פיני בלילי, מ"תינוקות קשטן", הוא בלי צל של ספק אחד החלוצים הכי אהובים בתולדות הפועל תל אביב. שחקן העבר, שזכה עם המועדון האדום בארבעה תארים ורשם עלייה היסטורית לרבע גמר גביע אופ"א, יחגוג ביוני הקרוב את יום הולדתו ה-42 ובראיון מיוחד שהעניק לספורט1 הוא מספר על החיים שאחרי הפרישה, השער המפורסם בדרבי, הקמפיין האירופי המופלא והשנים בטורקיה.
פיני, נעלמת, במה אתה עוסק?
"אני מרוכז בשיתופי פעולה עסקיים של מוצרים ונושאים שונים ומתעסק גם בכנסים, אירועים ומועדוני לקוחות של רשתות שיווק שונות. אני נהנה מכל רגע. חיכיתי להיכנס לעולם העסקים, טוב לי בו הרבה יותר מאשר בכדורגל. האמת שבכל פגישה יוצא לי לדבר עם אנשים על כדורגל, כולם אוהבים להתרפק על נוסטלגיה. לפעמים האנשים שאיתם אני נפגשים מספרים לי שהם אוהדי הפועל ושיצא להם להרים אותי על הכתפיים אחרי משחק כזה או אחר. אני מתכונן לכל פגישה כזו בשיא הרצינות, ממש כמו לגמר גביע".
בוא נחזור אחורה. איך קריירת הכדורגל שלך החלה?
כמו כל ילד באמצע שנות ה-80, התחלתי בחוג כדורגל. לפני כן הייתי משחק בשכונה ואחד השכנים שעקב אחרי המשחקים שלנו ראה אותי ודחף אותי להפועל תל אביב, שבמדיה שיחקתי עד קבוצת הנוער אבל אז נאלצתי לעזוב. מה קרה שם? משה סיני ושבתאי לוי לא רצו אותי. סיני, שבישל לי השבוע שער נהדר במדי קובצת הוותיקים, ושבתאי, שאיתו אני עושה עסקיום כיום, הראו לי את הדרך החוצה, תכתוב את זה!".
בשלב הזה, לאחר ש"נזרק" מקבוצת נעוריו, בלילי עבר לשמשון תל אביב ששיחקה בזמנו בליגה א' ומי שהחייה לו את הקריירה היה אלי כהן 'השריף'. "אלי ראה אותי במדי שמשון ולאחר מכן משה תאומים, מוטי אורנשטיין ורפי עגיב החזירו אותי לקבוצה אותה אני אוהד מילדות. זה היה מרגש לשוב להפועל ואני מודה להם על כך", הוא משחזר.
בתור נער ובתחילת הדרך, מי היה המודל לחיקוי?
"האמת שאף שחקן ישראלי לא היה מודל מבחינתי. רציתי להשתפר ולהתקדם בתור כדורגלן. דאגתי לעשות הכנה מושלמת לפני משחק, התאמנתי הכי חזק שאני יכול, אכלתי כמו מקצוען, נחתי כמו שצריך ונתתי אתך כל מה שיש לי עבור המועדון בו שיחקתי. זה מה שהנחה אותי".
הגול המפורסם שלך בדרבי יושב עד היום לכל אוהד הפועל בראש.
"בזמנו משחקי הדרבי נגד מכבי היו כמו משחקים בליגת האלופות. השער המדובר בניצחון 1:3 בבלומפילד הוא בעצם זה שהוציא אותי לאירופה. עד היום אוהדים שפוגשים אותי טוענים שהבקעתי במזל ושלא הייתי שם את זה בפנים גם אם היו לי עוד מאה ניסיונות. יכול מאוד להיות שהם צודקים, הרי בקלות הכדור היה יכול לטוס אל עבר המוסכים. לשמחתי זה נכנס וזה אחד משני השערים הכי יפים בקריירה שלי. השני היה במדי סיבאספור מול טרבזונספור, עברתי חמישה שחקנים וכבשתי. "דהירה מחוף לחוף", נכתב למחרת בעיתונים בטורקיה".
אתם אחראיים להישג שיא של קבוצה ישראלית בגביע אופ"א – העפלה לרבע הגמר ב-2002.
"אין שספק שעשינו קמפיין מדהים. המשחקים נגד צ'לסי, פארמה, לוקומוטיב ומילאן הם בלתי נשכחים, לא יוצאים מהראש. כמעט בכל מקום שבו אני נמצא מדברים איתי על המסע הקסום הזה. עברו 19 שנים, הזמן טס".
ספר על המשחק המפורסם במוסקבה.
"מבחינתי זה המשחק הכי זכור, היינו הקבוצה הראשונה ששיחקה בקור של מינוס 14 מעלות. יצאנו עם כמות מטורפת של ציוד תרמי לרוסיה ועשינו מחנה אימונים מקדים תחת שלג וקור פשוט בלתי נסבל, זה היה במתקן של צסק"א מוסקבה. למרות מזג האוויר, אלפי אוהדי הפועל הציפו את העיר, הם רצו לראות את אחת הקבוצות הכי גדולות של המועדון בכל הזמנים. ניצחנו 0:1 והחגיגה בסיום הייתי כאילו שהכריזו שוב על עצמאותה של מדינת ישראל".
ואז, ב-2003, אתה עובר לטורקיה. איך זה קרה?
"אחרי חמש שנים בהפועל, נגמר לי החוזה. היו הצעות מבני יהודה וממכבי פתח תקווה, אבל שבוע לפני שהחלה העונה פנה אלי עו"ד שחר בן עמי והציע לי לעבור לאיסטנבולספור. טסנו לאיסטנבול, התרשמנו מהמועדון ומהמתקנים והחלטנו לחתום לעונה".
איך היה המשחק הראשון שם, אתה זוכר?
"הדרבי הקטן של העיר, בחוץ נגד פנרבחצ'ה הגדולה. היו באצטדיון כ-50,000 אוהדים שעשו רעש מחריש אוזניים. לשמחתי כבשתי שער שהשתיק אותם וניצחנו 1:3".
בתום אותה עונה עבר בלילי לקייסריספור, שבמדיה שיחק גם כן עונה וממנה המשיך לסיבאספור, שנוצחה העונה פעמיים על ידי מכבי תל אביב בשלב הבתים של הליגה האירופית ובשורתיה שיחק ארבע שנים נוספות. "התחברתי מאוד לאנשים בסיבאס וגם לקהל שהיא מאוד קנאי. ראשי המועדון אהבו אותי מאוד, הם נהגו להזמין אותי לביתם לארוחות ערב ומפגשים משפחתיים שונים. גם ראש העיר, שהיה אוהד כדורגל מושבע, הרבה לארח אותי בבית שלו ונהגנו לשחק שש בש. זו הייתה תקופה יוצאת דופן", הוא מספר.
התחנה האחרונה של בלילי בטורקיה הייתה אנטליהספור, אותה עזב לאחר עונה שבסיומה הוא חזר לישראל לשנתיים בבני יהודה וממנה המשיך לעירוני בת ים עד שפרש ב-2014. במדי נבחרת ישראל ערך החלוץ 28 הופעות והבקיע שבעה שערים. "שיחקתי תחת ריצ'רד מולר נילסן, אברם גרנט ודרור קשטן ומכל אחד מהם לקחתי משהו שעזר לי להשתפר ולהתקדם, אבל אין ספק שקשטן הוא המאמן שלמדתי ממנו הכי הרבה. מבחינתי הוא מאמן אגדי".
חשבת פעם לעבור לאחת היריבות הגדולות של הפועל?
"היו טלפונים והתעניינות מצד מכבי תל אביב ובית"ר. אבל זה לא משהו שבאמת היה יכול לקרות. אני מזוהה עם הפועל ובזמנו מעברים כאלה היו פשוט בלתי אפשריים. אני מכבד מאוד את מכבי ובית"ר, יש לי שם הרבה חברים".
לסיום, תן לי את הרכב החלומות שלך.
"שביט אלימלך, פליקס חלפון, שמעון גרשון, אריק בנאדו, אייל בן עמי, יוסי אבוקסיס, שלום תקווה, אבי נמני, חיים רביבו, יוסי בניון, רונן חרזי".
מה דעתך על הכתבה?