אחרי שנתיים מוצלחות במיוחד שכללו שתי אליפויות עם נתונים היסטוריים, העונה מכבי תל אביב מתקשה. הצהובים אמנם העפילו לשלב הבתים של הליגה האירופית ואפילו התקדמו לשלב 32 האחרונות, אבל בליגה הם ניצחו קצת יותר מחצי מהמשחקים (תשעה ניצחונות מ-17 משחקים), כבר נפרדו מהמאמן גאורגיוס דוניס ולפני יומיים נרשמה סוג של תפנית כשגברו על מכבי חיפה במשחק העונה והורידו את הפער מהירוקים לחמש נקודות.
אבל עם כל הכבוד לקושי שחווה העונה מכבי תל אביב, לפני עידן מיץ' גולדהאר המועדון היה במקום אחר לגמרי – הרבה פחות טוב, בלשון המעטה. המועדון ידע קרבות תחתית לא פשוטים בשנות ה-2000 ועבר לא מעט רגעי משבר ופרשות מביכות, אבל ככל הנראה שמעל הכל נמצאת עונת 2005/6 – הידועה גם כ"עונת הגלאקטיקוס", שלימים כנראה תיזכר כעונת ה"העגלאקטיקוס".
נמני וברקוביץ' הונחתו לחגיגות המאה
עונת 2005/06 סומנה מראש על ידי בכירים במכבי תל אביב ומוקרבים למועדון כעונה שצריכה להיות חגיגית. המועדון נוסד ב-1906 ועל כן בקריית שלום ידעו שעליהם להיערך לשנת המאה של המועדון. עונה קודם לכן הקבוצה השתתפה לראשונה בתולדותיה בליגת האלופות וראשי המועדון רצו לקחת את הקבוצה לפחות צעד אחד קדימה לכבוד שנת המאה.
אלו ימים בהם אוהדי מכבי תל אביב מפולגים ועסוקים במחאות קשות נגד ראשי המועדון, בעיקר לנוכח זריקתו של הקפטן אבי נמני דווקא לאחר עונת האליפות ב-2003. מי שהחל להניע את כל המהלך שהסתיים בהנחתת כוכבי ענק, ביניהם אבי נמני, היה לא אחר מאשר יו"ר חברת הניהול של מחלקת הכדורסל, דייויד פדרמן שנפגש מספר פעמים עם לוני הרציקוביץ', בעלי מכבי ת"א בכדורגל דאז, ושכנע אותו להגדיל את התקציב משמעותית לצורך הבאת הכוכבים הגדולים ביותר בכדורגל הישראלי.
הקבוצה הראשונה שנבנתה על בסיס של כוכבי ענק שהובאו בסכומי כסף אדירים, הייתה ריאל מדריד שבכל העולם זכתה לכינוי "גלאקטיקוס", וכך מצאה את עצמה מכבי תל אביב מנסה לפעול בצורה דומה זוכה לאותו כינוי בכדורגל הישראלי. מכבי ת"א כיוונה להשתלט על הזירה המקומית והיא ידעה שאבי נמני הוא אמנם השחקן הרצוי מכל על ידי האוהדים, אבל בשביל "גלאקטיקוס" אמיתי היא הייתה זקוקה ללגיונר, שחקן בכיר מהשורה הראשונה. כך נחת אייל ברקוביץ' בקריית שלום.
פדרמן המריא ללונדון, נפגש בבירת אנגליה עם ברקוביץ' ששיחק אז בפורטסמות' ושכנע אותו לחזור עם משפחתו לישראל ולמכבי תל אביב, בידיעה שמכבי חיפה מסרבת להחזירו לשנותיו האחרונות בקריירה. פדרמן וברקוביץ' שבו לישראל באותו מטוס, אלא שברקוביץ' עוד טען כי הוא ממתין למכבי חיפה. במקביל, הקולות מקריית אליעזר בישרו על כך שאין שום כוונה להשיב את "הקוסם" למדים הירוקים ובמהרה ברקוביץ' הכריז על הצטרפותו למכבי תל אביב.
ברקוביץ' אמנם חזר לליגת העל בקול תרועה רמה, אבל מהימים שאחרי הכדורגל האנגלי זוכרים לו, ובצדק, בעיקר את מסיבת העיתונאים של פתיחת העונה במכבי ת"א, אז הוא הכריז שהקבוצה תזכה בדאבל. בנוסף לברקוביץ' ונמני, ישבו באותה מסיבת עיתונאים גם אבי יחיאל, בלם נבחרת ישראל, וג'ובאני רוסו שעזב את מכבי חיפה לטובת מכבי ת"א. המאמן ניר קלינגר גם צירף באותו קיץ את בלסינג קאקו שכיכב במ.ס אשדוד, ממנה עבר לבולטון מהפרמיירליג (שם שיחק עם טל בן חיים) וחזר לישראל.
אבל עם כל הכבוד לברקוביץ', רוסו, קאקו, יחיאל ושאר שחקני רכש, במכבי תל אביב ידעו שאין מנוס מהחזרת הסמל הגדול ביותר, אבי נמני. מספר 8 המיתולוגי אמנם לא היה השחקן הראשון שנחת באותו קיץ, אבל זו אפשרות שהייתה באוויר במשך תקופה. עבור האוהדים זה היה נראה כמו משהו דמיוני, בעיקר לאור הסכסוך המתוקשר עם המאמן ניר קלינגר שהיה מי ששחרר אותו (ואת טל בנין) מהמועדון, אבל מי שמבחינת האוהדים הצהובים היה המלך, המנהיג, השחקן הכל יכול חזר בסופו של דבר אחרי שנתיים בבית"ר ירושלים – היחידות שלו מחוץ למכבי ת"א בכדורגל הישראלי.
ג'ובאני רוסו העדיף לעבור ממכבי חיפה
באימון חגיגי לפתיחת העונה שנערך באצטדיון בחולון, המתינו אלפי אוהדים רק כדי לראות את אבי נמני שוב בצהוב-כחול, באירוע שיצא משליטה עוד לפני תחילתו. כידוע, נמני כבר אז קיבל הבטחה כי יישאר במכבי ת"א גם ביום שאחרי הכדורגל בתפקיד מקצועי ואכן נפרד מהמועדון בשנית רק בינואר 2011, לפני עשור, אז פוטר על ידי מיץ' גולדהאר מתפקיד המנהל המקצועי.
כאמור, מכבי תל אביב הצליחה לפתות גם את אחד הזרים הכי טובים שהגיעו לישראל ולגרום לג'ובאני רוסו להעדיף את ההצעה שלה על פני חידוש חוזה שהציע לו נשיא מכבי חיפה, יעקב שחר, אחרי ארבע שנים בירוק. רוסו חתם לשתי עונות בתל אביב על הפנים ההמומות של מכבי חיפה, הרציקוביץ' השקיע כסף גדול והתחושה אז הייתה שכל החתמה הרגישה כסוג של רעידת אדמה בכדורגל הישראלי. לכל שחקני הרכש הנוצצים, הצטרפו גם מספר זרים שנחשבו לאטרקטיביים: הבלם האורוגוואי כריסטיאן גונסאלס, ז'וז'ה דוארטה ויוג'ין טריקה. המועדון שבר את שיא המנויים בישראל ומעל 9,500 אוהדים הבטיחו את מקומם בבלומפילד.
השפלה בדרבי והדחה מאירופה על ההתחלה
אחרי שכרון חושים בקריית שלום ואימון פתיחה שפוצץ על ידי כ-3,500 צופים בחולון, העונה החלה בצורה הכי גרועה שאפשר. מכבי ת"א נכנעה 3:2 לבני יהודה במשחק הראשון בגביע הטוטו, שבועיים אחר כך הובסה 3:0 בדרבי נגד הפועל תל אביב באותו מפעל ומפלס הלחץ עלה במהרה. במוקדמות גביע אופ"א רשמה הקבוצה מפלה נוספת, כשהודחה בבלומפילד לאחר הארכה על ידי אפואל ניקוסיה.
שחקנים כבר הבינו בינם לבין עצמם שישנן צרות גדולות בדרך, אבל למרות זאת את ליגת העל פתחה מכבי ת"א עם שני ניצחונות מרשימים – תחילה 0:1 בטדי על בית"ר ירושלים משער של אבי נמני בכדור חופשי ובמחזור לאחר מכן היא החזירה להפועל ת"א עם 0:2 גדול בדרבי, כששוב היה זה אבי נמני שחתום על שער ניצחון מרהיב.
במפתיע ומשום מקום, במחזור השלישי נרשם הפסד הראשון. ב-25.9.2005 הצליח פבריציו קרבאליו מהפועל כפר סבא להכניע את לירן שטראובר ולהנחיל לגלאקטיקוס הפסד בכורה בליגה. במקביל, מכבי חיפה דהרה ומשבוע לשבוע הגדילה את הפער בדרך לאליפות. בקריית שלום, לאחר סדרת תוצאות רעות במיוחד, הפנימו שהקבוצה נבנתה בצורה שגויה, שהאגו של הכוכבים פוגע, החלוצים לא תפקדו, שאין מי שיעשה "עבודה שחורה" בקישור והפרויקט הידרדר מיום ליום.
המהפך מגלאקטיקוס לעגלאקטיקוס
ב-25.10 הגיע הרגע שחתם סופית את העובדה שפרויקט הגלאקטיקוס כשל, כאשר ניר קלינגר השעה את אייל ברקוביץ' בעקבות ריאיון שהעניק "הקוסם" בתכנית "פגוש את העיתונות". ברקוביץ' ביקר את בניית הסגל ובעיקר התלונן על היעדר חלוץ משמעותי בסגל. בתגובה, ברקוביץ' הוציא את עצמו לחופשה יזומה ובעוד במכבי ת"א ניסו להנמיך את הלהבות, ברקוביץ' הצהיר יום לאחר מכן: "הלכתי לחמת גדר לדבר עם התנינים", במה שנראה היה כמו הכנת הקרקע לפרישה אפשרית בעתיד הקרוב.
ב-20.11, אז הפער בין מכבי ת"א למכבי חיפה עמד על 11 נקודות "בלבד", נערך בקריית אליעזר משחק שהיה יכול להציל למכבי ת"א את העונה, או לגמור אותה סופית. גוסטבו בוקולי כבש צמד, אבי נמני רק צימק ופער 14 נקודות סתם את הגולל על מאבק האליפות בשלב מאוד מוקדם.
קאנן החליף את קלינגר, אך ההשפלה נמשכה
מעמדו של המאמן ניר קלינגר החל להתערער בעקבות הכישלון הגדול ומכיוון שבקבוצת כדורגל אי אפשר להחליף את השחקנים, כבר בתחילת דצמבר, לאחר הפסד 3:2 לבית"ר ירושלים משער ניצחון של ברק יצחקי, קלינגר הגיע לביתו של הרציקוביץ' בצהלה ובתום שיחה קצרה שכללה הליכה בשדה הסמוך, הודיע על התפטרותו בתום שלוש שנים וחצי על הקווים. אלי דריקס, ששימש אז כמנכ"ל, לקח את המושכות למשך חודש ובין לבין היה אמור לפנות את מקומו לטובת בני טבק, אלא שהאחרון דרש לשחרר את ברקוביץ' לאלתר, נענה בסירוב ושב למחלקת הנוער.
טון קאנן ההולנדי, שקודם לכן היה מאמן בית"ר ירושלים וזכה לתמיכה די רחבה ביציעי בלומפילד, מונה בינואר וגם זכה לבצע שינויים בסגל והנחית מספר זרים, ביניהם גיורגי דמיטרדזה. בסוף ינואר, במהלך ניצחון 0:2 על בני סכנין, איבד קאנן את אייל ברקוביץ' שהורחק בכרטיס אדום משחק עקב עימות פיזי וכחודש אחר כך שוב צפה בברקוביץ' נקלע לתקרית נוספת, לאחר שהתלונן במשחק נגד הפועל נצרת עילית על כדור עונשין מ-11 מטרים שנשרק, התפרץ בקללות נגד השופט מאיר לוי, הורחק שוב וגם בבית הדין וגם ספג בבית הדין הרחקה משישה משחקים.
לשיא השפל הגיעה מכבי ת"א במרץ 2006, אז היא הושפלה בגביע המדינה 4:0 על ידי הפועל עכו מהליגה הלאומית וסיימה את בצורה הכי מבזה שהיא יכלה, לעיני אוהדיה בבלומפילד. כחודשיים לאחר מכן, ב-7.5, אייל ברקוביץ' שהה בלונדון ומשם הודיע למנהל הקבוצה, אבנר טוויטו, על פרישתו מכדורגל בגיל 34 – וכך עונה שהחלה בהצהרה על דאבל, הסתיימה בפרישה עצובה בתום עונה מבזה.
מכבי תל אביב סיימה את העונה במקום השישי עם 44 נקודות, בעוד למכבי חיפה האלופה היו 75 נקודות. 31 נקודות הפרש. המאזן הצהוב עמד על 11 ניצחונות, 11 תוצאות תיקו וגם 11 הפסדים.
לירן שטראובר נזכר בשיחה עם ספורט1
לירן שטראובר, שהיה שוער מכבי ת"א באותה עונה, סיפר לספורט1 על אותה שנה סוערת: "זו הייתה צריכה להיות עונה מדהימה, הגיע רכש מטורף ואף אחד לא תיאר לעצמו שזה לא יידבק, אבל לפעמים יותר מדי כוכבים יוצרים קבוצה לא מאוזנת. אישית נבחרתי בעיתון 'מעריב' לשוער העונה".
מה לא עבד?
"הביאו את נמני, ברקוביץ', רוסו וכולם שיחקו על אותה משבצת. זה פשוט נתקע. כבר במחנה האימונים בהולנד כולם ראו שיש קושי ושהיכולת במשחקי האימון לא טובה. מההגנה ועד חצי המגרש זה עוד היה בסדר, אבל ראינו מול היריבות בהולנד שהכל תקוע, זה לא התחבר. אי אפשר לשחר עם שלושה פליימייקרים. יצרו סגל שעשה המון רעש וייצר כותרות ענק, אבל שום דבר מהחזון לא התממש. לא היה מסלול לקבוצה. חשבנו שנייצר מומנטום עם הניצחונות הראשונים בליגה, אבל שום דבר לא קרה".
מה דעתך על הכתבה?