לאחר שעזב את בית"ר ירושלים בסוף השנה שעברה, דיוגו ורדסקה התראיין הערב (רביעי) במולדתו פורטוגל לעיתון "ZERO ZERO" וסיפר על תקופתו בישראל, על היחסים עם יוסי בניון, על הקורונה וגם על הסיבות שהובילו לסיום דרכו במועדון מהבירה.
"אני כבר לא שחקן בית"ר ירושלים", פתח הבלם בן ה-24, "סיימתי את החוזה שלי ב-15 במרץ אחרי תקופה ארוכה בה לא שיחקתי בשל סיבות שלא קשורות לכדורגל. הבנתי שאני לא רשום לליגה, אני לא עושה פה כלום, אני לבד במדינה זרה ואנחנו בתקופת מגפה עולמית. החלטתי לפנות למועדון ולהתיר את החוזה שלי. אני לא כל כך יכול לספר במה מדובר, אבל ללא ספק זה לא היה שייך לכדורגל. לא הייתה לי יכולת לשלוט בזה כשחקן, משום שזה היה קשור למועדון ולבעלים".
"בשנה הראשונה בישראל הדברים הלכו טוב, שיחקתי במרבית המשחקים", המשיך ורדסקה, "זכינו בגביע הטוטו, שיחקנו באירופה. זאת הייתה תקופה טובה מבחינה ספורטיבית ואישית. מה שאנשים אומרים על ישראל ממש לא נכון, החיים במדינה הזאת טובים. אמנם תרבות שונה לחלוטין, אבל מסתגלים".
תקופתו בבית"ר: "מאז החיכוכים בין המנהל המקצועי לנשיא, המועדון הלך והידרדר. היחסים שלי עם יוסי בניון היו טובים מאוד. כבר בתקופתי בסראגוסה הוא דיבר איתי בספרדית וזה הרגיש לי טוב מאוד. הוא הביע ביטחון ביכולות שלי כשחקן, ועבור ספורטאי מקצוען זה דבר חשוב ביותר. לגבי העונה, הקבוצה החליפה מאמנים, אבל עם כל מי שאימן אותי לא הייתה לי בעיה מעולם. ההנהלה הסבירה לי לאורך כל הדרך למה אני לא משחק, אבל לא בדיוק הבנתי את הסיבה המדויקת".
שנת הקורונה: "עד המגיפה, מאוד נהניתי מהחיים בישראל. שיחקנו עם אוהדים, האצטדיונים תמיד היו מלאים במשחקים הגדולים, יש המון תשוקה למשחק ואווירה מרהיבה. גם חוויית המגורים בירושלים הייתה חיובית עבורי, אבל לאחר שחברה שלי עזבה את ישראל כי נגמרה לה הוויזה – הכל השתנה. חליתי בקורונה, הייתי לבד. בחגים הנוצריים הייתי צריך לנסוע עד לבאר שבע כדי להעביר את ארוחות החג עם ז'וסואה ומיגל ויטור. למרות הכל, אני לא מתחרט על תקופתי בישראל".
מה דעתך על הכתבה?