ספיר ברמן: "כלפי חוץ הייתי גבר מצליח, אבל תמיד הייתי אישה"

בצעד אמיץ ומעורר השראה, השופטת ספיר ברמן ערכה היום (שלישי) מסיבת עיתונאים מיוחדת בה סיפרה בפתיחות מדהימה על הליך שינוי המין שהחלה וההחלטה להפוך לאישה. היא הכריזה כי שמה שונה לספיר (לפני ההליך שמה היה שגיא ברמן), ביקשה לפנות אליה בלשון נקבה וציינה כי זה לא נורא מבחינתה אם עדיין יש קצת טעויות. בהתאחדות לכדורגל ובאיגוד השופטים תמכו בברמן לאורך כל הדרך כשהיא כבר עוברת טיפולים הורמונליים במשך זמן רב וצפויה בהמשך לעבור גם ניתוח לשינוי מין. היא תישאר חלק מסגל איגוד השופטים מבלי שום שינוי ומהווה חלוצה עולמית. בסיום דבריה, ספיר זכתה לתשואות ומחיאות כפיים עוצמתיות שבהחלט מגיעות לה.

ספיר ברמן פתחה את דבריה ואמרה: "תרגישו חופשי לפנות אליי בלשון זכר או נקבה. אני רוצה להודות למשפחה שלי שתומכת ונותנת לי חיבוק ענק. אני רוצה להודות לאיגוד השופטים, להתאחדות, לאורן חסון, לרונית תירוש, ליריב טפר. תודה על התמיכה וההכלה שהיא לא מובנת מאליה. נכון, אנחנו ב-2021, אבל זה עדיין לא דבר שכיח. אני רוצה להודות למי שמלווה אותי בתהליך, לדוקטור רועי סמואל ודוקטור אילנה ברגר מבחינה מגדרית, לדוקטור איריס יעיש על הטיפול הצמוד. הם מאפשרים לי להיות מי שאני ולעבור את התהליך הזה על הצד הטוב ביותר. אני רוצה להודות גם לחבריי למקצוע. בלעדיהם זה לא היה קורה, הם נותנים לי את הבמה להיות מי שאני בחדר ההלבשה ובמגרש. הם פונים אליי במערכת השמע בלשון נקבה. זה מדהים ומעורר הערכה. תודה לכולם על כל התמיכה".

"אז אני ספיר, אני בת 26. ביוני אחגוג 27", המשיכה השופטת. "תמיד ראיתי את עצמי בתור אישה, מגיל מאוד צעיר. בתחילת דרכי לא ידעתי לתת לזה שם, לא ידעתי איך לקרוא לזה, אבל תמיד הייתה משיכה לצד נשי וסוג של קנאה למין הנשי. חייתי עם זה לצד דמות מאוד גברית. אני יכולה להגיד שבתור גבר הייתי גבר מצליח, אם זה באיגוד השופטים, אם זה בלימודים ואם זה עם בנות. במשפחה ראו גבר, אבל כשהייתי לבד הייתי אישה. חילקתי את העולמות האלה כי הבנתי שהחברה לא תקבל אותי ולא תהיה לצדי. המשכתי ככה 26 שנה. לבסוף החלטתי לצאת החוצה ולהראות את מי שאני, קודם כל בשביל עצמו ובשביל הנפש שלי. גם בשביל הקרובים שלי, שלא יראו אותי סובלת, כי לא נתתי להם לראות אותי סובלת, אבל בחודשים האחרונים לפני החשיפה הייתי קצת פחות מי שאני. היום אני כאן, שלמה, בטוחה, יודעת שאני עושה את הדבר הנכון, יודעת שיש מאחוריי תמיכה מאוד רחבה, בארגון, במשפחה ובחברים. כל כולי תקווה שהחברה שלנו תשתנה, תהיה טובה יותר ותהיה מכילה עד כמה שאפשר לכל המגזרים ולכל המגדרים. אנחנו כאן כדי לשנות".

התגובות שהיא מקבלת: "אני מקבלת באינסטגרם ובפייסבוק אהדה חסרת תקדים. פונים אליי המון אנשים, אם זה סתם לאחל את ברכתם או שבאמת הם עצמם או בתוך המשפחה שלהם הם חווים איזו אי נוחות בתוך גופם מבחינה מגדרית או נטייה מינית. הם רואים בי סוג של שליחה, אז הם נותנים לי את כל הכוח שבעולם. התגובות מאוד אוהדות וחמות. זה נותן את המקום להרגיש שאני עושה משהו נכון".

החודשים האחרונים: "להיות חלק מענף כל כך גברי – טיפה עיכב הכל. לא ידעתי איך ואם בכלל יקבלו את זה. לצד זה שאני היית שופט כדורגל, אני מרגישה בדרך אל המשחק אישה. זה עיכב את ההחלטה שלי להיחשף, אבל בסופו של דבר הגעתי למסקנה שלא עוד. אני לא יכולה להסתיר את זה יותר ואני כבר מתחילה מבפנים להרגיש שזה יוצא החוצה לא בשליטתי, אז פשוט הוצאתי את זה".

האם היא חוששת מקללות סקסיסטיות מקהל באצטדיונים: "חד משמעית לא. במשך 10 השנים האחרונות אני שופטת כדורגל ואני נתקלת בקללות סקסיסטיות ובקללות על כל הרצף. זה אף פעם לא הזיז לי ולא גרם לי לתחושת אי נוחות. אגלה לכם סוד, זה לא נשמע אפילו. זה לא עובר את הסינון באוזן, זה נעצר. זה בסדר, זה חלק מהנוף באצטדיונים. אפשר לתת לזה מקום. אני מבינה את זה ואני מאוד חזקה לקללות האלה. אני יודעת שיהיה טוב".

איך היא סיפרה על התהליך לאיגוד השופטים: "קבעתי פגישה עם יריב טפר ועם דוקטור רועי סמואל. ישבנו שלושתנו. הסברתי להם מי אני ומה המגדר שלי. פרסתי בפניהם את כל התהליך. מתחילתו, ואני ממש בחיתוליו של התהליך, ועד סופו. זה התחיל מאוד ארוך ותובעני. הצגתי בפניהם במה זה כרוך, גם בתחושות וגם איך זה ייושם על המגרש. יצרנו מתווה שיוכל לאפשר לי לשפוט כרגיל.

מה דורש המשך התהליך: "התהליך בהתחלתו. אני עדיין לא יודעת כמה זמן הוא יימשך. הוא לכל החיים. להגיד שאני יודעת מתי ארגיש שלמה עם החיצוניות שלי? אני לא יכולה להגיד כרגע, אני לא יודעת. מבחינת השיפוט, הכל ממשיך כרגיל. היכולות שלי הן אותן יכולות. היכולת הקוגנטיבית שלי לאבחן אירועים זו אותה יכולת. מבחינת הפיזיולוגיה זה גם אותו דבר, אז הכל ממשיך מאיפה שכביכול הופסק".

היותה חלוצה עולמית בתחום והאם יש דמות שהיא קיבלה ממנה השראה: "אני מסתכלת על עצמי בעיקר. התהליך הוא תהליך שחיכיתי לו כל החיים. אני לא יודעת בדיוק אם אני חלוצה או ראשונה, אני יודעת שאני עושה את התהליך הזה בשבילי. לגבי מודל, לא בדיוק הצלחתי להעריץ דמות כלשהי מהסיבה שזה כל הזמן במחשכים. לא פיתחתי איזו הערצה לדמות או מודל לחיקוי. אני פועלת כרגע מתוך מקום של סקרנות על התהליך".

חשיבות המהלך שלה לקהילה: "שוב, אני כרגע בתחילת התהליך שלי ומסתכלת בעיקר על עצמי. אני מבינה שהפלטפורמה שקיימת ברשותי, שזה לשפוט כדורגל מדי שבוע במגרשים, נותן נפח לסיפור ולחברה הטרנסג'נדרית. אני מאוד שלמה מבפנים, אבל כשאני ארגיש שלמה חיצונית אני אנסה, אפעל ואדאג שדברים ייראו אחרת".

האם השחקנים הגברים מקשיבים על הדשא: "מקשיבים, ויש שחקנים שכבר פונים אליי בלשון נקבה. הם רוצים לקחת מקום בתהליך הזה. אין צורך לפנות אליי בלשון אישה והם פונים אליי ככה, אז תודה להם".

כיצד המשפחה מחזקת: "זה מטורף. אין לי באמת תשובה להגיד איך מכילים. פשוט קמים בבוקר כמו שקמנו לפני, עם המחמאות הרגילות שאמא נותנת. אבא פונה אליי בלשון אישה. אחי נקשר אליי באופן כזה שלא ידענו לפני כן. אני כל כך שמחה על כך שהוצאתי את זה החוצה. יש תמיכה מלאה מהמשפחה, מהמשפחה המורחבת ומהחברים הקרובים".

מה השאיפות המקצועיות שלה, שכן היא רק בתחילת הדרך שלה כשופטת ליגת העל: "השאיפות שלי לא השתנו. מאז שנכנסתי לאיגוד אמרתי שאני רוצה להגיע לליגה הבכירה ושאני רוצה להיות שופטת בינלאומית. זה נשאר אותו דבר. יש אותן שאיפות, אותן חלומות. אני רוצה ללכת הכי רחוק שיש. אני רוצה לשפוט דרבי תל אביבי, דרבי חיפאי, משחקים צמרת, משחקי תחתית ומשחקי אמצע טבלה. אני רוצה להיות טובה. אם אגיע לזירה הבינלאומית – לא תהיה אישה מאושרת ממני".

"אף אחד לא ידע עד אוקטובר האחרון על התהליך", המשיכה ספיר. "זה היה שלי. ידעתי לנתק את מי שאני אל מול החברה. לחברה הצטיירתי בתור בן זכר גברי מאוד, עם השטויות והציניות שלו. ידעתי בחדר ההלבשה ובכל מקום באשר הוא לנתק את הנשיות שלי. זה לא פגש אותי שם. באוקטובר פשוט הרגשתי תחושת מחנק, שאני לא יכולה יותר לשאת את זה עם עצמי. החלטתי לשתף את הקרובים אליי ופשוט הוצאתי את זה מולם. הם קיבלו והכילו. היום זה טיפה אחרת. אני נמצאת בחדר הלבשה עם השופטים הגברים וטוב לי איתם. הם נותנים לי את המקום שלי, ופשוט תודה על מי ומה שהם בשבילי".

רונית תירוש, יו"ר איגוד השופטים: "זה רגע היסטורי. ספיר עושה שירות ושליחות למען אנשים שחיים במצב דומה לזה שלה. ספיר ניחנה באומץ לב נדיר. הפתיחות שלה אולי היא זו שבאמת מכתיבה את הנינוחות שאנחנו מרגישים עם כל המהלך שהיא עושה. עדיין, לצערי, יש אמירות של שנאי ואי קבלה והכלה כלפי להט"בים. אנצל את הבמה הזו ואומר שמדובר באנשים שלא עשו בחירה. הבחירה היחידה שהם עושים זה להיחשף ולהחצין את מה שהם באמת, אבל זו המציאות שאליה הם נולדו. אנחנו כציבור נדרשים להכיל את זה, לחבק את הצעירים הללו. ספיר אמרה לי 'אם הייתי יודעת שאקבל כזו תמיכה ואהדה מסביב, הייתי עושה את המהלך של החשיפה שנים קודם לכן'. מדינת ישראל והחברה בישראל עשתה הרבה צעדים קדימה ואני מחשיבה אותו בנקודה הזו בנאורות מרשימה וזו גאווה. בליגת העל, אין הבדל בין שופט לשופטת. החזון שלי בין היתר היה שתהיה לנו שופטת בליגת העל, וספיר הגשימה לי את זה הרבה יותר ממה שחלמתי".

יריב טפר, מנכ"ל איגוד השופטים: "הייתה לי ולספיר לא מעט שיחות במהלך העונה, זו הייתה העונה הראשונה שלה בליגת העל. שאלתי אותה מה קורה כי היא הייתה מאוד מכונסת בעצמה. היא איתנו בפרויקט המצוינות מגיל 20, וכל מי שגודל שם זה סוג של ילד שאנחנו מגדלים ומכירים אותו מכל זווית אפשרית. לפני כחודש, ביוזמה של ספיר ביחד עם דוקטור רועי סמואל שמלווה אותנו בהיבט הפסיכולוגי, קבענו שיחה משולשת. בשיחה הזו ספיר סיפרה לי על העניין הזה. מבחינתי, אחרי שעבר השלב הראשוני של ההפתעה, לא היה אפילו ספק קטן שבקטנים שאנחנו נגבה, נתמוך ונכיל. נעשה הכל כדי שספיר תצליח קודם כל במטרה הראשונה שלה – להיות שופטת בליגת העל. מבחינתנו כארגון אין משמעות לזהות המגדרית. מה שיקבע זה היכולת על המגרש, הביצועים הם מה שקובעים. אם תשאלו את יענקל'ה שחר, ברק אברמוב או אלונה ברקת מה משנה בסופו של דבר – משנה להם שההחלטה המקצועית היא זו שתהיה טובה. השאיפה שלנו היא שאף אחד לא יסתכל על זה כמשהו יוצא דופן, שיבחנו את ספיר לפי הביצועים שלה במגרש. אנחנו נבחן אותה רק על פי היכולת המקצועית שלה. תמיד היא פעלה בהתאם לנהלים וכיף לנו שהיא איתנו בארגון. יש לנו שופטים שהם הומואים, יש לסביות. אנחנו מכילים ולא רואים בזה שום דבר פסול".

אוה מדז'יבוז', מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, בכירה על החשיפה: "אני מברכת על חשיפת התהליך הפורץ דרך של ספיר וגאה שאיגוד השופטים הישראלי וההתאחדות לכדורגל ישראלי תמכו וחיזקו לאורך כל הדרך. מדובר במהלך ראשון מסוגו בעולם הכדורגל כששופטת טרנסג'נדרית משמשת כשופטת בליגת העל, אף על פי שהענף נתפס כשמרני. לכל אדם עומדת הזכות לחיות את חייו באופן הטבעי והנכון לו ביותר ואני בטוחה שהמהלך יהווה מקור השראה ודוגמא לסובלנות עבור אנשים נוספים".