"דוניס חברותי, זה לא מתאים ל-DNA של מכבי"

שחר פיבן | דני מרון

על איביץ' ("פחדנו ממנו"), דור פרץ ("זה הזמן שלו לצאת"), השמועות על בית"ר בינואר ("ביקשתי הבהרות"), האתגר הבא ("רוסיה") ונבחרת ישראל ("התאכזבתי מאוד"). שחר פיבן פותח הכל בראיון מיוחד לספורט1

קבוצות: מכבי תל אביב
(גודל טקסט)

"היו לדוניס 15 שחקנים שהוא השתמש בהם ולא הייתי ביניהם. הוא לא הבין את התפקיד שלי על המגרש ולא נתן לי צ'אנס בתור בלם. שוחחתי איתו מספר פעמים אבל זה לא עזר, הוא לא ראה אותי כחלק מהסגל שלו". הדובר הוא שחר פיבן, שחקן מחזיקת הגביע הטרייה, שסבל מפציעה לא פשוטה בתחילת העונה ומצא את עצמו ביציע לאחר שהחלים. אחרי 39 הופעות ליגה בשתי עונות תחת ולדימיר איביץ', הבלם נדחק החוצה. למזלו, המאמן פוטר, פטריק ואן לוון מונה והעונה שלו ושל מכבי תל אביב השתנתה ב-180 מעלות. בראיון מיוחד לספורט1, פיבן לא חושש להצהיר: "דוניס לא התאים ל-DNA של המועדון, הוא היה חברותי וזה פחות התאים לנו".

יממה לפני המשחק היחיד של פיבן בתקופת דוניס, נגד הפועל חיפה בסמי עופר, המאמן עדכן אותו שהוא יפתח בתור מגן. "לא הייתי מוכן לזה כל כך. אם להיות כן, לא הייתי שם מבחינת חדות ומבחינת כושר משחק. לא הייתי מספיק טוב אבל כמובן שנתתי את המקסימום שלי. אחרי המשחק הזה לא שיחקתי אצלו יותר. אחרי שנתיים שבהן הייתי פקטור משמעותי במכבי תל אביב, פתחתי את העונה בצליעה, תרתי משמע, אבל זו הייתה חוויה ולמדתי ממנה, כמו מכל דבר שקורה לי בחיים. אצל ואן לוון כבר קיבלתי את הצ'אנסים שלי ואני חושב שהוכחתי את עצמי. כמובן שאני מצפה מעצמי להרבה יותר ומצפה לשחק הרבה יותר", הוא מבהיר.

בואו נחזור אחורה. לאחר חצי עונה ומאבקי הישרדות במ.ס אשדוד, פיבן חזר למכבי תל אביב בקיץ 2018. אחד, ולדימיר איביץ', בדיוק מונה למאמן הקבוצה. תחת הסרבי, בעונת הבכורה שלו, פיבן ניצל עד תום את ספסולו של איתן טיבי והיה הבלם המוביל של הצהובים לצד שרן ייני. בגיל 23, הוא היה שותף מרכזי לאחת העונות העוצמתיות בתולדות הכדורגל הישראלי, שהסתיימה עם אליפות באפריל, בגשם, ו-31 נקודות הפרש מהמקום השני. "איביץ' ידע להוציא מאיתנו את המקסימום, הוא ידע לגרום לנו לשחק בשבילו ולתת 120%", הוא משחזר, "זה משהו שהיה תחתיו וחזר אלינו עם פטריק, היינו דוחפים אחד את השני באימונים".

גאורגיוס דוניס | לירון מולדובן

אחרי 25 הופעות בעונת האליפות הראשונה, מעמדו של פיבן התערער בעונה השנייה תחת איביץ'. "בכנות, לקראת סוף העונה הראשונה הרשיתי לעצמי קצת יותר והרגשתי במקום בטוח. מהר מאוד מצאתי את עצמי בצד, הקבוצה שברה שיאים ועכשיו לך תחכה להזדמנות שלך. היום אני רואה את הדברים בצורה קצת אחרת. אם אקבל את הצ'אנס, אין סיכוי בעולם, שום סיכוי, שארגיש בטוח במקום שלי. למדתי מזה. אם אתה נותן הזדמנות למישהו אחר, בקבוצה כמו מכבי תל אביב, אתה לא יודע מתי תשחק בפעם הבאה".

משמעת, זה ההבדל בין דוניס לאיביץ'?
"איביץ' ופטריק מאוד דומים בעניין הזה, בפרטים הקטנים, אין דבר כזה לחפף. אם אתה מוריד לשנייה, באים ושואלים ישר מה קרה. אנחנו נגיד מתי להוריד, לא אתה. פחדנו מאיביץ', באמת שפחדנו ממנו. אפילו בחימום במלון, באסיפות, ממש פחדנו. הוא היה יורד על מי שטועה, אבל בקטע חיובי, כדי ללמד אותו. זה לא פייר להשוות את דוניס לאיביץ'. הוא בא אחרי מישהו שהוא ההפך הגמור ממנו, הגיע לקבוצה שהוא לא בנה, למקום שרצה תוצאות כאן ועכשיו. הוא לא עשה איתנו מחנה אימונים ואני חושב שזה היה קצת לא פייר מבחינתו לקבל את הקבוצה. אבל התחזקנו מהתקופה שלו, כי הבנו שאחרי שנתיים שלקחנו אליפות בפער ניכר, הרשנו לעצמנו לחפף בדברים הקטנים. זה טוב שמכבי חיפה הייתה כאן כדי לקחת את התואר הזה וייאמר לזכותה שהיא עשתה עונה מדהימה והתחילה אותה עם רעב מטורף. מינואר היינו שם, אבל בתחילת העונה היה חסר לנו רעב, צלענו ושם איבדנו את האליפות".

לקח לך לזמן לחזור מהפציעה בכף הרגל.
"נפצעתי במשחק אימון מול הפועל קטמון. היה 2:0 להם ושחקן שלהם לא הגיע לכדור, שמתי את כל הלב בתאקל והיה בום כמו בתאונת אופנוע באיילון. בהתחלה בכלל חשבתי שזה נקע לא רציני בקרסול, אבל עברתי MRI והבנתי שזה שבר. היה לי שבר קטן, אבל התברר שהקטן הזה עושה המון בעיות. נפצעתי במקום מאוד קריטי לכדורגלן, עצם בחלק הקדמי של כף הרגל, החלק שאיתו אתה בועט. לקח לי משהו כמו חמישה חודשים וחצי לחזור לכושר משחק ולחזור עצמי. בסוף אוקטובר התחלתי כבר להתאמן עם הקבוצה, אבל סבלתי מכאבים מטורפים. רק באמצע דצמבר הכאבים פסקו".

שחר פיבן | דני מרון

בינואר החלו בתקשורת דיבורים על מעבר לבית"ר ירושלים.
"שמעתי על זה קצת מהעיתונים, זרקו לי דברים, אבל לא פנו אליי באופן אישי. אם כבר מדברים על ינואר, אני יכול להגיד בפתיחות שנכנסתי למי שצריך וביקשתי הבהרות, כי זה לא היה פשוט עבורי לא להיות בסגל. שיתפתי את האנשים בתחושות שלי. המועדון, מבחינתו, הראה לי את הדרך ואמר לי שהצ'אנס יגיע ושאני צריך להיות סבלני. אני לא ממהר לעזוב את מכבי תל אביב. זה הבית שלי וטוב לי פה, אבל אני אף פעם לא סוגר אופציות ותמיד רוצה להתקדם. הדרך שלי לקבוצה הבוגרת הייתה מאוד קשה, זה היה החלום שלי בתור ילד. אני אלחם על כל תפקיד, על כל דקה וכל תואר ואתן את כל מה שיש לי עבור המועדון. בכדורגל לפעמים יש דברים שפחות תלויים בך. אם יגיע הרגע ונצטרך להיפרד, זה יהיה באהבה ובידיעה שנתתי את כל מה שיש לי ואין לי יותר יכולת לתרום. כרגע, אני חושב שיש לי הרבה מה לתרום למכבי תל אביב".

סיימתם עונה עם שלושה תארים והישג מרשים בליגה האירופית, אבל במכבי ת"א אליפות זה מאסט.
"אנחנו שואפים שהאליפות תהיה שלנו כל שנה, אבל עברנו עונה מטלטלת עם קורונה, אירופה, מלחמה, שינויים בעמדת המאמן, חילופי שחקנים וקהל שחזר באמצע והזכיר לנו כמה הוא משמעותי ומשפיע. הכל היה חדש, כולל שיטת המשחק. מתוך שלוש השנים שלי במועדון, זו הייתה הכי מאתגרת. עם כל הקשיים שעברנו, אף קבוצה לא עברה קשיים וכמות משחקים כמו שלנו. אני חושב שהאוהדים שלנו סיימו את העונה מסופקים, כי הראנו את רוח הלחימה שלנו. אני לא מפחיד להגיד את זה: מבחינת אליפות, נכשלנו – אין ספק. אני חושב שהפסדנו את התואר במחזורים האחרונים, לא היינו מספיק מרוכזים במשחקים שעל הנייר היינו צריכים לנצח. זו הייתה יכולה להיות עונה היסטורית, כזו שלא הייתה ולא תהיה גם עוד מאה שנה, אבל אנחנו כבר עם הראש בעונה הבאה וננסה לזכות בכל התארים".

יש תחושה שאתה מוציא מעצמך את המקסימום כל פעם שאתה משחק. יכול להיות שאתה מרגיש צורך תמידי להוכיח את עצמך?
"אי אפשר להסביר את זה, באתי ממקום שאף אחד אף פעם לא נתן לי שום דבר במתנה. הייתי צריך לקחת כל דבר בידיים שלי. יש שחקנים שדברים באו להם יותר בקלות, אצלי זה היה כפול, כי לא היה את התמיכה והליווי של המשפחה במשחקים. תמכו בי בחיים האישיים, בלימודים ולא היה חסר לי כלום, אמא שלי דאגה להכל, אבל בכדורגל אתה זקוק לתמיכה. הבאת את התמיכה הזו מהחברים מהבית, שתמיד עזרו ומהורים של שחקנים שגדלתי איתם. אני חושב שהתחושה הזאת קיימת בי, אני תמיד רוצה להוכיח לחברים שלי לקבוצה וליריבים שלי שאני הכי טוב ושצריך להקיא דם כדי לעבור אותי. אני לא אוותר גם על כדור אבוד בדקה ה-90. הפרטים הקטנים חשובים לי מאוד, גם בכדורגל וגם בחיים האישיים".

דולב חזיזה, שחר פיבן | מאור אלקסלסי

אולי הרצון להוכיח מגיע מהילדות שעברת. עלית לארץ בגיל 6 וחווית לא מעט קשיים.
"האינסטינקט הזה קיים בי. המון דברים שסגורים אצלי נפתחים על המגרש. אני מרשה לעצמי יותר. אם זה לריב במגרש ולהילחם ולתת הכל עד טיפת הזיעה האחרונה. כל הסטרס שהיה לי בילדות, אני מוציא אותו במגרש. אני נהנה ולא חושב על שום דבר אחר. נמצא בתוך הרגע. גם באימונים אני נותן מאה אחוז ורוצה לנצח כל משחקון. אם אתה עושה את זה כל הזמן, בכל סיטואציה, אתה גדל לזה וזה קיים בך".

העונה שיחקת מגן ימני וקשר אחורי, אבל בפועל אתה בלם. יש בך חשש "ללכת לאיבוד" בין העמדות, לא למצוא את המקום שלך?
"בפלייאוף בשנה שעברה, אחרי שחזרנו מהקורונה, פתחתי בכל המשחקים בתור בלם וסיימתי את העונה בצורה טובה מאוד. בלם זאת העמדה שלי, אבל שיחקתי גם בנוער בתור מגן ובבית"ר ת"א ובאשדוד שיחקתי בתור קשר. בגדול אלה תפקידים שאני מכיר והם די דומים. יש הבדלים כמובן מבחינת כושר גופני, מסירות, עמידה וסגירה. כבלם אתה צריך להיות יותר אחראי. אני אהיה הכי פתוח, בהתחלה קצת חששתי מריבוי התפקידים, אמרתי לעצמי שאני בלם ושאני רוצה לעשות קריירה בדרך שלי, להגיע לאירופה ולנבחרת, אני מרגיש מאוד בטוח בעמדת הבלם. אבל בעונה האחרונה למדתי להיות עם ראש פתוח ונהנתי מאוד בעמדות ששיחקתי. לקחתי את זה בצורה מאוד חיובית, של 'בוא תלמד כמה תפקידים ותהיה פתוח עבור המאמן'. בלם זה תפקיד תקוע, כי לרוב אתה לא יכול להיכנס מהספסל, כמעט ולא מחליפים בלמים באמצע משחק. בתור מגן אתה מוסיף לעצמך כמה אחוזים לשחק, ואם אין קשר, יש אותך. אני רוצה להיות הכי טוב שאני יכול בכל תפקיד, רוצה שיראו אותי בתור מגן טבעי ויגידו 'זה נראה שהוא גדול בתור מגן ובתור קשר'. אני רוצה להיות הכי טוב. יחד עם זאת, אני מצפה לקבל בעונה הבאה את ההזדמנות בתור בלם ולהמשיך להוכיח את עצמי".

שחר פיבן | דני מרון

בוא נעבור לדור פרץ, ה-איש שלכם, הוא היה צריך להיבחר לשחקן העונה?
"הוא עשה עונת שיא. גדלתי איתו, לקחנו אליפויות ביחד בנערים ובנוער. זאת הייתה עונה הפריצה שלו ואם הוא יישאר אולי יעשה עונה אפילו עוד יותר טובה, אבל אני חושב שזה הזמן שלו לצאת. אם זה לא יקרה והוא יישאר, הוא נמצא במקום שמאוד אוהב ומעריך אותו. הוא חשוב לנו מאוד מבחינה מקצועית וחברתית, הוא אחד המנהיגים שלנו בחדר ההלבשה, הקפטן הבא של מכבי תל אביב. אם שרן ייני יעזוב יום אחד, דור יהיה המנהיג פה. הוא יעשה מה שטוב לו ויקבל את ההחלטה הכי טובה עבורו, גם מבחינת ליגת שתתאים לו. אני מקווה בשביל שהוא יגשים את החלום האירופי".

דור פרץ | אריאל שלום

דיברת על ייני. איך הוא בתור קפטן? זהבי ובן חיים אומרים שהוא הקפטן הכי גדול שהיה להם.
"שרן מאוד שונה בנוף של הכדורגל הישראלי, לא הכדורגלן הטיפוסי, אוטוטו הוא מסיים תואר בפסיכולוגיה. הוא אינטליגנט, אפשר לדבר איתו על כל נושא, מפוליטיקה ועד פילוסופיה. הוא מאוד שונה, כי הוא רואה את הדברים בצורה אחרת. אנחנו השחקנים לפעמים לחוצים מהמשחקים ומהקהל, אבל הוא יש לו ניסיון והוא מצליח לראות דברים שאנחנו פחות מסתכלים עליהם ולא מייחסים להם חשיבות. הוא גם דוחף באימונים בצורה בלתי רגילה. יום אחר משחק שהוא השלים 90 דקות, הוא ישחק נגדי טניס וינסה לנצח למרות שהוא לא ישן בלילה והגוף שלו גמור. הוא מכביסט אמיתי. כשאומרים מכביסט, ווינר בנשמה, מתכוונים לשרן. הוא תמיד רוצה לנצח ולא מוותר לאף אחד. הוא יירד עליך אם אתה לא טוב באימון ויפרגן לשחקנים שנאבקים איתו על אותה עמדה. אחרי כל משחק שלי העונה, הוא היה בא ומפרגן למרות ששיחקנו באותה עמדה. בן אדם זהב".

לא שותפת בדרבי, איך זה הרגיש מהצד?
"ציפיתי לשחק, אבל אני מרגיש חלק מאוד גדולה מהזכייה הזו. זה היה הזמן של שחקנים אחרים ואני מפרגן להם. היה דרבי מלא אמוציות, אחד המשחקים הגדולים בשנים האחרונות. התפאורה הייתה מדהימה, הופעה של שני הקהלים. אני חושב שהפועל הפתיעה, היא שיחקה טוב למרות שהיא הגיעה אחרי עשרה ימים ללא משחק. הם נתנו הופעה והובילו, כך שזה לא יכול היה להסתיים יותר מתוק מבחינתנו – מהפך וניצחון בדרבי בגמר. בסיום עלינו ליציע ושרנו עם האוהדים, חגגנו וקיבלנו אהבה, זה היה מושלם".

הייתה עבירה של אייזן על פרץ?
"ראיתי את כל הזוויות, הייתה עבירה באופן חד משמעי. אם דור היה עם גבס, אף אחד לא היה אומר כלום. לקח לו כמעט עשר דקות להתאושש. דיברתי איתו אחר כך, הוא חשב שזו פציעה נוראית".

ארז פפיר, ניר קלינגר | ברני ארדוב‎

ואז החל מחול השדים. מה דעתך על התגובה של קלינגר?
"לא ראיתי את זה בזמן אמת, קראתי אחר כך. לניר יש היסטוריה עם מכבי, כרגע הוא במועדון גדול ואנחנו מכבדים את זה. הוא עשה את מה שעשה והכל בסדר, היו אמוציות של משחק. זה פחות מתאים לו, יש לו רזומה עשיר בתור שחקן ומאמן, הוא התנצל והכל בסדר, ממשיכים קדימה".

איפה תהיה בעוד שלוש שנים?
"אני מצפה לחזור להרכב הראשון בעונה הקרובה ולתת את המקסימום במכבי תל אביב. אם הכל יסתדר מבחינתי ומבחינת המועדון, החלום שלי הוא לצאת לשחק בליגה כמו רוסיה, יש לי דרכון, הייתי רוצה לנסות. אני רוצה לעשות עונה מלאה ולקחת תארים עם מכבי וכשארגיש בשל ומוכן, אצא לחו"ל".

נבחרת ישראל זאת שאיפה?
"מאוד התאכזבתי מהסגל האחרון, אני חושב שהגיע לי ולא קיבלתי זימון גם לפני שנה וגם לפני שנתיים. החלום שלי הוא לשחק בנבחרת, אבל כרגע לא מזמנים אותי. הפסד שלהם, בוא נראה מה יהיה".

שחר פיבן | דני מרון
שחר פיבן בראיון לספורט1 | דני מרון
נתנאל ציגלר בראיון עם שחר פיבן | דני מרון

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי