התקווה הגדולה של שכונת התקווה: לאן נעלם סהר מזרחי?

סהר מזרחי היה בתחילת שנות ה-90 התקווה הגדולה של בני יהודה. קשר התקפי וירטואוזי שהצית את הדמיות בסמטאות ובשוק של שכונת התקווה. האוהדים הרבים אז של הכתומים האמינו שצומח לו האליל המקומי החדש שייכנס לנעליו של מלך השכונה – אהוד בן טובים.

סהר מזרחי היום כבר בן 49, רחוק מהזיכרונות ועובד כבר 14 שנים במחלקת התברואה של עיריית תל אביב. קשר העבר התדרדר ככל שהשנים חלפו. הוא נפל לתוך התהום הקיומי, התגרש, וכיום מחזיק בשתי ידיו את חבל ההצלה שנשלח אליו.

"ההתנהלות שלי ככדורגלן הייתה גרועה, נפילה אחת גדולה שלא נעצרה לאורך תקופה ארוכה", מספר מזרחי בראיון מיוחד לספורט1. "לא ידעתי לשמור על הכסף שהרווחתי בזמנו. היו בזבוזים בלי חשבון וכלום לא עצר את ההתנהלות שלי עד שיצרתי שינוי כיוון שהציל אותי".

חזרת לחיים רגילים ומסודרים?
"נכון מאוד. היום יש לי עבודה קבועה ומסודרת, התחתנתי בשנית והדלתות נפתחו לי. היום אני עם בית משלי, עם רכב, מסודר כלכלית, וכמו שאומרים – רק הבריאות. בשנה האחרונה אני גם מאמן את קבוצת נערים ג' של בני יהודה, בה אני התחלתי לשחק בגיל שבע".

בתקופת השפל, מי תמך ועזר לך מבין חבריך הכדורגלנים?
"אפשר להגיד שכמעט אף אד לא עזר לי לצאת מהמקום הרע אליו נקלעתי. לכן אני אומר בקול רם, עדיף שלא יהיו לך חברים מהכדורגל כי אין בהם אמונה. כך המצב היום, אין לי כמעט שום קשר חברי עם השחקנים משנות ה-90, שהייתה התקופה הגדולה שלי על מגרשי הכדורגל".

בעונת 1988/89 הוביל מזרחי את קבוצת הנוער של בני יהודה לזכייה ראשונה בתואר האליפות, ואלפים הגיעו באותו בוקר לצפות בקבוצה שהוא הוא הוביל וסחף אחריו. בתום העונה העלה המנג'ר גיורא שפיגל את מזרחי לעונה הבוגרת, שזכתה באליפות היחידה בתולדותיה ב-1989/90.

"הייתי שותף רק במספר משחקים קטן בעונה של האליפות תחת שפיגל", משחזר מזרחי. "אלה היו ימים שהרימו ואיחוד את שכונת התקווה. היה עבורי חלום להיות בחדר ההלבשה ועל המגרש עם משה סיני שכבר לשכונה מהפועל תל אביב אחרי שירדה ליגה. עם יעקב אסייג, רוני לוי, אהוד בן טובים, חרארדו גונסאלס הארגנטינאי האדיר, רמי לוי ורבים אחרים".

מי היה השחקן הכי גדול של בני יהודה ששיחקת איתו?
"ניקולאי קודריצקי זכרו לברכה. לא היה כאן חלוץ ענק כמוהו. השחקן שהיה הכי קרוב לשלמות כחלוץ. בן אדם וחבר אמיתי שהתחבר לשכונה והיה אליל ההמונים. בעונה בה מצא את מותו בתאונת דרכים הוא כבש 17 שערים גדולים. אני נזכר בו ומרגיש צמרמורת בכל הגוף".

מי היו בשנות ה-90 הקשרים המובילים בכדורגל שלנו?
"השמות שהיו גדולים על הליגה היו סרגיי גראסימץ, שחקן שלנו בבני יהודה שהייתה לו טכניקה מופלאה ומהירות אדירה. גם אייל ברקוביץ', חיים רביבו, משה סיני, אלון חזן, יוסי אבוקסיס וסרגיי קנדאורוב. בטוח שהיו עוד, אבל בחשיבה מהירה אלו השמות שלי".

איזה משחק זכור לך במיוחד?
"בלי ספק משחק ההישארות נגד הפועל ראשון לציון. במקביל הפועל באר שבע שיחקה בווסרמיל נגד מכבי חיפה, זה היה המחזור האחרון בליגה. בדקה האחרונה מסרתי כדור לקובי רפואה שכבש שער ניצחון 1:2 לבני יהודה, ובאותה דקה יוסי בניון כבש שער ניצחון להפועל ב"ש. האושר של בניון הפך לבכי ולחגיגת הישארות בליגה אדירה שלנו".

כבר היית סגור בהפועל תל אביב, אבל ברחת להפועל טייבה.
"יכול להיות שזה היה הסיפור ששינה את כל הקריירה שלי לכיוון אחר. משה סיני רצה אותי אצלו בקבוצה, נפגשנו והיה סיכום על התנאים הכספיים. כולם ידעו שאני עובר לשם ואני כבר חשבתי על האימון הראשון. בבוקר שלפני החתימה המעשית על החוזה הכל נפל".

מה היה הסיפור?
"נפגשתי עם היו"ר אגדי של בני יהודה, גד סולמי, שאמר לי שהפועל טייבה שהייתה אז בליגה העליונה פנתה אליי ורוצה אותי. היה לי הסכם ארוך טווח בהפועל ת"א, לשלוש שנים. ראשי טייבה הציעו לי גם חוזה לשלוש שנים בהצעה כספית חסרת תקדים מבחינתי. ביקשתי מהם מענק חתימה של 20 אלף דולר וקיבלתי. נתנו לי חוזה של 120 אלף דולר לעונה, כל חודש עשרת אלפים דולר נטו, ועוד מענק של אלף דולר על כל נקודת ליגה. זה היה מטורף, אז ויתרתי על הפועל ת"א. לא יכולתי להסביר את זה למשה סיני".

אבל זה הסתיים מהר מאוד בהפועל טייבה ואכזבת בגדול.
"המאמן היה ויטרק לזארק, שאימן בעבר את נבחרת פולין והפועל כפר סבא. היכולת של הקבוצה הייתה רעה ועזבתי כבר אחרי שלושה חודשים ועברתי לשחק אצל שייע פייגנבוים במכבי הרצליה".

איך זה לבקר היום בשכונת התקווה בתור מי שגדל בה ביחס לשכונה של לפני 30 שנה ויותר?
"אני מגיע מדי פעם לשכונה מעבר לזה שאני מאמן ילדים בבני יהודה. כל ביקור שם מזכיר לי את הטעם הבלתי נשכח של ימי העבר שלא יחזרו. ימים של אוהדים שהכרתי ושנעלמו מהכדורגל. חלק מהוותיקים שעוד נשארו עוצרים אותי ומזכירים לי גולים גדולים שהם לא שוכחים אותם".

כמו איזה גול בלתי נשכח שלך?
"היה משחק חוץ נגד מכבי תל אביב, קיבלתי כדור והיה לי שטח לכדרר. עברתי את גדי ברומר ובעטתי כדור שטס לחיבורים של שורה אובארוב וניצחנו 1:2".

מי היו המאמנים שהכי השפיעו עליך?
"אהבתי להתאמן ולשחק אצל גיורא שפיגל. גם אצל יעקב גרונדמן, שהיה אליל השכונה, ואמציה לבקוביץ'. היו בהם המון דברים שהם מעבר למה שיש למאמני בתקופה הנוכחית".

אתה הולך למשחקי כדורגל היום?
"לפני תקופת הקורונה ראיתי משחקים יחד עם הבן שלי. הוא מתרגש מאוד כשעוצרים אותי אוהדים ותיקים ומזכירים לי את הימים היפים והנוסטלגיים שנותרו מהם רק מעט תמונות וזיכרונות שבתוך הלב. היום כשאני מגיע לאמן ילדים בשכונה אני נזכר בי כילד קטן בצעדים הראשונים שלי בכדורגל ומתגעגע אל גד סולמי ואלי שאשו. הם כיוונו את הדרך שלי כשחקן על אותם מגרשי כדורגל לפני נצח".