אחרי הפסקה בת 21 שנה, המפגש המסקרן בין בית"ר להפועל ירושלים חזר לאחרונה לבמה המרכזית של הכדורגל הישראלי, כאשר המשחק שנערך לאחרונה באצטדיון טדי במסגרת גביע הטוטו החזיר את ותיקי הענף לדרבי גדול נוסף שנעלם מהמפה ונהג להצית את הדמיון – "דרבי הפרברים", הקרב היוקרתי בין בני יהודה משכונת התקווה לנציגת כרם התימנים, שמשון תל אביב.
הדרבי הגדול של תל אביב היה ונשאר המפגש בין מכבי להפועל, אך לעיר היה דרבי מסקרן נוסף בו לקחו חלק מכבי יפו ובית"ר תל אביב, כאשר המשחק שזכה לכינוי "הדרבי הקטן של העיר" היה עמוס בעניין, ביצרים ולרוב גם בכדורגל קצבי וטוב. בעונת 1960/61 הצטרף לרשימה דרבי לוהט נוסף, כאשר בני יהודה ושמשון תל אביב נפגשו לראשונה בתולדותיהן בליגה הבכירה.
דרבי הפרברים הראשון נערך במחזור השביעי, 24 בדצמבר 1960, באצטדיון המכביה שעל גדות הירקון. השחקנים הבולטים בבני יהודה היו הבלם דני לוי וחמשת שחקני הקו הקדמי, יעקב גרונדמן, יוסף מהלל, יצחק (זכי) מזרחי, עימון טסה ואברהם עבוד שזכה לכינוי "ברה". את שמשון הובילו "מרדכי צדוק שכונה "פאצ'י", אברהם "אבם" מזרחי, אמנון יפת והשוער שהצטרף מהפועל תל אביב, רמי לוף, שהלך לעולמו כחמישה חודשים לאחר מכן בנסיבות טראגית.
כוכב שמשון היה הקשר הנמוך "פאצ'י", שהיה משחקנים הראשונים בישראל שנסע על קטנוע מסוג "וספה" ונחשב לגדול המוסרים של הקבוצה. שחקנים ששיחקו איתו סיפרו שהוא ידע למצוא את השחקן החופשי גם דרך החור במחט. מן העבר השני, יוסף מהלל ויעקב גרונדמן היו השחקנים הבולטים של בני יהודה. מהלל כונה "הארי בלפונטה" וזאת בשל דמיונו למוזיקאי ושחקן קולנוע האמריקאי. גרונדמן, שהיה ה-כוכב של בני יהודה, היה האשכנזי היחיד בקבוצה שבה כולם היו יוצאי עדות המזרחי ולכן קיבל את הכינוי "הפולני".
בנוסף להיותו הכוכב הגדול של בני יהודה, גרונדמן עבד כנהג בחרת דן בקו מספר 25. את השעות הנוספות שלו הוא נהג להשלים על קו 16, שעבר ברחוב האצ"ל בשכונת התקווה, אך עבודתו בקו זה הופסקה על ידי החברה לאחר שמאות אוהדי בני יהודה המתינו לכוכב ולא אפשרו לו לנסוע בבטחה.
שני משחקים נערכו באותה שבת היסטורית בהצגה הכפולה לעיני יותר מ-12 אלף צופים נלהבים במכביה. בראשון, מכבי תל אביב הביסה את בית"ר תל אביב 0:3 ופינתה את הבמה לדרבי הפרברים הראשון אי פעם, בו ניצחה שמשון 0:1 משער יקר של אמנון יפת בדקה ה-12. הניצחון ההיסטורי הורגש היטב בכרם, שם המסעדות באותה לילה היו מפוצצות באוהדים מאושרים.
ב"גומלין" בסיבוב השני, שנערך באצטדיון המכתש בגבעתיים, שמשון השלימה ניצחון כפול על בני יהודה, כשגם הפעם היא הסתפקה ב-0:1 לעיני כ-6,500 צופים, משער של מזרחי. ה"סוויפ" העונתי סייע לשמשון לסיים את העונה במקום השמיני ולהקדים את בני יהודה שסיימה במקום ה-11.
בשכונת התקווה רצו נקמה ספורטיבית וזו הגיעה ב-9 בדצמבר, עונת 1961/62, אז בני יהודה אירחה את הדרבי לעיני יותר מ-8,000 צופים במגרש בשכונת התקווה. יוסף מהלל פרץ את הסכר עם בעיטה אדירה מהאוויר לרשת הגבוהה מ-22 מטרים ואת תוצאת הסיום קבע יעקב גרונדמן, שמצא את הרשת בבעיטה נהדרת תוך כדי תנועה, 0:2 גדול למארחת בסיום.
בשכונת תקווה חגגו בענק את הניצחון ההיסטורי, כשיותר מ-1,000 אוהדי בני יהודה הגיע בשעת לילה מאוחרת אל בית הדפוס של העיתון המיתולוגי "חדשות הספורט", רכשו את הגיליונות והתרברבו בכותרת ההיסטורית שצעקה "ניצחון ראשון בלאומית לבני יהודה על שמשון".
