קצת קשה להאמין שהגענו עד הלום, אבל בשבת תתחיל העונה החמישית המלאה של האחים ניסנוב בהפועל תל אביב. יחסית למי שהגיעו למועדון כשהוא היה בשיא השפל שלו, כשרק טוב ליבו הקיצוני של השופט איתן אורנשטיין מנעו מהאדומים פירוק אלים והורדה לליגה ג' (אם כי כידוע, החרב של פיפ"א עדיין מרחפת מעל) – הניסנובים שרדו יפה.
ולא שהחיים שלהם היו קלים, להפך: ארבעת החודשים הראשונים שלהם בתפקיד נגמרו בירידת הליגה המתבקשת (והמוצדקת מכל בחינה). את העונה המלאה הראשונה שלהם הם פתחו בלאומית, עם לחץ אדיר להחזיר את המותג לקדמת הבמה וכשיש להם רק מה להפסיד. לשמחתם, הם הצליחו לא להחמיץ מול שער ריק וספינת הדגל בדימוס חזרה לליגה הראשונה.
שלוש השנים הבאות נראו כמו עונה אחת: הפועל פותחת רע, מתבזה בסיבוב הראשון, מד הלחץ עולה, הניסנובים רבים עם המאמן (ולפעמים גם מעיפים אותו הביתה), פתיחת הסיבוב השני מקרטעת גם היא ואז מגיע חודש ינואר: כבר שלוש שנים שאין מה להשוות בין הפועל תל אביב של אוגוסט-דצמבר להפועל תל אביב של ינואר-מאי. מדובר בשתי קבוצות שונות לחלוטין – האחת מוכה, מוגבלת, תבוסתנית, חלשה ומסכנה. השנייה באה לשחק בכיף, יצירתית במידה, יודעת להביס, לא קלה לפיצוח ומלאת גאווה.
לכאורה, זה השלב שצריך לגייס צוות פסיכיאטרים מהמוסדות הטובים ביותר בעולם כדי לנסות ולהבין את פיצול האישיות המזעזע. אבל רגע לפני שמתחילים להרים טלפונים, אפשר להסתכל על השינויים שנעשים בינואר כדי להבין את הכל: בשלוש השנים האחרונות הניסנובים הצליחו להציל – אין מילה אחרת – את הפועל תל אביב מירידת ליגה בזכות רכש ושינויים שביצעו בינואר.
העניין הוא שאחרי הפעם הראשונה אמרנו לעצמנו – טוב, חבלי לידה, החבר'ה עדיין חדשים בעסק. אחרי הפעם השנייה אמרנו לעצמנו – טוב, אולי חשבו ששנה שעברה הייתה מקרית, החבר'ה עדיין לא מספיק משופשפים. בשנה השלישית היה ברור שהם מספיק מעורבבים וחזקים בכדורגל, ועדיין הפועל התנהגה בדיוק אותו הדבר: 15 משחקים ראשונים איומים – ינואר – 18 משחקים לא רעים בכלל עם כדורגל טוב, תוצאות ומרחק ביטחון מהקו האדום. בשלב הזה, חוסר ההפנמה של הניסנובים היה כבר מוזר.
הפעם, בשעה טובה, אחד מהאחים ניסנוב ראה סוף סוף את פרק הסיום של העונה החמישית של סיינפלד, "דה אופוזיט", שבו ג'ורג' קוסטנזה עושה הכל הפוך מהאינסטינקט הראשוני שלו – ומצליח בגדול בחיים. נראה שלכבוד עונת 21/22 החליטו האחים לאמץ את הקונספט: לא עוד סגל צולע ומוגבל לחודשים הראשונים של העונה, סיימנו עם זה. מעכשיו: סגל שנראה יציב, מגובש, מסודר ומאוזן כבר במחזור הראשון. שיהיה ברור – גם קבוצות מהסוג הזה יכולות להיקלע לתחתית, לפתוח רע, להיכנס לרצף שלילי ולהתאושש רק עם בוא החורף. אבל הסיכויים לכך קטנים בהרבה.
הפעם, גם לוח המשחקים התחשב בהפועל תל אביב וריכז לה את המשחקים ה"קשים" בחלק השני של הסיבוב. סדר המשחקים שנקבע לאדומים נחשב "נוח" עבור קבוצה מהרמה שהפועל תל אביב של הקיץ הנוכחי שואפת אליה. ההפסד בגביע הטוטו למכבי חיפה לימד שעדיין יש פערים די גדולים בין הקבוצות המובילות של הליגה לבין האדומים, אבל מלבד האלופה, סגניתה והפועל באר שבע – נראה שהפועל יכולה להתמודד עם כל קבוצה ולקחת לא מעט נקודות.
לכן, זו הפעם הראשונה בעידן הניסנובים שיש הלימה בין ציפיות האוהדים לבין הציפיות הריאליות מהקבוצה (הפעם השנייה, אם מחשיבים את הלאומית): מקומות 4-5, להרוס למכבי תל אביב ואולי אפילו לנצח אותה, לשחק כדורגל טוב ולסגור את הסיפור בליגה כבר בפברואר כדי להתמקד בגביע. מקסימום, אם לא יילך, הניסנובים ינסו שוב לעשות את ההפך הגמור מהאינסטינקטים הראשונים שלהם.
