבקר ולקלל, אבל מה זה הקללות האחרות? יש הרבה אוהדים אחרים שמקללים, נמאס לי. אני רוצה להגיש תביעה. שולחים לי לוואצאפ, שולחים לאשתי הודעות נאצה עם קללות על ירדן. תראה את הטוקבקים. זה ארסי. אני קורא את הדברים שכותבים לילד שלי ולא מאמין, קללות שאני לא רוצה לחזור עליהם. די עם הילד מניאק, די עם זה שאומרים שהוא לוקח כסף מהחשבון של יענקל'ה. אתם לא יודעים בכלל מה הוא עובר".
אתה יכול להבין למה האוהדים מאוכזבים? "אני יכול להבין, כי אחוז גבוה מהם אהבו בהתחלה את ירדן. אבל בגלל שהוא הודיע שהוא לא רוצה להמשיך, ואני רוצה שתבין שזה רק בגלל שהילד רוצה לשחק – אני יכול להבין רק את התסכול. אבל מפה ועד ללכלך? לאן הגעתם? מה שקורה ברוב המקרים, גובל בהסתה".
מה דעתך על הכתבה?