עדיין מתמודד עם ההאשמות: לאן נעלם ישראל כהן?

הדרבי החיפאי שנערך ב-18 בפברואר 2002 הוליד פרשה שהסעירה את הכדורגל הישראלי אולי יותר מכל אחת אחרת. מכבי ניצחה 1:2 את הפועל בתום משחק שבו ישראל כהן, אז בלם האדומים-שחורים, הכשיל ברחבה את ג'ובאני רוסו במקרים חוזרים ונשנים, כשהשופט ערן פרוסט התעלם מחלקם והאחרון שבהם בדקה ה-92 אפשר לוואליד באדיר להכריע את ההתמודדות מהנקודה הלבנה, מה שעורר האשמות נגד כהן על מכירת המשחק.

מעבר להיותו דרבי, לאותו משחק הייתה חשיבות עבור הפועל חיפה שנאבקה נגד ירידת ליגה באותה עונה ובסופו של דבר אכן נשרה ללאומית, כאשר המפגש המדובר עם הירוקים נערך חודשיים בלבד לאחר שהבעלים רובי שפירא ז"ל שם קץ לחייו. העבירות של כהן גרמו ליועץ המשפטי של ההתאחדות לכדורגל להורות על פתיחת חקירה נגדו, שבה השתתפו יוסי בניון (אז שחקן מכבי חיפה) וגיורא אנטמן (מאמן השוערים של הירוקים) בעקבות דבריו של בניון לאנטמן במהלך המשחק: "הוא (כהן) רוצה שיהיה פה פנדל". איש המשק של הפועל חיפה דאז העיד בחקירה כי שמע את כהן משוחח בטלפון לפני המשחק ומבטיח כי "יהיו הרבה פנדלים".

כהן עצמו הכחיש את הטענות נגדו ולאחר שההתאחדות העבירה את חומר החקירה למשטרה, כעבור שנתיים החליטה פרקליטות מחוז תל אביב לסגור את התיק בשל מחסור בראיות, אם כי הדגישה שהתנהגותו מעוררת תהיות רבות ובמהלך החקירה התגלה כי לפני הדרבי בדק כהן את האפשרות למכור משחק, אולם נענה בשלילה על ידי הגורם שעמו יצר קשר.

כהן, שרשם עד אז קריירה יפה וכיכב במדי הפועל תל אביב, איבד משמעותית ממעמדו לאחר אותה עונה והמשיך למכבי כפר כנא ולעירוני ראשון לציון, בין השאר, לפני שפרש ב-2009. מאז סיום קריירה הוא התנתק לחלוטין מכדורגל, עד שמונה בקיץ האחרון למאמן בית"ר רמלה מליגה ג', אם כי העבודה העיקרית שלו היא כקצין מטעל ב"אל על". בראיון גלוי לב לספורט1 מספר שחקן העבר בן ה-50 על ההתמודדות עם ההאשמות, הפגיעה בקריירה והשיחה במהלך קורס המאמנים שגרמה לו להיוולד מחדש.

כיצד נוצר הקשר עם רמלה?
"שימשתי שנתיים כשחקן במכבי קריית עקרון ואז פנו אליי ראש עיריית רמלה מיכאל וידל ואנשי מחלקת הספורט. במטרה להחזיר עטרה ליושנה פתחו בפרוייקט לשקם את הקבוצה, כאשר המטרה היא לעלות שתי ליגות ולהגיע לליגה א' תוך שלוש שנים. מדובר בעיר צמאה לכדורגל, לאחר שקבוצת כדורסל הנשים של רמלה הפכה לשם דבר בספורט הישראלי בשנים האחרונות".

נחזור אחורה לאותו הדרבי. מה היה שם?
"אני כבר מזמן לא רוצה להיכנס לשם, כי זה עדיין לא פשוט. כל אלה שחשבו שזה פלילי הבינו שלא היה כלום, אלא נטו כדורגל. חנקו אותי אז מכל הכיוונים אבל זה היסטוריה ואני לא רוצה להיכנס לזה".

התגובות אז היו לא פשוטות.
"לקח לי 17 שנים להתמודד עם זה ועזבתי את הכדורגל. רק לאחר מכן חזר לי הג'וק של והבנתי שזה עדיין יושב ומישהו מלמעלה רצה שאחזור לעסוק במה שאהבתי כל חיי".

מי תמך בך באותה תקופה?
"האמת שהתנתקתי לחלוטין והייתי רק בתוך החיים האישיים שלי ולא חיפשתי שום תמיכה מאף אחד. אני לא שופט אף אחד ולא רוצה להיכנס לזה, אבל כשאתה בשעת צרה אף אחד לא איתך. כולם חוזרים אליך כשאתה מתחזק".

התגובות מלוות אותך גם היום?
"גם היום כמאמן בליגה ג' יש קללות, אבל אני כל כך חסין שזה כבר לא מרגש אותי ואני מסתכל קדימה".

נשארת בקשר עם חברים לקבוצה לשעבר?
"בוודאי, יש לי חברים טובים מהתקופה המצוינת שלנו בהפועל תל אביב, כמו יעקב הלל ועופר שטרית שאנחנו בקשר גם היום".

מה בכל זאת גרם לך לחזור לכדורגל אחרי 17 שנים?
"לפני קצת יותר משלוש שנים הוזמנתי להשתתף במכבייה עם נבחרת הוותיקים וזה החזיר אותי לשם, אז החלטתי לעשות קורס מאמנים. נרשמתי לקורס בווינגייט ולצידי היו שחקנים של מכבי חיפה, בית"ר ירושלים ועוד מועדונים גדולים. ההתחלה לא הייתה קלה. הפגישות הראשונות היו לא פשוטות. מסתכלים עלייך וזוכרים את ההיסטוריה שלך והשחקנים היו נבוכים וגם אני הייתי נבוך. הלכתי לפגישה עם פסיכולוגית ששינתה את קו המחשבה שלי והחלטתי אז לפתוח ולדבר עם השחקנים על המקרה שלי. אני מודה לפסיכולוגית ששינתה אותי וגרמה לי להסתכל אחרת על הדברים. קיבלתי גם תגובות כואבות, אבל בעיקר עידוד ותמיכה והרוב הבינו שיש פה בן אדם עם סיפור שרודף אותו. אותו קורס מאמנים היה נקודת האור שלי".

אתה חושב שאותו עליהום היה יכול לקרות גם היום?
"לא יודע, אבל עם התקשורת של היום וכל הרשתות החברתיות יכול להיות שהעליהום אפילו היה מתחזק. אבל שוב, אני מסתכל רק קדימה".

מה הרגע הכי מרגש בקריירה שלך?
"הדאבל עם הפועל. זאת הייתה עונת השיא שלי ואז הגיעה הצעה מבית"ר ירושלים, עם כסף גדול שלא יכולתי לסרב לו".

מי השחקן הטוב ביותר ששיחקת איתו?
"שלום תקווה. הוא פשוט מודל לחיקוי, לא רק מבחינת כדורגל אלא גם כאישיות. למדתי ממנו גם מחוץ לכר הדשא".

לאחרונה חזרת לשחק בוותיקים של הפועל תל אביב. מתרגש?
"מאוד, זה עשה לי כל כך טוב לחזור ולשתף פעולה עם שחקנים שהיו לצידי בימים הגדולים כשפרצתי לתודעה ביחד איתם בהפועל תל אביב: יעקב הלל, כפיר אודי, שרון מימר ופיני בלילי. זה כיף לחזור לסיפורים והצחוקים בחדר ההלבשה ומחזיר אותנו אחורה לימים היפים".

לסיום, מה החלום הגדול כמאמן?
"לא אשקר את עצמי. קשה לי לראות את עצמי מגיע לרמות הגבוהות, אבל אני רוצה ליהנות מכדורגל וללמד כדורגל וזאת עבודה משנית שלי, העבודה העיקרית ב'אל על'. כנראה שתמיד אצטרך להילחם על השם שלי והמטרה כרגע היא לעזור לרמלה לעלות שתי ליגות. אולי קצת פספסתי את הרכבת להגיע לליגות הגבוהות, אבל הכל פתוח".