יש שתי אסוציאציות שהשם דוידה פטרוצ'י מעלה. האחת, מרקו דיקוסטנצו, אותו איטלקי שבמשמרת שלו ירדה הפועל באר שבע בעונת 1997/8 לליגה השנייה. אחרי הכול, איזה איטלקי סביר יגיע לליגת העל בישראל? האסציאציה השנייה היא של גיא אסולין, אותו כישרון ישראלי שכבר שיחק בגביע המלך במדי ברצלונה, עבר מיליון קבוצות וסיים את העונה האחרונה בקרמה מהליגה הרביעית באיטליה. שניהם, אגב, נולדו בהפרש של חצי שנה.
שלא יהיה ספק, המחשבה על אסולין ריחפה גם במשרדי ההנהלה בבאר שבע לפני מספר שבועות, אלא ששם הבינו מיד שלא מדובר באמת באותו סיפור של שחקן שמחליף קבוצות כמו גרביים. נכון, פטרוצ'י היה הבטחה גדולה – אפילו יותר מזו של אסולין – והוא ירד בעונה שעברה לליגה השלישית באיטליה, אבל הוא לפחות שיחק בשנים האחרונות, ולא ביותר מדי קבוצות, בוודאי לא תקופות קצרות.
ובכל זאת, איך שחקן כמו דוידה פטרוצ'י, שהושווה לפרנצ'סקו טוטי, שחלק דירה עם פול פוגבה, שהכניע בשער מרהיב את קספר שמייכל, מגיע בגיל 30 להפועל באר שבע? שבו, תקראו, חתיכת סיפור.
פטרוצ'י נולד וגדל בפרבר בצפון מזרח רומא. בגיל 12 הצטרף לאקדמיה של רומא ונחשב לעילוי, מספר 10 קלאסי, גבוה, רזה, עם שליטה פנומנלית בכדור, ראיית משחק נדירה ובעיטת פצצה. בעונתו האחרונה בנוער של רומא, בגיל 16, כבש 14 שערים, וסיים כמלך השערים של קבוצת הנוער, לצידו של אלסנדרו פלורנצי. ברומא כינו אותו "פרנצ'סקו טוטי החדש". הוא היה הכוכב הכי נוצץ של אנדראה סטרמציוני (שהפך אחר כך למאמן אינטר והיום מאמן בקטאר), ושחקן הרכב קבוע בנבחרות הצעירות של איטליה.
אלכס פרגוסון, המנג'ר האגדי של מנצ'סטר יונייטד, נודע כמי ששם ידיו על כישרונות צעירים ברחבי תבל, בתקווה שמישהו מהם יפרוץ במדים האדומים. כששם ידיו על פדריקו מאקדה של לאציו, בנצלו פרצה בחוקי הספורט בארץ המגף, זה היה רמז. מאקדה גדל עם פטרוצ'י, ועל אף ששיחקו זה מול זה בדרבים במחלקות הנוער, הפכו לחברים טובים. חבר של פרגי, דייויד ויליאמס, שחקן ראגבי וולשי שגר במשך שנים בפארמה, קלט באחד הטורנירים את הביצועים של פטרוצ'י ודיווח לבוס. פרגי שלח את מאקדה לרחרח. "כשהוא שאל אותי אם ארצה להצטרף ליונייטד, אמרתי מיד 'בוודאי'", שחזר פטרוצ'י בראיון ל'מירור'.
רק שרומא תכננה אחרת. כלומר, בקצב שלה. עד גיל 17 אין באיטליה חוזה מקצועני וכל אחד יכול ללכת אם הוא מקבל חוזה כזה. במאי 2008 היה פטרוצ'י בן 16 ו-7 חודשים, כשרומא הציעה לו 1,600 יורו בחודש, תקרת הגג לשחקן נוער, ולא היתה מוכנה להתחייב לאורך החוזה. המנהל הספורטיבי דאז, ברונו קונטי, טען כי אם פטרוצ'י יקבל סכום גבוה יותר, זה יגרום לתסיסה אצל חבריו הפחות מוכשרים, שמקבלים על פי חוק. כל מה שיכלה רומא להציע לפטרוצ'י היה להתאמן עם הבוגרים. פטרוצ'י דרש מהרומאים לעיין בהצעתם, אבל הם הציבו לו אולטימטום של שלושה ימים וניפו אותו מהסגל כדי להטיל עליו אימה. לחבריו לקבוצה נאמר שהוא חולה. זה היה ביום שישי. "תביא את החוזה חתום עד יום שני, או שאתה בחוץ", נאמר לו.
במקביל הציעה לו מנצ'סטר יונייטד להשתכר 110 אלף יורו בעונה, לאחר שאיבדה את ארון ראמזי לארסנל. גם האבא, סטפנו, קיבל לטענת האיטלקים הצעת עבודה באולד טראפורד כגנן, ולמרות שהדבר הוכחש נמרצות – האב עבד בביטוח – זה הפך לבדיחה שרצה עם השנים. בפועל, הגיע פטרוצ'י ליונייטד בגפו, השתכן אצל משפחה אומנת, עד שאחיו הצעיר הצטרף אליו. "בזמן שרומא סגרה עלי את הדלת, מנצ'סטר פתחה לי דלת ענקית. אתה לא יכול לסרב למועדון הכי גדול בעולם, גם אם בתוך תוכי חשבתי שאבלה את כל הקריירה שלי ברומא", סיפר בדיעבד פטרוצ'י.
העברתו של פטרוצ'י מרומא למנצ'סטר עלתה לאנגלים 450 אלף יורו דמי השבחה, 75 אלף יורו על כל שנה שהיה ברומא. העיתון 'רומאניסטה' כתב אז: "זה לא פחות מסיוט. יונייטד גנבו לנו את פטרוצ'י מתחת לאף, שחקן שהוא לפחות התוצרת הכי טובה של מחלקת הנוער שלנו. בעוד שלוש-ארבע שנים הוא יהיה שווה פי 100". קונטי השווה את מה שעשתה יונייטד עם פטרוצ'י למה שהיא עשתה עם ספורטינג ליסבון ב-2003 בנוגע לכריסטיאנו רונאלדו.
לאחר חודשיים ביונייטד, עוד לפני גיל 17, קפץ פטרוצ'י לקבוצת המילואים, אחרי הופעה הרואית שלו ב"גביע החלב" שנערך בצפון אירלנד, טורניר בו הוליך את נערי יונייטד לזכייה. המאמן במילואים היה אז אולה גונאר סולשיאר שאמר עליו: "דוידה הוא מסוג השחקנים שבורכו גם בטכניקה וגם בהבנה טקטית. השערים שלו הם מאלה שתשמור ב-DVD תחת הטיקט 'מרהיבים'". המנהל הטכני של הנוער באותה תקופה, פול מקגיניס, הוסיף: "דוידה הוא קשר אול אראונד. הוא יודע איך לחטוף את הכדור, לחלק אותו היטב לחבריו לקבוצה. יש לו טכניקת מסירה מצוינת ובעיטה מצוינת".
חצי שנה לאחר העברתו מרומא כבר היה לשחקן הצעיר ביותר בהיסטוריה, פחות מ-17 וחצי, שנכלל בסגל של פרגוסון בשלב שמינית הגמר של ליגת האלופות. הוא שיחק בנוער, שיחק במילואים, התאמן עם הבוגרים עד שלאחר חצי שנה הרופא אמר: "סטופ".
לפטרוצ'י גילו בקע, בעצם טרום בקע. לא שלחו אותו לניתוח, אלא לשיקום. ככה הוא העביר שנתיים שבהם כמעט ולא שיחק. הקשר האיטלקי הצעיר סמך על הרופאים במנצ'סטר ו"כנראה שטעיתי", אמר לאחר שנים. נבחרת הנוער האיטלקית רצתה אותו לאליפות אירופה, אבל הוא לא היה כשיר. ואז הוא נשבר. פטרוצ'י נכנס למשרדו של פרגוסון ואמר לו: "אני הולך לעשות טיפולים באיטליה ואני לא חוזר עד שאחלים". פרגי לא הגיב. תוך שלושה חודשים באיטליה נפתרה הבעיה.
"היה מאוד קשה בהתחלה, אבל בשבילי זה היה בית ספר להמשך החיים, כי זה היה באמת-באמת מועדון גדול", סיפר בהמשך. "ביונייטד, גם אם מדובר במועדון אחד, כל קבוצה היא ישות נפרדת, ועדיין אתה אוכל יחד עם רונאלדו, נפגש עם פרדיננד, צ'טים בוואטסאפ, כך שאתה לומד המון ומרגיש חלק מהמועדון. לדבר על ההיסטוריה של המועדון, איך שיחקו, איך פעלו, איך התאמנו – זה היה בית ספר אחד גדול שעברנו דרכו".
במארס 2011, בגיל 19 וחצי, פטרוצ'י זכה לפריצה מחודשת בקבוצת המילואים תחת המנג'ר וואן ג'ויס ונכנס לרוטציה. בניצחון 1:2 על ניוקאסל הוא בישל את הצמד של גבריאל אוברטה הצרפתי ובישל לו (במסירת עומק חכמה עם החלק החיצוני של הרגל) גם בדרבי מול סיטי (1:3).
בעונת 11/12, כבר חלק פטרוצ'י דירה עם חברו הטוב פול פוגבה ("לימדנו זה את זה שפה, כך שכשהוא הגיע לאיטליה, הוא דיבר קצת איטלקית, בזכותי") והרכב עם ג'סי לינגארד. הוא הפך לקפטן מילואי היונייטד וסיים את העונה עם 7 שערים ו-7 בישולים, עונתו הטובה בקריירה. משחקו הגדול היה ב-0:6 על ניוקאסל, בו כבש צמד ובישל עוד שניים. בסיום אותה עונה הוא זכה בתואר האליפות עד גיל 21 לאחר ניצחון בגמר על אסטון וילה, באולד טראפורד.
בקיץ 2012 עלה לבוגרים של מנצ'סטר יונייטד, לאחר שקיבל פניות מגנואה, קליארי ופארמה לחזור לסריה א'. פרגוסון שמע על כך ושלח לו הודעת טקסט שהוא נוסע עם הבוגרים למסע משחקים בדרום אפריקה וסין והציע לו חוזה חדש ל-3 שנים. "לא יכולתי לסרב", סיפר מאוחר יותר, "אפילו לא חשבתי לסרב". בדרום אפריקה כמעט וכבש שער בכורה במדי הקבוצה הראשונה של היונייטד מול אמאזולו, אך לרוע מזלו הכדור פגע במשקוף. זו הייתה העת שבה עבר שינוי תפקוד, מקשר מתחת לחלוץ לקשר עושה משחק או במקרה של היונייטד: קשר 50/50.
למרות שישב פה ושם על ספסל היוניטד, פטרוצ'י המשיך לשחק במילואים, שם הצטרפו אליו שני איטלקים, בהם השוער פיירלואיג'י קוליני, היום שוערה של אטאלנטה. פטרוצ'י סבל ממחסום בהרכב של יונייטד ששמו היה נאני. לא זו בלבד שנאני השתלט על ההרכב, הוא הגיע לכדי עימות פיזי עם פטרוצ'י באחד האימונים. זה התחיל בחילופי דברים, וכשהגיעו לחדר הכושר, קרא נאני לפטרוצ'י החוצה. כולם היו בטוחים שהוא רוצה לסגור את העניינים, אלא שהוא הנחית אגרוף בפרצופו. ביונייטד כעסו מאוד על נאני – פרגוסון אף השעה אותו בעקבות התקרית – וכבר ניהלו מגעים על העברתו של הפורטוגלי למילאן או ארסנל, אבל מי ששילם בסופו של הדבר את המחיר היה פטרוצ'י שלאחר חצי עונה הושאל לחודש לפיטרבורו, אותה אימן בנו של פרגוסון, דארן.
למרות הכול, פטרוצ'י לא נשמע מתלונן כשסיכם את שהותו רבת השנים ביונייטד: "היה מדהים פה. היו פה אלופים כמו כריסטיאנו רונאלדו, ריו פרדיננד, סקולס וגיגס, שלא לדבר על המאמן הכי גדול בעולם, סר אלכס פרגוסון. בנוער השגתי הכול, הייתי קפטן של המילואים וזכיתי כמעט בכל דבר. היה מאוד קשה לפלס דרך להרכב, אבל זכיתי בדרכי, ואני לא מתלונן. אין ספק, סבלתי מפציעות ברגעים הכי פחות טובים ולכן כל ההתקדמות שלי הואטה".
בפיטרבורו הוא זכה לבכורה מקצוענית. הוא שיחק שלושה משחקים. במשחק השלישי, הדרבי האזורי מול לסטר, הוא כבש שער בכורה. זו הייתה לסטר של שמייכל, מורגן, דרינקווטר וג'יימי וארדי, שהתמודדה על העליה לפרמייר ליג וזכתה כעבור שנתיים וחצי בתואר אליפות סנסציוני. פטרוצ'י שלח פצצה בבעיטת יעף אל בין חיבורי הקורות של השוער הדני.
פרגוסון ג'וניור התלהב, האריך את ההשאלה שלו מעבר לחודש שנקבע, אבל כבר במשחק הזה מול לסטר סבל פטרוצ'י מהתכווצות שרירים טורדנית, שגרמה לו לנוח בבית שבועיים. פיטרבורו שיחקה בבולטון. לפטרוצ'י ניתנה האפשרות לבחור, והוא החליט לעלות לשחק, עד שנכנע בדקה ה-42 לכאבי התופת והוחלף. זה היה בפברואר 2013. עד יוני 2013 הוא ישב בבית בגלל הפציעה.
בסוף חלון ההעברות בקיץ 2013, במקביל לפרישתו של אלכס פרגוסון מאימון, והגעתו של דייויד מויס שלחה יונייטד את פטרוצ'י לאנטוורפן, אז קבוצת ליגה שנייה בבלגיה. המאמן שם, ג'יימי פלויד האסלבנק – האח הגדול של נייג'ל ו"מכר ותיק" של שביט אלימלך – הודה שפטרוצ'י מעניין אותו בעיקר בגלל הקשרים הטובים עם היונייטד. "בגילי, אני חייב לשחק", אמר פטרוצ'י לאתר הרשמי של היונייטד, "ולשחק בליגת המילואים זה טוב לשחקן צעיר, לא למי שרוצה להתקדם. הגיע זמני להמשיך הלאה". פטרוצ'י התחיל כשחקן הרכב וקרטע כמחליף, כשהוא מסיים חצי עונה עם בישול בודד. "לא כל מה שטוב ליונייטד, טוב גם לי", הודה מאוחר יותר.
הוא חזר למילואי יונייטד בחורף 2014, בגיל 22 וחצי, ואיתה ניצח בכדור חופשי את לסטר, אבל בתוך חודשיים הושאל – או נקרא לדגל – כדי לעזור לצ'רלטון אתלטיק, אבל שיחק בקושי חמישה קרעי משחקים. המאמן החדש ביונייטד, לואי ואן חאל, העדיף את זה ככה. בסיום אותה עונה, ויתר עליו ההולנדי, שנה לפני סיום חוזהו, למגינת לבם של אוהדי יונייטד רבים שעדיין ראו בו את הכוכב החדש. העיתון 'אקספרס' הגדיל ומרח כותרת: "מקרה פול פוגבה חדש?" שזה שם קוד לפספוס של מנצ'סטר יונייטד.
לפני שנה נזכרו באנגליה עד כמה הייתה ההבטחה שבו גדולה וניסו להשוות את הקריירה המפוספסת שלו לזו של אנטוניו קסאנו, ברמה של הבטחה מול מציאות. "ציפינו ממנו לשערים מבריקים, לשמוט לסת מהמסירות שלו, ציפינו ממנו לערימת תארים, לציורי קיר בדמותו ומה שמצאנו זה אבא בגיל העמידה שמטפח את הדשא באולד טראפורד". הכתבה הייתה די לעגנית. "פטרוצ'י היה כזה טוב, או לפחות המיתוס שלו היה כזה טוב, שזה פיתה את היונייטד להגיע עד לסף ביתו". על פטרוצ'י נכתב בצורה כמעט קולעת: "הוא נלקח מרומא אבל הוא עצמו לא לקח מרומא כלום".
בגיל 23, ממש לפני סגירת חלון ההעברות ברומניה, פטרוצ'י עבר לקלוז', אז קבוצת מרכז טבלה בליגה הרומנית. את העונה בקלוז' הוא סיים במקום השלישי וחצי גמר גביע, עם מקום בהרכב. לימים יאמר: "העדפתי להיות שחקן משמעותי, לא משנה איפה, מאשר להיות סתם מספר".
בעונה לאחר מכן הפך פטרוצ'י לשחקן מוביל בקלוז', שהידרדרה לפלייאוף התחתון בגלל הפתחת נקודות בשל בעיות תקציביות, אך זכה בגביע לאחר ניצחון בגמר על דינמו בוקרשט. את העונה סיים עם 4 שערים ו-4 בישולים. הבעיה בקלוז' הייתה שהמועדון היה כל העת על סף פשיטת הרגל. פעם סיפר: "אתה יכול לסיים את האימון ולגלות שהם סגרו את המים. מצאתי את עצמי עובר להתקלח עם בקבוקי חצי ליטר".
את עונת 16/17 הוא התחיל עם קלוז' כולל צמד מול אסטרה ג'ורג'יו, אבל בחלון ההעברות הראשון נמכר בגלל אותן בעיות כלכליות לריזספור הטורקית, שגם שלשלה לכיס של הרומנים 450 אלף יורו. ריזה, אגב, נמצאת 1,000 קילומטרים מזרחית לאיסטנבול, על הים השחור, בין טרבזון לבאטומי, והיא עיר מגוריו של הראיס ארדואן. בכל פעם שהגיע הנשיא הטורקי לעיר מגוריו, נכנסו לפעולה ארבעה כפילים שלו, ספינות ומסוקים חגו סביב הנמל וצלפים שכבו על הגג במתקן האימונים של הקבוצה, תוך כדי שהקבוצה מתאמנת.
למרות שנהנה מאוד בטורקיה, בעיקר מכמויות הקהל הפנאטי, היה לו קשה להתרגל למנטליות הטורקית ולקנאות הדתית. "אי אפשר בטורקיה להיות איטלקי. יום אחד הראיתי תמונות ממסיבות שהיו לי ברומניה, עם בנות. עשו לי כזה סקנדל, שנבהלתי. הסתכלו עלי ככופר. ככה התחלתי שם, וסיימתי שאני מתפלל איתם במסגד", סיפר לאחרונה. הלם התרבות לא הסתיים כאן או בחודשי הרמדאן. פטרוצ'י סיפר – גם לאנשי באר שבע – כי כאשר נחשד במזל רע, נאלץ לשחוט עז בעצמו, לטבול את ידיו בדמה, ולמרוח על גופו. "הייתי בכיף נמנע מזה, אבל לא הייתה לי ברירה. וזה חזר על עצמו. לא הרבה עזים שרדו בסביבה שלנו". ועדיין, כשנשאל לאחרונה, כששיחק בליגה השנייה באיטליה, אם הוא לא מרגיש פספוס שלא שיחק בסריה א', ענה: "כשאתה משחק בבשיקטש לעיני 55 אלף צופים, אתה לגמרי בסריה א'".
המאמן היקמט קרמאן הצהיר עם הגעתו שפטרוצ'י יעזור לריזה להגיע למפעלים האירופיים בתוך מספר שנים. בפועל, העונה הזו של פטרוצ'י הסתכמה בשני שערים ובישול ובעיקר ירידה לליגה השנייה. שם הוא שיחק חצי עונה, ולמרות שריזספור חזרה בסערה לליגה הראשונה, הוא לא שיחק כלל בחצי העונה השנייה. כרגיל, פציעה.
את עונתו השלישית בריזספור פתח על הספסל וכשכבר חזר לשחק, שבר את עצם השוקית, נעדר לחודשיים והתקשה לשוב לעניינים. במקביל – הוא הגדיר זאת כ"גורל" – קיבל הצעה מאסקולי, ובקיץ 2019 החליט לחזור הביתה.
ריזספור העבירה אותו ללא תמורה לאסקולי ששיחקה בסריה ב'. הקבוצה נאבקה בתחתית, פטרוצ'י היה חלק מהרוטציה ושיחק ברוב המשחקים אך סיים את העונה עם שני בישולים, בעיקר כי הוצב כקשר אחורי. במקביל, עם פרוץ הקורונה, פגש על חוף הים האדריאטי, בעיירה הסמוכה לאסקולי, אלבה אדריאטקה, את ורוניקה ואלה, כוכבת ריאליטי ואהבת חייו. הם התארסו, עברו לגור יחד בזכות הקורונה, וילדו לפני פחות משבועיים את בתם, ניקול.
את העונה האחרונה פטרוצ'י פתח עם אסקולי ועבר באוקטובר 2020 לקוזנצה, עימה נשר לליגה השלישית. בסוף התברר שבשתי העונות שלו בסריה ב' הוא עשה את כמות המשחקים הכי גדולה שלו, מה שאומר שאחרי עונות מתעתעות, הוא חזר לעניינים, וזה בדיוק מה שעשה רושם אצל אנשי באר שבע. זה קרה בעיקר כיוון שהוא שיחק במדינות כמו רומניה וטורקיה, בליגות שמתאימות לכדורגל הישראלי. ברוב הקריירה הוא שיחק כקשר מרכזי, עושה משחק, בין אם זה היה כ-50/50 או מתחת לחלוץ, אבל בשנים האחרונות הוסג לתפקיד של קשר אחורי, ושם מצא את מקומו.
הירידה לליגה השלישית פתחה לו אפשרויות חדשות. פרוג'ה למשל, ובעיקר קטנזארו, שסיימה שנייה במחוז שלה בליגה השלישית ורוצה לעלות. בשלב הזה המליץ עליו בוגדן מארה – לשעבר המנהל הספורטיבי בקלוז' – לבאר שבע, בדיוק כפי שהמליץ לה על אובידיו הובאן. פטרוצ'י הבין שלליגה שלישית כבר לא בא לו לרדת ו-250 אלף יורו לעונה מבאר שבע, שכנעו אותו.
פטרוצ'י פנטזיסט. כלומר, השמירה שלו על הכדור היא מופלאה. הוא מסוגל להסתובב סביב עצמו פעמיים והכדור עדיין יישאר עדיין אצלו, למרות שבאותה מידה זה תוקע את המשחק. לותיקים הוא יזכיר בסגנונו את יצחק שום. שחקן מרכז שדה גבוה שעושה הכל. יש לו מגוון מסירות והוא רואה משחק נדיר. המסירות הארוכות שלו – והמדויקות – יזכירו את ז'וזואה. הוא גם מוסר בשתי רגליים ובמגוון דרכים, כולל בחלק החיצון ומשתמש הרבה בעקב.
מה יעשו בבאר שבע איתו, עם רועי גורדנה ודור מיכה שגם הם הובאו לאחרונה? כנראה שיסיטו אותו לעמדה 6, זו של מרואן כבהא שכבר משדר רצונות עזיבה (מה שישאיר לפטרוצ'י את החולצה מספר 8 האהובה עליו), לידו את גורדנה, ובכנף ימין את דור מיכה. כמה זה ריאלי? לא בטוח.
פטרוצ'י נחשב לבחור מאוד אינטליגנט, מרואיין פנטסטי ולא קונבנציונלי. הוא דובר ארבע שפות, ולומד את החמישית, והוא גאה בכך שמגיל צעיר הוא אול אראונד טראבלר, הגיע אפילו פעם לירושלים בגפו, וגם משקיע את כספו בסטארט אפים שונים.
ומה שהכי חשוב: פטרוצ'י לא מרגיש את עצמו כפספוס. "אני לא מתחרט על שום דבר", אמר לאחרונה. "כל החלטה חייבת להתקבל על סמך מה שאתה מרגיש באותה עת, אתה לא יכול להסס ולא צריך להתחרט על כך או לתהות 'מה אם?' יותר מאוחר. אני חושב שיצאתי למסע מדהים – חוויתי מקומות שונים וגדלתי מאוד גם כאדם".
מה דעתך על הכתבה?