בונה בניגריה, נזכר בחיפה: החיים החדשים של דלה ימפולסקי

דלה ימפולסקי לא שוכח לי עד היום את הכותרת ההיא. "חשיפה", הכריזה הכותרת ביולי 2012, "תורג'מן וימפולסקי עוכבו על ידי משטרת זלצבורג". הילד, כבר בן 32, עדיין מתקשה לשכוח את הטראומה ההיא, אז עוכב על ידי המשטרה בטענה שפרט דולרים מזויפים. הטראומה ההיא הכתה בו חזק, בעיקר משום שימפולסקי (במידלה במקור – ילד לאבא רוסי ואמא ניגרית) כבר הטביע חותם בעונה הראשונה שלו בקבוצה.

שבוע אחרי שהגיע, במשחק הבכורה מול בוראץ, הוא כבש ובישל. שחר מחא כפיים ביציע, מכבי חיפה ראתה איך היא עושה עליו קופה, ובמשחק הבא מול מאריבור הוא שוב נכנס כמחליף וכבש. אף אחד לא שוכח גם את שער השוויון בגמר הגביע מול הפועל תל אביב. היום, שמונה שנים אחרי, בגיל 32, הילד משחק באור יהודה מליגה א' ("היום יש לנו משחק נגד אשקלון", הוא מתגאה), הספיק לפתוח חנות בגדים בתל אביב ("בקינג ג'ורג', אבל כבר סגרתי") והוא מחלק את זמנו בין ישראל לעסקים חובקי עולם – באפריקה. הילד המופנם שהכרתי, הפך לאיש עסקים עם עברית רהוטה.

"יש לי נכסים, זה העיסוק העיקרי שלי", הוא מסביר. "אני בונה באפריקה – בניגריה, בלאגוס (העיר הגדולה בניגריה וביבשת כולה, אחת מ-36 מדינות בתוך ניגריה, א"י). אני לא קבלן, אבל בוא נגיד שסידרתי את עצמי מבחינה כלכלית. אם אני יכול להגיע למצב שאני משכיר דירות בבניין שלם, כשהכל בדולרים, אז למה לא?".

ימפולסקי רכש דונם וחצי בלאגוס והשקיע כספים רבים, הכל כדי לבנות לעצמו עתיד כלכלי. "זה יכול להגיע ל-30 דירות בבניין", הוא מספר, "הדירות בנות חדר וחצי עד שלושה וחצי חדרים, 800 עד 1500 דולר בחודש לדירה. אני משקיע באדמה, בדיוק כמו שבמגזר בונים בתים לכל המשפחה, גם אני בונה. סבתא שלי גרה שם, גם הדודים. אז סידרתי את כולם".

השהות במכבי חיפה עשתה לו טוב, לפחות בהתחלה. אבל בעונה השניה משהו קרה. "קיבלתי פחות דקות ובסוף העונה עזבתי להפועל חיפה", הוא נזכר. אבל משם, הקריירה דעכה. להפועל רעננה איתה ירד ליגה, לבני לוד, נס ציונה, בקה אל גרביה מליגה א', מ.ס כפר קאסם בה חימם את הספסל, חזרה לבקה, ומשם לשמשון כפר קאסם ושעריים (ארבעה שערי ליגה בעונה שעברה), כל הדרך לאור יהודה בה הוא נמצא היום.

איך קורה ששחקן צ'מפיונס מדשדש בליגה א'?

"הכל התחיל בעונה השניה במכבי חיפה. הייתה שם רכבת מאמנים, זעזוע. באתי אחרי עונה מהספסל, שבעה שערים בכל המפעלים, ופתאום אני מוצא את עצמי רץ מסביב למגרש. הייתי שחקן לויאלי שבא ומנסה לשנות. בגלל שבאתי ממכבי נתניה, הייתי צריך להראות נכונות ולהוכיח יותר מכולם. כל המלחמה שלי לקחה הרבה זמן, כי המטרה הייתה להגיע לטופ, וכשהגעתי, אחרי עונה מוצלחת, הפכתי לסוג של בובה. זה לקח לי המון מוטיבציה".

אבל הייתה לך הזדמנות לעשות את זה בהפועל חיפה.

"קודם כל, ביקשתי להתיר את החוזה במכבי חיפה, למרות שהיו עוד שנתיים".

זאת הייתה טעות, מתברר.

"לא יודע אם זאת הייתה טעות, לא רציתי לרוץ מסביב למגרש יותר. חשבתי שאני שווה הרבה יותר. הבקעתי בחצי ובגמר הגביע, כשהקבוצה במצבי לחץ אני נכנס ונותן הכל. באותו זמן שבו חתמתי, ממש רגע לפני, קיבלתי הצעה מגרמניה – מינכן 1860. אני וגלעד קצב, הסוכן שלי, שקלנו את זה ויענקלה תפס אותי לפני שחתמתי. הוא שם את היד, ביקש שאשים את שלי, אז שמתי. בגלל זה כל כך נפגעתי".

למה עזבת את מכבי נתניה בכלל?

"לא רציתי לעזוב את נתניה, אלא רק לשנות את החוזה. ההצעות התחילו לזרום, הבקעתי שערי ניצחון, אבל הם לא רצו לשדרג ואמרו לי: 'רוצה ללכת? תביא קבוצה שתשלם מיליון וחצי שקל'. באותו רגע שבו אני יוצא מהדלת, יענקל'ה התקשר. אפילו לא אפשר לי לחשוב על הצעות אחרות. הוא אמר לי: יש לי אירופה, רפאלוב וחמד עזבו, זה המקום שלך. במעבר להפועל חיפה היה הרבה חוסר מזל".

למה?

"כי שברתי את ארובת העין כשרק הגעתי, במהלך השנה לא שיחקתי בכלל. כשחזרתי, התחלתי להתאמן ואשר אלון צלצל וביקש שאבוא לעשות את החזרה אצלו ואת השיקום שלי בקריירה אחרי הפציעה. סילבס החליט לתת במה לצעירים. באותו רגע, איבדתי את כל האוויר. אמרתי לעצמי: בוא נשחק בשביל אהבה. היום אני משחק בשביל אהבה. טוב לי באור יהודה".

אבל בכל זאת ניסית לעשות משהו עם הפרק האירופאי. הייתה הרפתקה קצרה באלבניה, לאצ'י, לפני קצת יותר משנתיים. אבל בחרת לחזור.

"הגעתי לאימונים והבקעתי בלי הפסקה. הם רצו אותי. אבל רגע לפני החתימה, החלטתי שזה לא בשבילי. לא אהבתי את הרמה, לא רציתי לשחק שם. חזרתי לישראל. העדפתי לשחק כאן. אני עושה עוד דברים, אבל כדורגל אני אוהב יותר מכל דבר אחר. אני מעריך גם את הרגעים האלה, שהיו במכבי חיפה. בסופו של דבר, הם עזרו לי מאוד בחיים. הקשיים שהיו, הם רק בנו אותי. היום אני מבין את זה הרבה יותר טוב מבעבר".