רוני לוי בראיון: "אני קפדן ויסודי, לא חושב שאני שומר על דיסטנס"

הפועל באר שבע תתארח בשבת בבלומפילד אצל מכבי תל אביב בפתיחת הפלייאוף העליון ורגע לפני שהקבוצה תחל להיאבק על חזרה לטופ 3 וכרטיס לאירופה בעונה הבאה, המאמן רוני לוי העניק ראיון מיוחד לאתר הרשמי של הקבוצה.

לוי העניק ראיון נרחב ולא התייחס רק למצב הקבוצה בליגה, אלא גם להכרות המוקדמת שלו עם אליניב ברדה ומאור מליקסון, על הטענות שהוא משחק בשיטה הגנתית ואפילו לניצחון על צרפת בפארק דה פראנס ועל הדרך שעשה והפכה אותו משחקן למאמן כדורגל.

צפו בראיון עם רוני לוי

הטענות שנשמעות לפיהן הוא משחק בשיטה יותר הגנתית: "התחלתי כשחקן התקפי. אני אוהב שהקבוצות שלי יוזמות ודומיננטיות. יחד עם זאת, אני אוהב שהקבוצה שלי מאורגנת, מסודרת ולא מופקרת. חייב למצוא את האיזון. בעונה האחרונה שלי בבית"ר ירושלים, סיימנו במקום השלישי, כבשנו 51 שערים וזכינו בגביע הטוטו. אני מאמין שיראו את זה גם כאן".

על אליניב ברדה ומאור מליקסון, אותם אימן כשחקנים: "הם היו שחקנים נהדרים. מאוד מוכשרים. אליניב היה מאוד נחוש, ועם המוטיבציה, הרצון והכישרון שלו לא היה לי ספק שהוא יצליח. אני חושב שלמאור זה לקח קצת יותר זמן. באחת השיחות כמאמן אמרתי לו: "אל תאבד את התקווה, כי אין הרבה עם כשרון כמו שלך. אם תקפיד, בסוף זה יגיע". לשמחתי, שניהם עשו מסלול מדהים. היום, כשאני עובד איתם, אני מגלה שהם אנשים נפלאים וחרוצים. אני בטוח שהם יעשו קריירה נפלאה, כל אחד בתחום שלו".

הסטיגמה לפיה הוא "שומר על דיסטנס" עם השחקנים: "אני מאוד קפדן ויסודי. הדרישות שלי מהשחקנים גבוהות. אם קוראים לזה דיסטנס, אני לא רואה את זה ככה. עם השנים, אתה נהיה יותר מנוסה ואתה יודע איך להתנהל מול השחקנים. גם כאן, צריך לשמור על איזון: מצד אחד, לשמור על מרחק מסוים ומצד שני לחבק וללטף אותם כשצריך".

האהבה שלו לכדורגל: "מהרגע הראשון התחברתי לכדורגל, זו אהבה אינסופית. כשגדלנו כילדים, הכול היה סביב הכדורגל. יוצאים לשחק בבית הספר, חוזרים מבית הספר, משחקים בשכונה ואז הולכים לאימון של מכבי נתניה. בזמנו, במחלקות הנוער היא הייתה קבוצה שממש מטפחת שחקנים צעירים. לא היה לי ספק שאני אהיה שחקן כדורגל ואתעסק בכדורגל. זה היה כל עולמי, תמיד הייתי סביב העניין הזה והייתי מרוכז עם כל הכוח וכל העוצמה. בעניין הזה לא עניין אותי כלום".

על האליפות שבה זכה עם בני יהודה כשחקן: "זו הייתה עונה מופלאה. קרה שם משהו קסום עם מאמן גדול, גיורא שפיגל, שבאמת היה מוביל דרך בסגנון שלו ולמדתי ממנו אחרי זה הרבה במכבי חיפה. כוכב על כמו משה סיני הגיע למועדון יחסית לא מהגדולים והוביל אותו לגבהים מטורפים. כמובן שהיו שם עוד הרבה שחקנים מצוינים שיחד עם אווירה מטורפת שנוצרה לקחנו אליפות היסטורית".

ה-2:3 הבלתי נשכח של נבחרת ישראל בצרפת: "זה היה יום מיוחד. אם אנשים היו יודעים מה הלך באותו היום בהתנהלות של הקבוצה לקראת המשחק, הם לא היו מאמינים. בסוף, ביום הזה הכול הסתדר. מבחינתי, שלמה שרף היה מאמן גדול, גאון כדורגל שידע להעמיד את השחקנים בצורה נכונה ולהוציא מהם את המקסימום. זה היה יום קסום וניצחנו את אחת הנבחרות הגדולות שהיו".

הפרישה ממשחק פעיל: "נפצעתי בברך. עשיתי ניתוח לשיקום הרצועה הצולבת. ביצעתי שיקום, חזרתי לשחק ושוב נפצעתי באותה הפציעה. היה על הפרק ניתוח שהיה מסכן את הברך לגמרי, אז החלטתי, לצערי, לפרוש. הרגעים הראשונים אחרי הפרישה היו מאוד קשים".

האליפויות כמאמן מכבי חיפה: "קיבלתי את הקבוצה לאחר שהפסידה את האליפות למכבי תל אביב ולהחזיר את הצלחת זה היה דבר נפלא. זה היה מסוג הרגעים שמאוד נהנינו וזה היה כיף לא נורמלי".

התקופות ברומניה וקפריסין: "מדובר בהתנסות נהדרת. ברומניה, הקבוצה שלי סיימה במקום השני ושיחקה בליגה האירופית. ברומניה, אימנתי את אוניראה אורזיצ'ני והייתה לי שם תקופה נפלאה. סיימנו במקום השני ושיחקנו בליגה האירופית. אחרי שנה, אותו מנהל מקצועי שהיה באוניראה אורזיצ'ני רצה אותי לסיטוואה בוקרטש. היה פרק נחמד עם הרבה ניסיון. העפלנו לליגה האירופית ומבחינתי זו התמודדות טובה מאוד. זה לקבל ולספוג גם אסכולה אחרת של כדורגל, דפוסי התנהגות אחרים, מנטליות אחרת".

הרגעים המרגשים כשחקן וכמאמן: "כשחקן, הרגע המרגש הוא האליפות עם בני יהודה. כמאמן, אני חושב שהניצחון הראשון שלי כמאמן הקבוצה הבוגרת. לשמחתי, היו עוד המון רגעים נפלאים".