שעת שיא: השאלות הבוערות לקראת המאני טיים של העונה

בשעה טובה, ובניגוד למה שחלק מאיתנו חשבו שיקרה, ליגת העל הגיעה לשלב הפלייאוף. היו רגעים בעונה הזו שהיה נדמה שהכל אבוד, שהקורונה תנצח את הנורמליות (עד כמה שהכדורגל שלנו נורמלי) ושהליגה היחידה שתתקיים תהיה זו של רמזור הצבעים של משרד הבריאות. בסוף, לא משנה בגלל ו/או בזכות מי, הגענו למאני טיים של העונה כשכולם על הרגליים. עכשיו, רגע לפני ששלבי ההכרעה של העונה יוצאים לדרך, נשארו מספר שאלות פתוחות:

1. האם מכבי חיפה תצליח ללכת עד הסוף? צריך לזכור ולהבין שמכבי חיפה של 2020/21 רחוקה שנות אור ממכבי חיפה האחרונה שהצליחה לקחת אליפות, אי שם ב-2010/11. בימים ההם, כשכולנו היינו צעירים ויפים יותר, מכבי חיפה הייתה מפלצת דורסנית ולא הקבוצה הנחמדה אך חסרת התכל'ס שהיא בשנים האחרונות. ברק בכר הגיע למתקן האימונים בקצף כדי לתקן בדיוק את הדבר הזה. בינתיים הולך לו לא רע, וכרגע, עשרה מחזורים לסוף העונה, מכבי חיפה תלויה רק בעצמה – אם תוציא מספר נקודות זהה לזה של מכבי ת"א, היא תהיה אלופה. האתגר כולל שני מפגשים מול מכבי ת"א עצמה, דבר לא פשוט בעליל מבחינת חיפה, שבפעם האחרונה שניצחה את הצהובים, יוסי בניון עוד לבש את מדיה. מצד שני, כדי לקחת אליפות, אין הצהרה יפה יותר מניצחון על היריבה הגדולה ביותר במאבק על התואר.

2. האם הפועל ב"ש תשלם את המחיר על האבוקסיסיזם? כרגע, עשרה מחזורים לסוף העונה, הסיכוי היחיד של הפועל ב"ש לנשום אוויר אירופי בקיץ (ואולי גם בסתיו, למי שממש אופטימי) – מגיע דרך הליגה. הבעיה: הפועל ב"ש היא לא קבוצה טובה. בטח לא בליגה. גם אחרי שרוני לוי הגיע, והוא באמת מנסה לתת עבודה ולשנות דפוסי חשיבה והתנהגות על המגרש – ב"ש פשוט לא טובה מספיק. כמובן שבמאבק האיתנים מול אשדוד, קרית שמונה ומכבי פ"ת, נשמע שב"ש עדיפה. מצד שני, אסור לשכוח שלאשדוד כבר יש חמש נקודות פור, וזה פער שקשה לבטל אותו בכזו קלות. על מנת להביא את אלונה לאירופה, רוני לוי יצטרך לנסות להשכיח מב"ש את האבוקסיסיזם שנטמע בה כל כך יפה תוך שנה אחת בלבד. משימה קשה, אבל לא בלתי אפשרית.

3. ובאותה נשימה, האם פג הקסם של יוסי אבוקסיס? בואו רק נזכיר שכשיוסי אבוקסיס חתם בבני יהודה, היא הייתה עם 16 נקודות מ-18 משחקים, מקום לפני אחרון, והזמירות מסביב היו "תיזהרו, הם עוד ייקחו גביע". אבוקסיס עצמו התעסק בעיקר בלריב עם אופירה וברקו ברדיו, ועל הצורך הקריטי של בני יהודה להישאר בליגה אף אחד בכלל לא דיבר. הסיבה – זה פשוט היה ברור מאליו מדי. לאף אחד לא היה ספק שאבוקסיס ישאיר את בני יהודה בליגה, מה השאלה. הקוסם חזר! יחנה את האוטובוס ברחבה, יעיף כדורים לאללה ולקיבינימט, יגרד פה ושם גולים ובשנה הבאה הוא ואברמוב יוכלו לתכנן סגל שמתבסס על מושאלים ממכבי ת"א ועוד יסיימו איתו בפלייאוף העליון.

אז זהו, שלא. בשמונה המשחקים של יוסי אבוקסיס על הקווים בני יהודה לקחה שש נקודות. פתאום הריבים עם אופירה וברקו ברדיו נראים עלובים אפילו יותר מכפי שנראו בזמן אמת (וזה, לכשעצמו, הישג). פתאום הקוסם הגדול ומעסיקו, קוסם עוד יותר גדול, מבינים שאת הסגל של העונה הבאה הם אכן יבנו על מושאלים, אבל כאלה שייפלטו מבית"ר ת"א ולא ממכבי ת"א. אם לא יקרה נס מטורף, הזוי, מופרך ביסודו – בני יהודה תרד ללאומית והמותג "יוסי אבוקסיס" יאבד חלק ניכר מערכו.

4. האם האחים ניסנוב ישכילו למנף את ההישארות בליגה לעונה נורמלית עבור הפועל ת"א? הקריסה של בני יהודה היא בעצם הניצחון הגדול של משפחת ניסנוב (בהנחה שהפועל כפ"ס לא תהפוך לפתע לפריז סן ז'רמן). הנה, הניסנובים, שכולם (כולל הח"מ) שלחו אותם לדייט עם איכסל כבר בדצמבר, הולכים להישאר עוד עונה בליגה. זה קרה בעיקר בזכות התעוררות יפה מאוד שלהם בכל הקשור לסגל הקבוצה במהלך חלון ההעברות באמצעו העונה. השאלה הגדולה בעניין שלהם היא האם, למען השם, הם יצליחו להבין שאת ההתעוררות הזו כדאי לעשות באוגוסט – ולא בינואר. מגיע להפועל ת"א לפתוח את העונה כמו שצריך ואם יש את האפשרות לעשות את זה, למה לחכות שהמצב של הקבוצה יהיה בקאנטים? הנה, קיבלתם עוד חודשיים ספייר להכנות לעונה הבאה. לא תרימו את הכפפה?