חוגג יורה: "כשלתי, נפלתי בשבי הדריבל. הכיוון – מאמן זר"

לאחר עונה סדירה פשוט קטסטרופלית, שהגיעה לשיאה במוצאי שבת עם התפטרותם של סלובודאן דראפיץ' ושי ברדה, בעלי בית"ר ירושלים משה חוגג ערך היום (שני) מסיבת עיתונאים מיוחדת, בה הוא דיבר במשך כשעה ורבע על השמועות שיעזוב, הסכומים שהשקיע, התייחס לכישלון המקצועי, סיכם את הקדנציה של צמד המאמנים וכן שפך אור על נושא התקציב ודיבר באריכות על הקהל, על תפקיד המנהל המקצועי, סגל השחקנים, מינוי המאמן הבא ועוד.

צפו בפתיחת דבריו של חוגג

בסוף השבוע האחרון רשמו הירושלמים הפסד שני תוך שלושה לימים למועדון ספורט אשדוד. זה התחיל עם 2:1 בטדי אחרי הארכה והדחה מגביע המדינה כבר בשמינית הגמר והמשיך עם 2:0 באצטדיון הי"א שקבע כי בית"ר תשחק בפלייאוף התחתון וסיים עבורה את העונה מוקדם מהצפוי.

משה חוגג פתח את מסיבת העיתונאים בהצהרה: "אני רוצה לפתוח בהסבר מלמעלה ועד לכל הפרטים הקטנים. אני כאן כדי להישאר. לא אעזוב, לא תכננתי לעזוב ואני לא רוצה לעזוב. יחד עם זאת, חשוב להבין למה אני פה ולמה כל בעלים בכדורגל הישראלי נמצא כאן: אנשים שוכחים שכדורגל זה לא עסק, בטח לא עסק רווחי. חשוב מאוד שכולם ייזכרו שמדובר – גם אם לא נראה לכם לראות את זה כך – כתרומה ופילנתרופיה. אין שום סיבה אחרת חוץ מאהבה לכדורגל. זה עסק שמפסיד הרבה מאוד כסף כל שנה, אני כבר הפסדתי למעלה מ-110 מיליון שקל בשלוש שנים ואני לא יודע כמה זה יעלה לי בהמשך. לא הגעתי לבית"ר כדי להרוויח כסף, אני לא חושב שיש בעלים בכדורגל הישראלי שהגיע כדי להרוויח. אני הגעתי כדי לעשות טוב, זו הסיבה. הרווחתי בעסקים שלי ורציתי לבוא ולנסות לעשות משהו טוב במקום שחשוב לי ולכולנו, כיהודי וכישראלי שאוהב כדורגל. ראיתי בעיות לא פשוטות והחלטתי להתמודד איתן ולנסות לשנות".

אהבתו לכדורגל והסיבה לביקורת הקשה שהעביר: "אני לעתים לוקח ללב יותר ממה שאני צריך. קשה לי מאוד להסתכל על בית"ר ירושלים בצורה קרה ולנתח פעולות כמו שאני עושה בעסקים. יש לי אמוציות, יש בי אהבה וכשהמועדון מפסיד, כמו כל אוהד שלוקח את זה איתו, אני לוקח את זה טיפה יותר. יש לזה מחירים מעבר לכסף, כי ההצהרה שאני מוסר כאן היום היא בניגוד לרצון משפחתי. יכול להיות שזה קרה מוקדם יותר ממה שציפיתי, אבל הגעתי למצב שהמשפחה לא מתה על מה שקורה, האנרגיות נכנסות לבית כשאנחנו נראים ככה וכמעט שאין רגעי נחת וזה גם משפיע על העסקים שלי. אני צריך לדעת להיות חזק יותר ולדעת לעשות את ההפרדה הזו, אבל אני לא נשבר ולא נכנע כשמתחיל להיות קצת קשה. עליי לדעת לשנס מותניים, לעשות תחקיר כדי להבין מה עשינו לא טוב וכיצד ניתן לשפר את זה ולהתקדם".

השקעתו הרבה והאפשרות שיעזוב: "אם יש מישהו אי שם בעולם שרוצה לתרום לבית"ר ירושלים, אני לא מחפש אותך. גם עם השייח' לא חיפשתי. אבל אם יש מישהו שרוצה להשקיע סכומים דומים לאלו שהשקעתי, הדלת פתוחה. לא צריך לקרוא לי ללכת, כי יש שני מקרים שאחריהם אעזוב תוך דקה בלי שום מאבק: הראשון הוא אם הקהל של בית"ר ברובו יתנהג בגזענות, כי זה דבר שהוא מאוד רחוק מהאמת, אבל אם ארגיש שרוב הקהל רוצה בית"ר טהורה ממוסלמים אז לא אהיה יותר בבית"ר. סיבה נוספת שתגרום לי לעזוב היא אם הקהל לא ירצה אותי – אם ארגיש שחוץ מכמה מאות גזענים כל הקהל רוצה שאני אלך, לא תהיה שום מלחמה ובאותו רגע אני אקום ואלך. אם ארגיש שיש מישהו שיכול לתרום יותר ממני, אולי אהיה נותן חסות – כי אני לא אעצור אדם עם יכולות לקדם את בית"ר ירושלים. כמו שהצהרתי שלא אמנע משחקנים להתקדם, אם יש מיליארדר שרוצה להשקיע את מה שאני השקעתי אני בטח שלא אעצור אותו. אין לי אגו ואני לא במקומות האלה. אני לא רואה תסריט כזה בינתיים, אני אוהב את בית"ר ירושלים ואני כאן כדי להמשיך להשקיע מהזמן, מהלב ומהכסף שלי".

נושא הקהל והגזענות: "אני חושב שזה נתח קטן יותר של אוהדים ממה שאנשים חושבים, אבל עץ שצומח לא עושה רעש – אבל כשעץ נופל הוא עושה המון רעש. מיעוט, גם אם הוא רק 200-300 אנשים מול חצי מיליון, כשאותם מאות נוהמים ומקללים אז שומעים אותם ומדברים עליהם. עזבו רגע את המלחמה שלהם בי כי אני לא לוקח את זה אישית – אבל אלו אנשים שנלחמו בכל בעלים שהיה. הם הרימו את כולם על הכתפיים וברגע כזה או אחר קיללו את כולם ודרשו שהם יעזבו. זה לא אישי כלפי חוגג, לא כלפי טביב ולא כלפי גאידמק. זה בכלל לא משנה כמה אותו אדם השקיע, בשנייה שלא עושים את מה שהם חושבים שצריך, אני מזכיר לכם שזה קומץ שהגיע עד לכדי שריפת המועדון.

"'לה פמיליה' זה נתח בעייתי, כי גם הוא מתחלק: יש בארגון אנשים טובים ואני לא חושב שכולם או טובים או רעים, אלא ששם יש אנשים טובים שעושים מעשים רעים. גם בלה פמיליה עושים המון מעשים טובים והם מצטדקים בכך – תרומות, מעודדים ילדים שמוחרמים ואלו דברים נהדרים – אבל כמו בעל שלעתים מכה את אשתו, אותו נתח לא יכול במשך משחק שלם לקלל את מלך השערים שלנו (אלירן עטר). יש את הקהל היריב שיקלל, לא אנחנו צריכים לקלל את השחקנים שלנו. זה לא מה שאנחנו רוצים. אנחנו רוצים קהל תומך באש ובמים ולא רק כסיסמה. אני אפילו לא מדבר על עלי מוחמד, שחקן נהדר שנאלץ לסבול מקריאות חוזרות ונשנות רק בגלל שמו וכל מי שאומר אחרת מזלזל באינטיליגציה של כולנו.

"אני לא מחפש מלחמות, תאמינו לי שהלוואי שיכולתי להתעסק רק בכדורגל ולהילחם רק על כר הדשא, אבל זה לא המצב ואי אפשר לעצום עיניים. המצב עכשיו הוא קשה, זה לא זמן אידיאלי לבחור מלחמה כי אנחנו נראים לא טוב על הדשא, אבל גם חייבים להיות אמיתיים ולומר שזה נתח בקהל שעושה נזק במשך שנים רבות וזה לא ייעצר אם לא נעצור אותו – ועלינו לעשות הכל כדי לעצור את זה. שוב, יש בלה פמיליה גם כמה אנשים טובים, אבל 10-20 מנהיגים שלהם שלוקחים את זה לקיצוניות ומאיימים על אחרים, זה דבר שצריך לעצור לא למעני אלא למען האוהדים השפויים והטובים של בית"ר ירושלים. לצערי הרב משרד המשפטים מזלזל בנושא ומשטרת ישראל מנסה לעזור, אבל בבית המשפט מרחיקים אותם לשבועיים בעונה עם קורונה (כשאין קהל). באנגליה, כמודל, כשאתה נוהם לשחקן אתה מורחק על ידי המועדון לכל החיים. אין שום סיבה שלא נעשה את אותו הדבר בישראל – ולכן אנחנו נתחיל להרחיק אוהדים מסוימים שפוגעים במועדון במשך שנים ממשחקי בית וחוץ".

על הכישלון המקצועי העונה: "זו לא רעידת ולא סוד שהעונה הזו היא כישלון מקצועי, אבל מה שחשוב זה שנסתכל קדימה כי כבר בעוד ארבעה חודשים וחצי מתחילה העונה הבאה. מה שחשוב הוא שנסיק מסקנות. יש לי אחריות בתור ראש המערכת ואני רואה בנשיא מועדון כמי שצריך להתוות דרך ואני חושב שבזה אני מצליח. בהיבט המקצועי, עשיתי טעות בפוקוס שלי. אני יודע שאוהדי בית"ר אוהבים התקפה וגם אני אוהב כדורגל התקפי, לכן חטאתי והשקעתי את מירב כספי בצד ההתקפי ועשיתי זאת בליגה שבה שחקני ההגנה הם שמנצחים משחקים. תסתכלו על קבוצות שלוקחות תארים, אלו שחקנים שרצים 11 קילומטר בכל משחק ואין גינונים של כוכבים, כי הם נחתכים מיד גם אם הם מאוד מוכשרים. הבאתי לבית"ר שחקנים שהיו כוכבים במועדונים אחרים ונחתכו, והם לא נחתכו כי הם לא מוכשרים – אלא רק בגלל שהם לא עובדים מספיק קשה. אני חושב שחטאתי בהיבט הזה, כי נפלתי בשבי הדריבל ולא נתתי מספיק כבוד לעבודה קשה. זה משהו שאנחנו חייבים לשנות".

הבעיה במשכורות ששילם: "גם שחקן סופר מוכשר, גם אם ב-DNA שלו הוא לא עובד קשה – אם הוא רעב הוא כן יעבוד קשה. אני חושב שגם בהיבט המשכורות טעיתי, כי כשבן אדם מרגיש נוח מדי בעבודה שלו אז הוא לא מוציא מעצמו את המיטב. הבאתי שחקנים בשכר כזה או אחר כי נורא רציתי אותם, אבל לא לקחתי בחשבון שבשכר הזה הם לא יסתכלו קדימה. אם אתה כוכב כדורגל, התחנה הבאה שלך צריכה להיות באירופה ואתה צריך להיות רעב להגיע לאירופה, לא לרווח של עוד כמה שקלים בכל חודש, אבל שחקנים שמסתפקים בשכר לא צריכים להיות בבית"ר. יש שחקנים בבית"ר שיש להם את הרעב הזה ואנחנו נשים דגש בחיפוש שחקנים שרעבים מאוד ומאמינים שבשביל להגיע למשכורות שיסדרו אותם לכל החיים הם צריכים לצאת לאירופה דרך מועדון כמו שלנו שיאפשר להם להתקדם. זו אחריות שלי, אני טעיתי בניווט הספינה בנוגע לשחקני התקפה, מחויבות ורעב אל מול שחקני הגנה שאנחנו נחפש".

אם יש צורך במנהל המקצועי: "אני לא מנהל מקצועי ומעולם לא הייתי, לשמחתי אני מצליח ברוב הזמן לא לעסוק בבית"ר אלא בעסקים שלי. יש לי אנשים מכובדים וטובים שעובדים במשרה מלאה. יש הבדל בין מעורבות להתערבות, כי אין אף מאמן בקדנציה שלי שהתערבתי לו. אני כן מביע דעה, אבל אף פעם לא כפיתי שחקן על מאמן – זה שקר וכזב גם שהנחתתי את ערן לוי לגיא לוזון, הוא לא רצה ובסוף החליט שכן. אני מעורב כמו כל בעלים, יש לי דעה ואני אומר את דעתי כי זה זלזול לומר שבן אדם צריך לשים כסף ולזוז הצדה, אבל בסוף המאמן מחליט. הייתי כן מאוד מעורב ברשימת שחקנים שאני גאה בה והשחקן היחיד שהבאתי על דעת עצמי הוא גדי קינדה, אפילו שאלי אוחנה וניר קלינגר בזמנו כעסו שהבאתי אותו בלי לשאול. הם כעסו על התהליך והתנצלתי וזה לא קרה מאז, אבל גם קינדה, ליוואי גראסיה, עלי מוחמד, מתאויסיניו, אוקמפוס, אוחנה ושועה הגיעו בהשקעה של למעלה מ-30 מיליון שקלים ואלו שחקנים שאני ביקשתי להביא אותם ואישרו לי. אף מאמן לא סירב לשחקן שהבאתי. לכן, יש הבדל בין התערבות ומעורבות בכפייה. אני כן רציתי את דור מיכה ועומר אצילי, אבל היה מנהל מקצועי שאני מכבד ואני חושב שהיום רואים שהוא ספציפית חסר – אני מאוד מעריך את יוסי בניון – אבל הוא לא רצה אותם ואני כן. אני מבקש להפסיק עם נושא המנהל המקצועי, אני לא כזה ואל תתנו לי את הקרדיט אם יהיו הצלחות וגם אל תניפו את הגרזן עליי כי הוא לא מגיע לי".

עוד על מנהל מקצועי: "אנחנו לא מחפשים מנהל מקצועי, אני לא רואה מנהל מקצועי בשום קבוצה אחרת בליגה וכשאני מסתכל 15 שנה אחורה אני זוכר רק שניים וג'ורדי קרויף הוא היחיד שהיה דומיננטי".

מאמן חדש: "אנחנו כן מחפשים מאמן ואני מודה ליוסי מזרחי שיהיה המאמן הזמני עד שנמצא מאמן. אני יכול לומר לכם שתשימו בצד את כל בורסת השמות, כי הכיוון הוא שאני מחפש זה צוות זר. חשוב לי מאמן שלא מכיר את השמות, את התעשייה המקומית, את הסוכנים ואת כל הדבר הזה. אני מחפש מישהו שיהיה נייטרלי, מקצועי, יגיע לאימונים ויקבל את ההחלטות לפי זה. מישהו עם מנטליות אירופאית. זה לא אומר שלא יהיה מאמן ישראלי, אבל הכיוון הוא צוות זר".

נקודת מפנה והשינוי שיהיה בבניית הסגל: "דיברתי עם עידן ורד וביקשתי ממנו להמשיך איתנו. כשהוא איבד כדור, קם על הרגליים, רץ, עשה גליץ', חילץ את הכדור, התקדם ומסר לירדן שועה שכבש. זה רגע שמסמל את מה שבית"ר ירושלים צריכה להיות – לחימה ללא פשרות גם כשמפסידים. זה מבחינתי קפטן אמיתי ואני שמח לראות שהוא לאחרונה גם נראה טוב יותר אחרי תקופה לא פשוטה, אבל הרגע הזה נגד מ.ס אשדוד היה שווה את הכל – כי כשילד צעיר רואה את הקפטן, הכוכב, נלחם ולא מוותר, זה מה שצריך לראות מבית"ר. למכבי ת"א יש תקציב גדול כמעט פי חמישה מבית"ר ירושלים ואף על פי שאני רואה שכסף לא מדבר, יש גבול – כי פי חמישה זה מדבר. אנחנו לא נוכל לנצח בכסף, זו לא יכולה להיות הדרך שלנו, אנחנו צריכים לנצח בצורה אחרת וזו יכולה להיות אך ורק דרך של חשיבה מדויקת בבניית הסגל. לבחור שחקנים גם לפי התרבות שלהם כבני אדם, ומה שקורה העונה לא מקובל עלינו ואנחנו נעשה סדר – יש קרבות אגו, הדלפות, עזיבות מוקדמות ודברים שלא מקובלים, עלינו למצוא תלכיד טוב יותר ושידעו לכבד את המועדון והסמל. כוכבים ככל שיהיו צריכים לדעת להתלכלך ולהזיע. יכול להיות שעוד יהיו החתמות נוצצות, אבל בזה בית"ר לא צריכה להתמקד. הקהל שלנו צריך לצפות לראות שחקנים שרצים 11 ק"מ בכל משחק ומשאירים את הכל על הדשא. לעבודה קשה אף פעם אין תחליף לאורך זמן ואנחנו רוצים שמחויבות תהיה ערך עליון".

היכולת הכלכלית שלו: "הביטקוין עולה תודה לאל ויכולת כלכלית יש. אמרתי בצורה מפורשת שגם אם השייח' (חמד בן ח'ליפה) יביא מיליארדים, אני לא אתן שהכסף יילך למשכורות. אמרתי שכסף יילך לתשתיות, לנוער, כן לרכישת שחקנים, אבל לא למשכורות מנופחות. זו רעה חולה מאוד בכדורגל הישראלי שחייבים לעצור אותה ואני אשם בה לא פחות מעמיתיי".

אם הוא הולך לקצץ שכר לשחקנים: "אני לא מכיר אפשרות כזו אלא אם השחקן יסכים. אני לא יכול להיכנס לעומק כי רק לאחרונה הבנו את הסיטואציה ואנחנו עובדים על התוכניות לעונה הבאה, אבל עוד אין לנו אותם. לגבי גובה התקציב? אני יכול לומר שהתקציב יהיה דומה לתקציב הנוכחי, אבל כבר קרה לי בשלוש העונות בבית"ר שאני מתאהב בשחקן כזה או אחר ומחליט לפתוח את הכיס. אני אוהב את זה ואשתי קצת פחות, אז אני לא יודע מה קרה – אבל כאג'נדה אני חושב שאם תסתכלו על שחקן, יש מספיק נכסים כך שגם אם שחקן כזה או יימכר נוכל להשתמש בכסף כדי לקנות נכס חדש.

"כשרכשתי את בית"ר, רכשתי חנות ללא מלאי כי גם השחקנים הטובים שהיו לא היו כאלה שניתן למכור. רכשתי מלאי בעשרות מיליונים ואני כמעט בטוח שרכשתי יותר שחקנים ביותר כסף מכל קבוצות ליגת העל גם יחד. גם מכרנו שחקנים בכסף יפה, כמו גדי קינדה וילוואי גרסיה שעכשיו יש עליו לא מעט הצעות שא.א.ק בוררת וגם משם נרוויח עוד כסף, וזה כסף שישמש אותנו כדי להמשיך, לשפר ולהעצים את המועדון. אלו דברים חשובים שקרו. לא אצרף שחקן כוכב שלא רץ מספיק, אלא שחקנים צנועים ורעבים כמו שרואים במ.ס אשדוד ובמכבי פ"ת. בבית"ר יש תשתיות טובות ואני חושב שהמתנה הכי גדולה שאוכל לתת לבית"ר היא אם אצור מערכת שתוכל לעבוד גם אם אני לא תומך בה, כי מערכת שבה הבוס עוזב וכולם בבעיה – זו מערכת שלא נוהלה מספיק טוב".

המשך על נושא הבעלות: "ההצלחה הכי גדולה של בית"ר ירושלים תהיה אם משה חוגג יום אחד יעזוב והמועדון לא יקרוס. ככה עושים גם בגרמניה והכדורגל שם לא פחות טוב מאשר בישראל. אין שם מודל כזה שבעלים מפסיד 50-60-70 מיליון יורו בשנה".

על התרבות בישראל: "כשבא מיליארדר ולא משנה מי הוא, כמו שגם היה בעבר בבית"ר ירושלים, כולם מהללים אותו, מוחאים לו כפיים והאוהדים מרימים אותו על הכתפיים. זה מקולקל, כי אתם מעריצים אדם שעכשיו ירש, הרוויח או זכה בכסף. ככה לא מודדים אנשים, אלא במה הם באים להשאיר. בשנה שעברה שפכתי 80 מיליון שקל ותאמינו לי שאני יכול להתמודד עם 100 מיליון שקל בשנה הבאה, אבל כרגע אין לי את ההון להשקיע מאה מיליון כל שנה וגם אם תהיה לי היכולת אז אני פושע שעושה עוול למועדון. מה אתם חושבים שיקרה במכבי ת"א אם גולדהאר פתאום יחליט ללכת? מה אתם חושבים, שיש מיליארדים שעומדים בתור ומחפשים לשים כל שנה 100 מיליון שקל? אנחנו לא אנגליה. הדבר הנכון שהוא שנצמח דרך ניהול שפוי, דרך פייר-פליי פיננסי. 10 קבוצות הצביעו בעד פייר פליי פיננסי וצריך לבדוק למה זה דבר שלא יוצא לפועל. ההצלחה האמיתית היא כמו בגרמניה, שם הבינו שקבוצת כדורגל שייכת לכולם ולא רק לבעלים. אי אפשר שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה, הדבר הנכון הוא ליצור תקציב מאוזן עם מישהו שייתן קצת בכל שנה.

"לפני שנתיים אוהדי מכבי חיפה עשו קמפייין 'יענקל'ך'. מה נראה לכם, מי יבוא?! אין כמו יענקל'ה שחר. צריך לכבד את האנשים האלה, להעריך אותם, יש יותר מדי זלזול באנשים האלה כמו שאני רואה גם בבני יהודה. לכבד זה הכרחי, אבל אתם חייבים לדחוף לכך שיהיה פייר פליי פיננסי בכדורגל הישראלי. לא ייתכן שבית"ר ירושלים וברצלונה יהיו כפופות לאותם הפסדים. למה לשני המועדונים פייר פליי זהה? צריך לעשות התאמות".

על שינויים אפשריים בסגל: "יגיע מאמן, נשב ונדבר. כמו שאמרתי, אני חושב שלא שמנו פוקוס על משחק ההגנה שלנו – שהוא לא מתאים לליגת העל. על התקפה כן שמתי דגש כמערכת, ביקשתי שימצאו שחקנים מאוד מוכשרים, אבל לא עשיתי זאת ברמת ההגנה. הפוקוס שלנו יהיה לחזק דרמטית את ההגנה וכמובן שנביא שחקנים. זה לא פשוט למצוא ואנחנו לא משופעים בשחקנים שהם גם איכותיים וגם מחויבים, אבל אנחנו נחפש וכאלה ואני מאוד מקווה שהשינויים יצליחו".

עוד על עסקת בן ח'ליפה: "זה נכון שההסכם שנחתם איתו מבחינה משפטית אין אפשרות ללכת אחורה. הוא מחויב והוא צריך לעמוד בהתחייבויות שלו. יחד עם זאת, יש המון שאלות אחרות, שאלות שאפילו לוקחות אותנו לשאלה אם אני רוצה את הדבר. כשתהיה תשובה, אדבר איתכם על זה".

הביקורת שהוא מעביר ברשתות החברתיות: "אם אני כותב משהו פומבי, זה היה מכוון. אם זה מייצר לחץ אז אולי זה לחץ שרציתי לייצר. אני חושב על דברים לפני שאני עושה אותם. רציתי לומר משהו ברמה הפומבית וכמובן שגם היו לי תחושות קשות כמו שאני מאמין שהיו גם לשחקנים ולאוהדים. במשחק האחרון נגד אשדוד, המשחק הכי חשוב שלנו העונה שעם כל הכבוד לא פגשנו את ברצלונה, לא יעלה על הדעת שלא נספוג כרטיסים צהובים. אני אוהב כרטיסים צהובים, אני מוחא כפיים לשחקנים שמקבלים צהובים – זרגרי מוביל בזה וכל הכבוד לו. זה מראה על רמת מחויבות וזרגרי הוא השחקן הכי טוב שלנו השנה. יאנקוביץ' בבית"ר רק חודש וכולם רואים את המחויבות שלו גם בגליצ'ים. מותר לפשל, מותר להפסיד, אבל אסור לא להשאיר את הכל על המגרש".

מחויבות בלי כדורגל יכול לעבוד לפעמים אבל כדורגל בלי מחויבות לא יכול לעבוד אף פעם.

— Moshe Hogeg (@moshehogeg) March 5, 2021

רכישות ירדן שועה ומיכאל אוחנה: "אלו שחקנים שאני נורא אוהב ומעריך, אני חושב שהם מהכישרונות הגדולים שיש בישראל ואין לנו פריבילגיה לוותר עליהם. ברמת הכישרון הטהור, אלו באמת שני שחקנים בסדר גודל אחר. אבל גם ראובן עובד היה כישרון גדול מאוד וזה לא מספיק. ירדן ומיכאל לא דומים אחד לשני ובשניהם אני מאמין. ירדן שועה ויתר על הרבה מאוד כסף כדי להצטרף לבית"ר, אם לא היה מעניין אותו כדורגל והוא לא היה רעב הוא היה נשאר על הספסל של מכבי חיפה ונותן גול פה ושם. הוא ויתר על הרבה מאוד כסף וזה מראה שהוא רעב ואוהב כדורגל. לא אגיד לכם שאנחנו מקבלים ממנו 11 ק"מ למשחק כי לא אצא דובר אמת, אבל מי שרוצה לשחק בבית"ר צריך לרוץ. הקבוצה צריכה לרוץ מעל 105 ק"מ בכל משחק ולא משנה נגד מי. נגד כולם צריכים לרוץ ככה ושחקן שלא יעשה את זה – שיהיה המוכשר שבאדם – לא יהיה בבית"ר".

יו"ר המועדון אלי אוחנה הוסיף: "עשינו טעויות ואנחנו גם צריכים לדעת לתקן אותן. כשאנחנו עושים דברים, אנחנו רק בדיעבד יודעים אם טעינו או לא. אנחנו תמיד מקווים שיהיו תוצאות טובות, אבל בסופו של דבר השנה הזו היא כישלון מוחלט. אנחנו מדברים הרבה מאוד ובסוף מושיקו מקבל את ההחלטות, אבל מעולם לא הייתה התערבות או כפיה על שחקן כזה או אחר. אני מדבר עם המאמנים כל יום ואין דבר כזה שהוא מכתיב להם, יש להם אוטונומיה על הכל. מאז שמשה חוגג הצטרף, זה לא קרה אף פעם. בעבר זה כן קרה וזה הצליח לפעמים יותר ולפעמים פחות. זה נכון שאת האש והאחריות סופג הבעלים, אבל כל ההחלטות שהתקבלו בבית"ר הן משותפות. בכל מערכת יש מנהל שמחליט, אבל אין אצלנו מישהו שאומר 'אני מחליט וזהו'. לצערי העונה נכשלנו בגדול ואני מקווה שבעונה הבאה זה ייראה טוב יותר. גם בעבר בית"ר עברה עונות לא טובות, ירידת ליגות וזכייה בתארים ואני בטוח שגם בהמשך זה יקרה".

מי יאמן את בית"ר בעונה הבאה: "הכיוון לשנה הבאה זה מאמן זר, האם זה יקרה? העתיד יראה. ננסה למצוא את הצוות המתאים. יש מאמנים ישראלים מצוינים, ניקח את ב"ש של לפני שלוש שנים – לא היו בה מאמנים זרים ולא נשאלה שאלה כזו כשהם זכו בשלוש אליפויות ברציפות. היה את ברק בכר שמצא את הנוסחה. צריך לזכור איך התחילה אלונה ברקת ואיך התחיל מיטש גולדהאר. גם להם היו שנים לא פשוטות ללא הישגים עד שמצאו את הפלטפורמה".

חוגג סיכם: "אם תסתכל על כל האוהדים של כל קבוצה גדולה, כולם מדברים על אליפות בתחילת השנה. לא המועדון, האוהדים. וזה בסדר גמור כי אוהדי כדורגל רוצים לנצח. הציפיות – אמר אלי אוחנה שאלונה ברקת בשבע השנים הראשונות שלה בב"ש ירדה ליגה והתמודדה נגד ירידה כמה פעמים עד שנמצא התלכיד. גם גולדהאר כשל בשנותיו הראשונות במכבי ת"א עד שמצא את הנוסחה הנכונה שאיתה הוא רץ. עוד לא מצאנו את זה בבית"ר, אנחנו עוד לא שם ויהיה תמים לחשוב שגם אם נסיק מסקנות וגם אם הן יהיו נכונות, זה לא אומר ששנה הבאה נזכה באליפות. יש מועדונים עם סגל עמוק מאוד ותקציבים פי כמה וכמה יותר גבוהים משלנו, שרצים שנים ביחד וזה משמעותי. אנחנו עוד לא בתלכיד שדורש להחליף 2-3 שחקנים, אנחנו צריכים להחליף הרבה יותר. לכן לא ריאלי לרוץ לאליפות בשנה הבאה, אנחנו מחפשים לבנות שלד לשנים הבאות עם רוח חזקה לפני הכל. בליגה כמו שלנו, אין שום סיבה שבעולם שלא נתמודד בצמרת. בוודאי צריכים להיות פלייאוף עליון ובחלק הגבוה שלו. צריכים להתמודד באירופה ובגביע. צריך להסתכל חמש שנים קדימה ולא שנה קדימה".