במסיבת העיתונאים שכינס בשבוע שעבר, הודיע משה חוגג שהוא מעוניין להחתים בבית"ר ירושלים מאמן זר שלא מכיר מראש את הנפשות הפועלות ויוכל לקבל החלטות על בסיס נטו. המטרה ברורה, אבל מי עשוי להסכים לתנאים וגם להתאים למועדון ולליגה? הנה כמה אופציות פוטנציאליות מגוונות מאוד.
פאקו אייסטראן
אם רוצים ללכת על מאמן שכבר התנסה בליגת העל, הרי שפאקו עשוי להיות רלוונטי. הבאסקי שהצעיד את מכבי תל אביב לטרבל בעונת 2014/15 עזב עם טעם מעט חמצמץ, וייתכן שמתגעגע לליגת העל. עוזרו של רפא בניטס לשעבר לא הצליח יתר על המידה בהרפתקאותיו בוולנסיה, לאס פלמאס ובליגה המקסיקנית והעונה עובד בהצלחה מעורבת בטונדלה הצנועה מהליגה הפורטוגלית, אשר נלחמת על חייה בתחתית. בגיל 58, אין לו אופק תעסוקתי ממשי בליגות הבכירות באירופה, אבל ישראל בהחלט מתאימה למידותיו.
פאקו הוא מאמן יסודי ושקט, אשר מעוניין לקדם צעירים ולנהל את שיחותיו עם ההנהלה הרחק מהתקשורת. הוא סמכותי ועשוי לשמש דמות אבהית, גם אם לא כריזמטית במיוחד. הידע הטקטי שלו עצום, ואם לא מעמיסים עליו ציפיות גבוהות מדי, הרי שהוא מסוגל להביא תוצאות חיוביות בזמן קצר.
אנדראה סטרמאצ'וני
אם בית"ר מעוניינת בשם מוכר עם אגו גדול, אפשר לבחון בזהירות המתבקשת את האיטלקי שעורך מסע מעט מוזר ברחבי העולם. סטרמאצ'וני בן ה-45 עלה לכותרות ב-2012 כאשר קודם בגיל צעיר מאוד מתפקידו באקדמיה של אינטר הישר לסגל הראשון והשיג תוצאות נהדרות בחודשיו הראשונים בתפקיד, עם סגנון מהיר, התקפי ואטרקטיבי. בתקופה זו הוא נחשב לכוכב עולה בשמי הכדורגל הכדורגל העולמי, אולם ההצלחה בסן סירו היתה קצרה, ומאז הוא לא ממש השתקם.
אחרי עונה בעייתית באודינזה, בחר לעצמו סטרמאצ'וני אתגרים לא טריוויאלים. ב-2015 הוא הצטרף לפנאתינייקוס שהיתה מצויה במשבר כספי וניהולי עמוק מאוד – ושרד שנה אחת בלבד. ב-2017 הוא חתם בספרטה פראג, היה מעורבת בהבאתו של טל בן חיים, ולא סיים את העונה. ב-2019 הוא נדד לאסטקלאל האיראנית אחרי שהתפתה לדבריו לאמן בליגת האלופות האסיאתית, והחזיק מעמד חצי שנה בלבד.
כעת מצהיר סטרמאצ'וני שהוא מעוניין לחזור לעבוד באיטליה, אך נכון לעכשיו חסרות לו הצעות – ואולי, רק אולי, הוא עשוי להסכים להגיע לירושלים. מאמן מסוג זה יהיה יקר יחסית, וידרוש לקבל סמכויות נרחבות, אבל יביא תשומת לב בינלאומית ואופיו בהחלט מתאים לישראל.
מארק פאפשון
אפשר ללכת לכיוון השני ולהחתים מאמן אלמוני עם פוטנציאל גבוה, אשר מעולם לא אימן מחוץ למדינתו. שימו לב להישגים המזהירים של מארק פאפשון הפולני שעובד מאז 2016 בראקוב צ'נסטוחובה הצנועה. בעונתו הראשונה בתפקיד הוא העלה את ראקוב מהליגה השלישית לשניה, ב-2019 הם התקדמו לליגה הבכירה, תקעו בה יתר – והעונה רצים בצמרת. נכון לעכשיו מדורגת הקבוצה במקום השלישי, בדרך לפלייאוף העליון ולמאבק על כרטיס לליגה האירופית.
פאפשון בן ה-46 אוהב סגנון ראוותני, מהמר בדרך כלל על מערך 3-4-3, עם לחץ על כל המגרש, אחוזי החזקת כדור גבוהים ומשחק אגפים פורה. הוא מוערך מאוד במולדתו ועשוי לקבל הצעות ממועדונים גדולים יותר, אך נכון לעכשיו לא קושר למועדונים זרים. מה סיכויי הצלחתו מחוץ לפולין ומה מידת נכונותו להתנסות בכך? אין לדעת – אבל אם המנטליות והשפה לא יהוו מכשול מדובר באיש מקצוע שמשדרג מאוד את שחקניו, והופך את השלם לגדול מסכום חלקיו.
מריוס שומודיקה
אם רוצים מאמן ססגוני ושערורייתי, אשר יעשה כותרות עסיסיות על בסיס יומי, אך גם מסוגל לעתים לספק תוצאות איכותיות על הדשא, קחו בחשבון את מריוס שומודיקה. הרומני בן ה-50 הוא קודם כל שחקן תיאטרון – אדם שנון וכריזמטי שמכור לתשומת לב תקשורתית. ב-15 שנים כמאמן, הוא החליף 20 קבוצות ועבד מחוץ למולדתו באיחוד האמירויות, בסעודיה ובטורקיה.
כאשר הוא מתחבר עם סגל השחקנים, התוצאות עשויות להיות נהדרות, כפי שקרה בגזיאנטפ – אולם הוא בחר לנטוש אותה בינואר האחרון על רקע חילוקי דעות עם ההנהלה, חתם מיד בריזספור וסיים את דרכו אחרי שבעה משחקים ללא ניצחון. "גם מוריניו לא היה מציל את הקבוצה הזו", הודיע שומודיקה, בעוד הנשיא טען שהוא לא מצא שפה משותפת עם חניכיו. עכשיו הוא פנוי, מנהל לדבריו משא ומתן עם קבוצות בטורקיה, פולין ורוסיה, וזמין לאתגרים חדשים. כשחקן הוא התנסה פעם בקפריסין וירושלים עשויה להתאים לו – גם אם הוא מכוון קצת גבוה יותר.
עם שומודיקה לא בונים תוכניות לטווח הארוך, אבל אם העסק מתחבר, בטווח הקצר אפשר לקבל איתו קבוצה מלהיבה עם שואו שיהפוך את בית"ר לקבוצה המדוברת בישראל. מכיוון שהוא מושך את כל האש התקשורתית לכיוונו, השחקנים יכולים לעתים לנשום לרווחה – אך רק בתנאי שהם מוצאים חן בעיניו.
מיודראג בוז'וביץ'
הוא מכונה "הרוזן", מתנשא ל-196 סנטימטרים, מגדיר את עצמו כ"מאמן הכי גבוה בעולם", אוהב לספר בדיחות גסות ובעל אישיות כובשת. מיודראג בוז'וביץ' המונטנגרי הוא דמות כריזמטית במיוחד. פעם היו לו תוכניות להיות מאמן צמרת בליגות הבכירות ביותר. זה לא ממש הסתייע, בעיקר כי הוא התמכר למשכורות בכדורגל הרוסי, שם אימן בשבע קבוצות שונות וידע גם הצלחות מסחררות וגם כישלונות מהדהדים. בין לבין, הוא הצעיד את הכוכב האדום בלגרד לאליפות משכנעת מאוד ב-2017 ולאחרונה נכלל שמו ברשימת המועמדים המצומצמת לאימון נבחרת סרביה (התפקיד הזה הלך בסופו של דבר לדרגאן סטויקוביץ', אקס גוואנגז'ו ר.פ שאימן את ערן זהבי).
בוז'וביץ', ששיחק בקפריסין וגם אימן באי בתחילת דרכו, מתאים כמו כפפה ליד למנטליות המזרח תיכונית. הוא לא עובד מאז עזב את סמארה בקיץ שעבר ולא מזיק לגשש אצלו, כי הפוטנציאל בהחלט קיים.
מה דעתך על הכתבה?