שי ברדה: "שחקנים שהקשיבו לנו הסתדרו בחיים. אנחנו לא גננת"

אחרי לא מעט שנים בקדמת הבמה, שי ברדה וסלובודן דראפיץ' פותחים את העונה בבית. אחרי לא מעט שנים של עבודה משותפת וכמעט תמיד מוצלחת, נראה שהג'ובים הבאים שלהם כבר יהיו בנפרד. אחרי השנה הקשה בבית"ר ירושלים, שהסתיימה עם עזיבה כשהקבוצה לא הצליחה להעפיל לפלייאוף העליון, ברדה מתפנה לעשות סדר, ולוקח אחריות והרבה מאוד תובנות מהעונה שעבר בבירה.

הייתם הרבה שנים בטופ, אבל את העונה הנוכחית אתם מתחילים בלי קבוצה. איך זה מרגיש?

"תלוי באיזה יום אתה תופס אותי. מצד אחד זה הרבה מאוד שקט, זמן לילדים, זמן למשפחה, ומצד שני בוער לחזור. אנחנו אנשים של כדורגל שמתגעגעים לריח של הדשא. זה מאוד מוזר, אבל כנראה שזה חלק מהקריירה של מאמן, בחרנו בזה. פתאום נכנסים לרשימה של מאמנים שלא מתחילים עונה, זה זמן לתובנות ולהסתכל עמוק בתוך עצמך ולהבין מה עשית לא בסדר ולתקן. אני משתדל מאוד להעסיק את עצמי גם בדברים אחרים, באקדמיה ובמקומות אחרים שמניבים פרנסה מסוימת, אבל לא אמורים לפגוע בעיסוק היומיומי של הכדורגל. לשמחתי עשיתי דברים נוספים בחיים, תואר ראשון ותואר שני, שגורמים לי להתפרנס גם בסיטואציות כאלה".

יש חשש להישאר הרבה זמן בבית?

"ממש לא, עברנו דרך כל כך ארוכה שאני לא חושש מכלום. אני זוכר היטב איפה היינו לפני 10 שנים ואיך הקריירה התפתחה. אני אימנתי את הנוער של הפועל תל אביב, סלובו סיים בסכנין והתאחדנו. וגם ה-10 שנים לא היו קלות, היינו בבית"ר תל אביב ומשם הגענו לבית"ר ירושלים. אחרי קדנציה מוצלחת בבית"ר ירדנו לנתניה בליגה השנייה ועוד פעם הרמנו את הכול מחדש, אז אנחנו נהיה מודאגים? הכוח שלנו זאת האמונה ביכולת ובידע שלנו".


נגמר "סלובו וברדה"?

"במקרה הזה מה שאני אגיד היום יכול להיות טעות מחר. גם לפני בית"ר אמרו שזה נגמר וההוצאה של שני מאמנים גדולה, למרות שצריכים להסתכל גם על העמודה של ההכנסות והשחקנים שהשבחנו בשנים האלה. ועדיין, אם נפרד זה יהיה מוזר. אדם שהייתי איתו יחד 10 שנים, בן אדם כל כך קרוב אליי שאני אוהב אותו מאוד, תמיד הוא יהיה חסר לי".


היו הרבה שמועות שהיחסים שלכם אינם כבעבר

"זה מצחיק אותי, ברגע שיש ניצחונות היחסים הם מעולים וברגע שאין מתחילות השמועות. אני יכול להגיד לך שמערכת היחסים תמיד הייתה מצוינת ודווקא עכשיו, בתקופה פחות טובה, הקשר הולך ומתחזק ואנחנו שם אחד בשביל השני. אף פעם לא שמנו את עצמנו בפרונט אלא את המערכת, בלי אגו. זה הסוד.

"מעבר לחברות והקרבה, סלובו זה איש מקצוע ברמה הכי גבוהה שיש, שילוב מדהים של התנהלות של צוות והקשבה, למידה, מודל לחיקוי. אתה כל הזמן מסתכל ולומד, מבין כמה ידע עצום יש בבחור הזה, אני לעולם לא אחשוב שהייתי יכול להגיע לאן שהגעתי ללא סלובו".

עברתם שנה מתישה

"מעולם לא עבדנו קשה כל כך, כל הזמן אתה בעשיה ורצון כן לתקן את הטעויות וכן להביא את המועדון למקום שהוא צריך להיות בו וכל פעם צץ משבר חדש. 10 שנים זה הצליח, גם בתוך משברים, אבל כאן זה לא קרה, לא הצלחנו לייצב את השורות ולהחזיר למסלול. בנתניה דיא סבע וערן לוי שהיו מעורבים ב-50 גולים עזבו והיינו צריכים למצוא פתרונות ולהתגבר – והצלחנו, אבל במקרה הזה דברים לא הצליחו. כשלא מצליחים לפתור צריך לדעת לקחת אחריות".


איך מרגישים במצב הזה, שאין השפעה על הקבוצה?

"כמאמן אתה מחפש כל הזמן את האשמה בך. האשמה בעיני הציבור היא מילה שלילית, אני רואה את זה כאשמה שבה אתה מחפש פתרונות. לפעמים דברים פחות מסתדרים, בראיה רחבה 10 שנים כמעט הכול הצליח ובשנה הזאת פחות, אתה מבין שלפעמים דברים לא תלויים רק בך וזה משהו שלמדנו היטב השנה. בסופו של דבר איזון של מקצועי וחברתי זה הכול, וכאן זה לא היה".


המשחק נגד מ.ס. אשדוד שבסיומו התפטרתם, אולי מסמל הכול. שלושה שחקנים שהוחלפו: עטר, שועה ואוחנה, עזבו את המגרש לפני הסיום. זה מעליב?

"אני חושב שההתפטרות שלנו בעצם הפכה את האירוע הזה ללא רלוונטי. אני בטוח שאם היינו נשארים, היינו מייחסים לזה יותר חשיבות וטיפול בנושא. אבל זה נגמר באותו ערב. אני לא מתעסק בהיעלבות משחקנים. זה כן אכזב אותי, אבל אני מסתכל על הדברים בצורה אחרת, זה שלהם, אני לא נכנס למקומות של לחנך אנשים, אני מאמן כדורגל ואני אפילו לא יודע באמת מה היה שם".


מה זה אומר על חדר ההלבשה?

"אני חושב שחלק גדול מהסיבות שלא הצלחנו זה שהקבוצה הייתה לא מאוזנת מקצועית וחברתית. חדר ההלבשה לא היה מאוזן מבחינה חברתית וברמת מעמדות. אנחנו 10 שנים עובדים ואתה לא זוכר מקרים מחדר ההלבשה אצלנו. אם חדר ההלבשה לא חזק, טוב ושמח – בלתי אפשרי להצליח ".


שיחקתם את השוטר הטוב והשוטר הרע, חלק לקחו את השוטר הטוב למקום של לבחון גבולות וחולשה

"אתה מאמן, אתה מביא את האישיות והאופי שלך, זאת הדרך שלנו. אנחנו מנסים לגעת בשחקנים, זאת גם חלק מהדרך. לאורך הקריירה שלנו יש לא מעט שחקנים שהקשיבו והעריכו את הדרך הזאת והסתדרו בחיים, בבית"ר פרט לזרגרי זה לא הצליח. המאפיין של כל השחקנים שקידמנו היה רעב, כמו זרגרי, שמאוד רצה להגיע למקומות גבוהים., בסופו של דבר כל אחד מחליט מה הוא רוצה לעשות עם עצמו ומה הוא רוצה לקחת מהמאמנים. אנחנו שמים את השחקן כמעט לפני הכול, אם הם לוקחים או לא זה שלהם, אנחנו לא גננת".

אומרים שנפלתם לפני שהתחלתם. הנחיתו עליכם את מתאוסיניו ואוקמפסו, ביקשתם את איינבינדר ושמו לכם ברקס, בשורה התחתונה הייתה לכם אפס מעורבות עד ינואר

"זאת עובדה. אני חושב שהדבר המרכזי שלקחנו משם זה שאנשים לא מבינים את העוצמות של בית"ר ירושלים. את הכוח, את החוויה, את ההד, את מה שעברנו בקדנציה הקודמת. הקהל הביא אותנו לבית"ר וחשבנו שגם בסגל הזה נוכל לעשות את זה. קח בחשבון שגם לא היה קהל ובבית"ר זה מאוד מאוד משמעותי. אני יכול להגיד לך שככל שדברים לא צלחו, הרגשנו מאוד רע בגלל שאכזבנו את הקהל. החיבור איתו היה כל כך חזק שאתה לוקח ללב את חוסר ההצלחה קודם כל בשביל האוהדים ורק אחרי זה בשבילך.

"לגבי איינבינדר, דברים שנאמרו בשיחות עם ההנהלה נשארים שם. דעתנו על דן איינבינדר ידועה אך המועדון הוא מעל הכול".


תעשה סדר במעורבות בעלים בצד המקצועי, איפה הגבול?

"אין בעלים שלא מעורב אבל זה לא העניין. קיבלנו הצעה במצב נתון ולקחנו אותה, האחריות עלינו. אנשים שעומדים בראש המערכת צריכים לדעת לקחת אחריות, גם כשדברים לא הולכים כפי שהם ציפו. משה חוגג שם הרבה כסף ורצה יותר מכולם שאנחנו והקבוצה נצליח. זה לא קרה, אני מודה לו על ההזדמנות וזה הכול, אם לא נדע לקחת אחריות לא נדע לתקן".


ירדן שועה: ראובן עובד הבא או שיש עדיין סיכוי?

"אני פחות מתעסק בטייפ קאסט ודעות קדומות על שחקנים. הוא כישרון מאוד גדול שבחלקים מסוימים כן הצליח להביא את היכולות. לא משנה איך ננתח, כדורגל נמדד במספרים ואחרי כל מה שהיה סביבו, אם מסתכלים על הליגה והגביע הוא ועטר היחידים שעשו דו ספרתי. היו רגעים שהוא היה מרוכז והביא את הכישרון שלו. אם הוא יידע לנטרל רעשים יהיה לו טוב, אם לא – זה שלו. אף אחד אחר לא יוכל לעשות את זה במקומו, הוא צריך להחליט לאן הוא רוצה לקחת את הקריירה".


בינואר הבאתם את מרקו ינקוביץ', עד עכשיו נראה שהוא רץ המון, פייטר, אבל אין תכל'ס

"הבאנו את מרקו זה כדי לחפש עוד שחקנים עם יכולת אישית. הכדורגל צריך להיות מאוזן, יש שחקנים לשטח, יש שחקנים לרגל. הדינמיות של מרקו היא מהגבוהות שראיתי, הוא לא מונוטוני, הוא מחליף קצב, הוא יכול גם לייצר מספרים בחלק הקדמי, זה תלוי במי שמשחק לידו. יכול להיות שעם מה שנבנה השנה בחלק הקדמי של בית"ר זה יבוא לידי ביטוי. אני מקווה בשביל בית"ר שזה יקרה, הוא שחקן מאוד מוכשר ויכול לתרום לה הרבה".


בתחילת העונה התלהבתם מאוד מחלאופילו פלייטר וחיכיתם שיחזור מהפציעה, בפועל הוא כמעט ולא תרם

"בוא נדבר מקצועית. אני זוכר בתקופה שלפני הסגר הראשןו והפציעה שהייתה לו, ראינו שחקן עם יכולות פיזיות מצוינות, רץ לעומק, בועט בשתי רגליים, ראינו בו פוטנציאל מאוד גדול. מעבר לכך אני לא יכול להסביר את כל מה שקרה שם, זה מכלול, הוא ילד, ההתאקלמות שלו וכל מה שמסביב גם השפיעו. גם כשראיתי אותו בסוף העונה הקודמת אצל רוני לוי ויוסי בניון ראיתי שחקן מוכשר והבנתי למה הביאו אותו. הפציעה גם לא עשתה לו טוב, גם ברמת הביטחון, אבל הוא שחקן מוכשר".

במחשבה לאחור, לא היית לוקח את בית"ר?

"תמיד לוקחים את בית"ר, אי אפשר להגיד לא ל מועדון ולקהל הזה. שמתחילים את קריירת האימון החלום הכי גדול זה לאמן במקומות כאלה ולבית"ר לא אומרים לא, במיוחד על רקע האהבה של הקהל והרצון הגדול שלהם שנחזור".

שני שחקנים שעברו תחתיכם פורחים, זרגרי וקניקובסקי

"אני מאושר בשביל אביאל, היכולת שלו להפנים דברים, ללמוד ולתקן טעויות של עצמו היא פנומנלית. הלמידה שלו מפעם לפעם מדהימה, לא מתעכבים יותר מדי לתקן טעויות, מסבירים וזה קורה. רגל ימין בהתחלה לא הייתה כמעט קיימת, הוא עבד עליה והשיג את המטרה. קבלת כדור עם הגב, עמידה נכונה. גם מנטלית, זה ילד שקיבל בוסט להרכב של בית"ר והתמודד עם זה מצוין, אני צופה לו עתיד מאוד גדול.

"לגבי קניקובסקי, אני מאוד מאושר לראות את הילד שהבאנו בזמנו מעכו. הוא ילד שכל הזמן מציב לעצמו מטרות ועומד בהן. עבדנו איתו שנתיים וכל הזמן הוא היה בתהליך התקדמות, גם בשנה האחרונה בנתניה זה המשיך. אני חד משמעית חושב שהמקום שלו לא בארץ, הוא בשל לחו"ל, משחק בהרבה תפקידים ועושה את זה טוב"


מכבי תל אביב מוכנה להציע על זרגרי סכום בן שש ספרות ולצרף שחקנים, הוא שווה את זה?

"אני חושב שלא כל יום גדלים שחקנים ברמה הזאת, אך ההתפתחות שלו תהיה תלויה בהרבה מאוד מרכיבים. ביכולת שלו להמשיך להתקדם ולהכניס לרפרטואר שלו עוד אלמנטים, אבל ממש לא הפתיע אותי שמכבי רוצה אותו. אני מאמין שהוא יגיע רחוק מאוד, זכות הייתה לאמן אותו.

"כמאמנים אין לנו הרבה רגעים של נחת. אבל כיף לראות שחקן שעבר אצלך תהליך, שהתחיל מלמטה והצלחת להפוך אותו מאחד עם פוטנציאל לשחקן מקצוען שמממש את הפוטנציאל שלו בזכות הכלים שנתת לו. קח את דיא, שון וייסמן, גלזר, עלי מוחמד וזרגרי. זה כמו יהלומן שמקבל חומר גלם ומלטש אותו ליהלום יקר. אין סיפוק גדול יותר מזה".