תקרית נמני וההצעות מספרד: ברוך דגו פותח הכל

ברוך דגו לא תמיד היה באור הזרקורים, אבל הרקורד שלו בהחלט יכול לקבע אותו כאחד השחקנים הגדולים ששיחקו בליגת הישראלית בשנות ה-2000. הקשר בסך הכל בן 39 היום, פרש ממשחק פעיל, ובימים אלו משחק בבית"ר גן יבנה מליגה ג'. דגו שיחק בין השאר במכבי תל אביב, הפועל תל אביב, מכבי נתניה, מ.ס אשדוד, נאה סלמיס, אפולון לימסול, עירוני רמת השרון והפועל אשקלון, ואת השנתיים האחרונות של הקריירה סיים בעירוני אשדוד מליגה א'.

אבל מכל הרשימה הזו, הקשר ייזכר בעיקר בתקופתו כשחקן צעיר במכבי ת"א. הוא שיחק חמש שנים במדים הצהובים, החל משנת 2000, ומה שהוא עשה ב-2003/04 לא יישכח לעולם – כבש את כל ארבעת השערים של הקבוצה בפעם הראשונה שהיא שיחקה בשלב הבתים של ליגת האלופות. עוד קודם לכן, הוא היה שותף בכיר לזכייה דרמטית באליפות של 2002/03.

כאמור, דגו פרש ממשחק פעיל בעירוני אשדוד, והעונה הוא הפך למנהל המקצועי של המועדון. בראיון מיוחד לספורט1, הוא מספר על תפקידו הנוכחי והשאיפות להתקדם כמנהל מקצועי, חוזר לתקופת הזוהר במכבי ת"א, מדבר על החרטה שלא יצא לאירופה, מתייחס לפרשת אבי נמני ומחמיא לאחיו, מסאי, שמאמן בימים אלו את הפועל עכו מהליגה הלאומית.

העיסוק כרגע הוא מנהל מקצועי?
"כן אני משמש כמנהל מקצועי בקבוצה הבוגרת של עירוני אשדוד וגם כמנהל מקצועי במחלקת הנוער של גן יבנה. מעבר לזה אני משתדל להתפתח בכל נושא היזמות ונכנס לעסקי נדל"ן".

למה דווקא מנהל מקצועי ולא מאמן?
"האמת שנושא ניהול מערכת מקצועית במועדון בוגרים ובניית מועדון יותר מעניין אותי מאימון בשלב זה של הקריירה".

בוא נחזור לרגעים הגדולים במכבי תל אביב. הייתה לך שם התקופה היפה בקריירה?
"אני חושב שהשנים גם במכבי תל אביב וגם בהפועל תל אביב היו שנים גדולות. הגעתי לשלב הבתים של ליגת האלופות, זכיתי באליפות וכמה פעמים בגביע המדינה. הייתי גם שותף לניצחון גדול של הפועל תל אביב מול פריז סן ז'רמן, ככה שהיו לי תקופות אדירות בשני המועדונים".

אולי עשית טעות שלא יצאת לאירופה כשהיית בשיא שלך?
"יכול להיות שכן. לא חשבתי ובעיקר לא התעקשתי לצאת למרות שהיו לי הצעות, אבל לא הייתי מספיק חזק מנטלית כדי לעשות את הצעד הנכון. השתכנעתי אז מאנשי מכבי תל אביב שעדיף לי להישאר. אני מצטער על זה וחורה לי שלא עשיתי את התהליך הזה בקריירה. אני מסתכל על חצי הכוס המלאה היום ומאושר ממה שהשגתי בקריירה לאורך השנים".

גם בישראל יכולת להפוך משמעותי יותר לדעתך?
"אני חושב שלא העריכו אותי מספיק. הרבה שחקנים היו חולמים להגיע להישגים שלי, שזה אומר אליפות, חמישה גביעי מדינה, ארבעה שערים בליגת האלופות ועוד הרבה שערים בליגה. אני חושב שפחות מעריכים אותי כי השגתי הכל בישראל".

מה היה רגע השיא בקריירה?
"אין ספק שהמשחקים בליגת האלופות, גם מול אייאקס וגם מול באיירן מינכן ומול יובנטוס. זה היה המפעל הכי יוקרתי ורק ערן זהבי עשה כמוני ארבעה שערים בשלב הבתים בליגת האלופות – וזה אומר הכל".

מה הרגע שאתה הכי מתחרט עליו?
"אני חושב שהעובדה שלא יצאתי בשיא הקריירה לקבוצות באירופה זאת הייתה טעות, אבל לפעמים אתה עושה החלטות מהלב ולא מהראש. זאת טעות שאני מנסה להעביר היום לשחקנים הצעירים. צריך לקבל החלטה מושכלת עם הראש ולא ללכת עם הלב, כי בדיעבד זאת טעות".

מי השחקן הגדול ששיחק איתך?
"קשה לי לציין אחד כי היו לידי המון. התחלתי את הקריירה באשדוד ושם הייתה לי הזכות לשחק עם אלון חזן שבדיוק חזר מווטפורד, ואז במכבי תל אביב שיחקתי לצדם של אבי נמני וטל בנין. בהפועל תל אביב שיחקתי עם יוסי אבוקסיס, גילי ורמוט וסלים טועמה, ככה שבורכתי בשחקנים גדולים ששיתפו איתי פעולה".

היה לך חלום להגיע לקבוצה מסוימת באירופה?
"לאורך הקריירה ניסיתי ללכת צעד אחרי צעד. החלום הראשוני היה להגיע לקבוצה בוגרת ואז למועדון גדול ואז לזכות בתארים וכמובן ליגת האלופות. שוב, אני חושב שאחרי ליגת האלופות הייתי חייב לצאת לאירופה ואני זוכר שהיו לי הצעות מסלטה ויגו ולה קורוניה – אבל לא לקחתי את זה".

לא פעם דיברת על כך שעזבת את מכבי תל אביב בגלל מקרי גזענות.
"בכל מועדון בו שיחקתי נתתי את הלב ואת הנשמה ובמכבי תל אביב גם שיחקתי פצוע לאורך תקופה. האמת, רוב הקהל היה מדהים, אבל היה קומץ שעשו הכל כדי שלא אהיה חלק ממכבי תל אביב ולצערי הם הצליחו בזה. לשמחתי, הפועל תל אביב קיבלה אותי אז באהבה ואני שמח שהגעתי לשם, כי גם שם הייתה לי תקופה נהדרת".

הקהל של מכבי ת"א כעס עליך בזמנו, כשניר קלינגר העדיף אותך על פני נמני.
"אני חושב שהתקשורת עשתה אז הרבה רעש וסלט מהסיפור. היא הכניסה אותי לשם למרות שזה לא היה קשור אליי. התמימות שלי באותה תקופה פגעה בי ולצערי לא עשיתי את הצעדים הנכונים כשהייתי חייב לדבר אז על הנושא. באיזשהו שלב נוצר מצב שהרגשתי לא רצוי וחיפשתי מהר מקום חדש. אם הייתי מדבר אז על המצב אולי היחס של אותם אוהדים היה משתנה".

אותם אוהדים התנצלו בפניך לאורך השנים?
"אני לא מחפש התנצלויות והרבה אוהדי מכבי חברים שלי עד היום. אלו עשו את מה שעשו, אז עדיף שה' יסלח כי הם לא מעניינים אותי. זה גם לא השפיע על היחסים שלי עם אבי נמני, נשארנו בקשר מצוין".

מה דעתך על מרוץ האליפות בין מכבי ת"א למכבי חיפה העונה?
"קודם כל זה כיף שסוף סוף יש שני מועדונים גדולים שרצים ביחד, המרוץ צמוד וקשה להגיד מי תזכה באליפות. יש שבועות שמכבי תל אביב נראית נהדר ויש שבועות שזאת מכבי חיפה. אני חושב שבסופו של דבר מי שתיקח את האליפות תהיה זאת שתאבד פחות נקודות מול יריבות נחותות יותר ולאו דווקא במשחק ביניהן. ראינו השבוע שמכבי תל אביב הפסידה לקריית שמונה ומכבי חיפה התקשתה מול הפועל באר שבע. קבוצה שתדע להפסיד כמה שפחות נקודות גם תשמח עם התואר".

בוא נעבור לאחיך. איך אתה רואה את הקריירה של מסאי, שהתחיל ענק ומעט הלך אחורה לאחרונה?
"יש רגעים בקריירה של מאמן ושחקן שישנן סיטואציות שלא הכל תלוי בך. אם זה מאמן, כשהוא מגיע באמצע העונה יש קושי מסוים, וגם אם יש בעלים שמתערב זה לא פשוט. אחי הוא מאמן סמכותי ואני שמח על זה. הוא מצפה שייתנו לו לעבוד. בעיניי הוא גאון כדורגל ואיש של עבודה קשה. מועדון שייתן לו לבנות וייתן לו שקט ייהנה ממנו וגם יגיע להישגים. לפעמים הולכים מעט אחורה בקריירה כדי לפרוץ קדימה. אני שמח שהוא ממשיך לעבוד קשה".

יש לך רצון לסגור מעגל ולהיות מנהל מקצועי במכבי או הפועל תל אביב?
"החלום שלי הוא להיות מנהל מקצועי באחד המועדונים הבכירים בישראל. אני לא רוצה להגיד שם של קבוצה כזו או אחרת אבל אני רוצה להגיע לשם ולהוכיח את עצמי".

גם נבחרת ישראל קורצת?
"הלוואי שייצא לי לעבוד בצוות של נבחרת ישראל. זאת זכות וכבוד גדול".