אהבה ממגע ראשון: על השחקן הכי מגניב בליגת העל

יותר משהיה קשה לסאן מנחם להסתדר עם ברנדלי קובאס, היה קשה לשחקן הכנף ההולנדי של מכבי תל אביב לקבל את הנהמות שהופנו לעברו כשירד מכר הדשא בשבת שעברה בבלומפילד. הוא הוחלף בשלהי המחצית השנייה, מפתיע את כל הקבוצה שהעריכה שלא יגמור מחצית בגלל כושר גופני לקוי, ויצא מתחומי המגרש ליד שער 7 הרחוק מהספסלים. את הדרך עשה על הקווים, חולף ליד שער 5, שם נעלב כששמע אוהדים של מכבי חיפה נוהמים לעברו. כשהגיע לספסל של מכבי תל אביב, זה היה הדבר הראשון עליו הוא דיבר עם מי שבא לקראתו. זה מאוד הפריע לו.

ניק בלקמן סיפר פעם, כששמע בעצמו נהמות במגרשים כאן, שלא האמין שבמדינת היהודים נוהמים לעבר שחקני כדורגל שגוון העור שלהם אינו לבן. בלקמן סיפר באחת השיחות הפתוחות שקיים בקרית שלום, כי תמיד ידע עד כמה היהודים סבלו מגזענות וכי בחלומות הכי שחורים שלו, לא יכול היה לשער שבמדינת ישראל ינהמו לעבר שחקנים שחורים.

על השנאה שקיבל קובאס מצד אחד של המגרש, חיפתה בשבת שעברה אהבה גדולה מהצד השני. אהבה שהתפתחה מהנגיעה הראשונה שלו בכדור במשחק מול אלשקרט בקונפרנס ליג ארבעה ימים קודם, אז הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במדים הצהובים כמחליף. עד כדי כך נדלקו עליו אוהדי מכבי תל אביב, שבקבוצות וואטסאפ מסוימות עשו השוואה בינו לבין אבי נמני והזכירו שמאז ערן זהבי לא התרגשו כך משחקן בקבוצה.

קובאס עמד מול היציעים שהודו לשחקנים על הניצחון על מכבי חיפה וניסה לפענח את השירים. אבי ריקן שעמד לצידו ניסה להסביר לו את המילים, גם של השיר שכבר מוקדש לו באופן אישי. אחת הסיבות בגללן בחר לבוא למכבי תל אביב הייתה הסיפורים על הקהל בישראל, על החלק הטוב שבו, זה שיודע לתת כאן אווירה במשחקים גדולים, זה שמייצר במגרשים תחושה של אקסטזה וטירוף שמגרדים את מה שהולך בטורקיה וביוון. זה היה חסר לו באיחוד האמירויות וגם כששיחק בהולנד, הוא הרי לא היה חלק מהמועדונים הגדולים.

קרלוס גרסיה היה צריך את ג'ורדי קרויף כדי לצאת מספרד. אחרי האליפות הראשונה של מכבי תל אביב הוא סיפר בפתיחות שאם לא היה מגיע למכבי תל אביב, היה מפספס דבר גדול בקריירה שלו, מאבק על תארים. במקום שגרסיה הגיע ממנו לא היה לו שום סיכוי לחוות הצלחה אמיתית. את האושר הזה הוא קיבל כאן בישראל. הרוויח גם יותר כסף במכבי תל אביב מאשר באלמריה וגם חייך הרבה יותר. קובאס, שחגג השבוע יום הולדת 29, בא למכבי תל אביב כי הבטיחו לו שהוא ייהנה, שהוא יחווה ריגושים כמוהם לא היו לו באמירויות. דיא סבע ונייג'ל האסלביינק חיזקו את זה ועודדו אותו לעשות את הצעד שקרוב לוודאי גם לא שנמך אותו כלכלית. מכבי תל אביב הרי השאירה חבילה מכובדת לתפקיד שלו. היה ברור שעל שחקן הכנף, ישכיבו הרבה כסף.

בשבוע אחד מכבי תל אביב יצאה מחששות כבדים לתקוות גדולות, ולקובאס חלק גדול בכך. סטיפה פריצה כבש שלושה שערים בשלושה משחקים, גבי קניקובסקי עושה הגנה והתקפה כמעט באותו האופן ודן ביטון גם הרים את הרמה, אבל יש משהו אחר במכבי תל אביב כשקובאס על הדשא, וגם אם זו באמת התחלה, ואפילו שצריך לבחון את זה לאורך זמן, הקלות שבה הוא היתל בסאן מנחם, מגן נבחרת ישראל, הפכה אותו בתוך משחק אחד לאיש שעשרות אלפי אוהדים יתרגשו בכל פעם שהכדור יגיע אליו.

קובאס יכול להרים את הביטחון לכל הקבוצה. הוא גם זה שיכול להוריד את הביטחון של הקבוצה היריבה. אפילו אנדרה ז'ראלדש שמשחק איתו על אותו קו, נפתח בשבת שעברה והגיע סוף סוף לעונה אחרי פתיחה מאוד רעה במשחקים הקודמים. אם כאב הראש של פטריק ואן לוון במשחקים הקודמים היה לבחור מבין כל שחקני הקו שלא סיפקו יציבות מתחילת העונה, עכשיו נראה שקובאס, כל עוד יהיה בריא וכשיר, יהיה שם באנקר וישדרג את כל מי שישחק לצידו.

הערב (20:30) בטרנר, קובאס כבר יהיה מסומן. יצמידו לו שמירה יותר אגרסיבית, אולי גם דאבלים. אם בעבר מכבי תל אביב הביאה את בלקמן כדי לייצר תגובה לא מוצלחת לטוני וואקמה, ואם הפועל באר שבע הבינה שאלטון אקולטסה לא יהיה הקיצוני הניגרי אליו כל כך מתגעגעים בבירת הנגב, דווקא לקובאס יש את הכישורים להיות סוג של וואקמה ואם זה יקרה למכבי תל אביב, האליפות לא תהיה בכלל מילה גסה.

גם אם לא יהיה בסוף השחקן הכי טוב בליגת העל, ברנדלי קובאס יהיה כנראה השחקן הכי מגניב בליגה שלנו בעונה הקרובה. הימור שהגיוני לקחת בשלב כל כך מוקדם.