כותרות התקשורת הפוליטית עוסקות לאחרונה לא מעט במכירת עתידית של מטוסי F-35 מארצות הברית לאמירויות, באישור מדינת ישראל. זהו מטוס החמקן הטוב ביותר בעולם, ואנחנו נזכרנו בכדורגלן העבר של מכבי תל אביב ונבחרת ישראל – בני טבק, שהסמל המסחרי והכינוי שלו היה "F-15".
טבק נולד ב-1956, ואביו, דוד, היה אלוף ישראל בריצות קצרות אשר השתתף באולימפיאדת הלסינקי 1952. מי שהביא אותו למכבי ת"א בגיל 14 היה שחקן הקבוצה דאז, המגן השמאלי אברהם שטמברג. אצל הצהובים טבק שיחק מ-1973 ועד 1989, כאשר בתקופה הזו כבש 121 שערים וזכה בשתי אליפויות ושלושה גביעי מדינה. במדי הנבחרת, לחלוץ חמישה שערים ב-12 הופעות.
לפני שלושה שבועות וחצי ישראל רעשה אחרי השלושער הגדול של ערן זהבי בליגת האומות נגד נבחרת סלובקיה. גם טבק סיפק שלושער גדול אחד במדי הנבחרת, כשב-1981 הרשית שלוש פעמים ב-1:4 הגדול על נבחרת פורטוגל באצטדיון רמת גן במסגרת מוקדמות מונדיאל 1982. גידי דמתי כבש את השער הנוסף. זו לא הייתה ההצגה היחידה של חלוץ העבר במדי נבחרת ישראל, שפגשה למשחק ידידות בר"ג את ליברפול. כמנהג הימים ההם, 40 אלף צופים שטפו את היציעים והנבחרת הלאומית ניצחה 3:4. וטבק? הוא כבש את כל ארבעת השערים נגד הקבוצה בה שיחקו קני דלגליש וגריים סונס.
הדבר הכי בולט אצל טבק הייתה המהירות והיציאה הפנטסטית מהמקום. תמיד היה לו צעד מלהיב שהשאיר מאחור מגנים ובלמים. חלוץ העבר רץ מרחק של 100 מטרים ב-11.1 שניות, ומה שתמיד היה ניכר ממשחקו הוא שאף פעם הוא לא ניסה לעשות דברים שהם לא שלו – לא עקבים ולא כדרורים נוסח גיורא שפיגל או משה סיני. הייתה לו נוכחות אדירה וכוח מתפרצת טבעי. הוא לא התאמץ כדי להיות מהיר, ולא סתם הוא היה הבן של דוד טבק, אלוף ישראל בריצות קצרות בעבר.
ב-1985 עלה לקבוצה הבוגרת של מכבי ת"א ילד צעיר בשם יעקב פרץ. בנו הוא דור פרץ, אשר מככב בימים אלו בקבוצה. אביו של קשר נבחרת ישראל מספר: "בני טבק היה השחקן הכי מהיר שראיתי. הוא תמיד היה אופציה למסירה ארוכה ופריצות סוחפות. הכדור תמיד היה ברגליים שלו כמו המטוס F-15. הוא הפליא בבעיטות מחוץ לרחבה תוך כדי ריצה ושילב משחק קבוצתי. הוא אדם מדהים והיה השחקן שקלט אותי ואת שאר הצעירים, אלון נתן, חי קרייס, ירון גוזלי וארז לולו ועזר לנו להפוך לספורטאים ומכביסטים. פשוט כדורגלן ובן אדם מדהים".
אז אחרי כל התשבחות, שוחחנו עם בני טבק, שאמר לספורט1: "הכל כבר שייף לעבר. כמו שבתקופתו כשחקן הכינוי שלי היה F-15, היום הכל התקדם ויש את החמקן F-35. אני טיפוס שלא מתגעגע. אין לי חדר של זיכרונות ואני חושב רק קדימה – כי כך נוהג העולם".
ומה טבק עושה היום, אחרי שעזב את תפקיד מנהל קבוצת מכבי ת"א ב-2017? "עסקתי בפרויקט כדורגל של קבוצת עמישב פתח תקווה מליגה ב'", מספר חלוץ העבר. "היה שם נושא מעניין, אבל מאז התפרצות נגיף הקורונה הכל נעצר ואני ממתין לשובן של הליגות הנמוכות".
מה ההבדל בין הכדורגל של שנות ה-70 וה-80 לכדורגל המודרני: "היום הכדור מהיר יותר ושחקנים זוכים לתנאי אימון מתקדמים ביותר. אנחנו שיחקנו על מגרשי כדורגל שהדשא היה בעיקר בצדדים של המגרש. המשחקים אז נערכו בשעות צהריים, בין 12:00 ל-16:00, זה היה שיא החום. כשיצאנו עם הקבוצה לבית מלון כל נושא הסקאוטינג לא היה קיים ולא היה יום הכנה מלא. הגענו לבית המלון, שיחקנו קלפים ועישנו סיגריות. על ספסל הקבוצה ישבו מאמנים ועישנו. היום יש לקבוצות בתי ספר ואקדמיות לכדורגל. אנחנו הבנו את הכדורגל מהשכונות".
"השינוי בחוקת המשחק הביאה למהפך ענק", המשיך טבק. "בזמני, הכדורגל היה יותר פיזי וברוטלי, והיתרון היה של ההגנה. בשנים האחרונות, ובעיקר מצלמות הטלוויזיה, הן אלה שהביאו את המהפך. גם החשיפה לשידורים מכל העולם עשו שינוי ובלחיצת כפתור בשלט אפשר לדלג לכל משחק. זה יותר יותר מודעות אצל האוהדים ממה שהם הבנו בזמנו".
האם היו אז שחקנים מהירים ממנו: "אני חושב שהיו בתקופתי עוד שחקנים מהירים מאוד, בהחלט. גידי דמתי משמשון תל אביב היה שחקן נדיר ומיוחד שקשה להצביע היום מי כמוהו. אז המעברים לאירופה היו קשים מאוד, היום גידי דמתי היה היה משחק בקבוצות הגדולות באירופה. אספר כאן שהיו לי שתי הצעות ממועדונים באנגליה ובגרמניה. המנהלים במכבי ת"א לא נתנו לי לעבור אחרי שכבר שחררו את אבי כהן ז"ל ואת ויקי פרץ. נאלצתי לעבור לליגת האולמות בקבוצת קנזס מארצות הברית. בזמן חופשה בישראל המאמן שמעון שנהר שכנע אותי לחזור למכבי ת"א".
מי הם שחקני הנבחרת של אז שהיו משתלבים היום בלי קושי בנבחרת הנוכחית: "למרות זה יישמע להשוות כי זה מעולם אחר, היו כאן כדורגלנים מצוינים שהיו מוסיפים טעם של פעם לנבחרת הנוכחית. אריה חביב, בוני גינצבורג, יוסי מזרחי, ניסים כהן הנהדר, אבי כהן, מוטי איווניר, אורי מלמיליאן, רפעת טורק, עודד מכנס, ויקי פרץ, משה סיני, זאהי ארמלי, חיים בר ויש עוד שחקנים שיסלחו לי ששמם לא צוין. ברור שגם שחקני הדור שלפני היו גדולים לזמנם. מה שכבר עבר לא ישוב".
מה דעתך על הכתבה?