הגדיל את מסגרת האשראי: רוני לוי השתיק את המבקרים, לפחות כרגע

ב-23 באוקטובר 2017 ניצחה הפועל באר שבע את מכבי תל אביב בפעם האחרונה על אדמת טרנר. חאתם עבד אלחמיד הורחק כבר בדקה ה-21, אבל למרות הנחיתות המספרית באר שבע הבקיעה פעמיים בתוך שש דקות במחצית השנייה וניצחה 1:2. זה היה המשחק שמתח קו ברור בין יכולות האימון של ברק בכר לאלה של ג'ורדי קרויף דאז. הוא גם שימש צומת דרכים לעונה ההיא. באר שבע המריאה לאחר התחלה פושרת בדרך לאליפות שלישית ברציפות, הצהובים רשמו את הפתיחה הגרועה ביותר שלהם בעידן קרויף.

ארבע שנים חלפו, והמשחק אמש הזכיר מאוד בהרבה מובנים את ההתמודדות ההיא. את קרויף החליף הולנדי אחר, פטריק ואן לוון, לתפקיד בכר נכנס רוני לוי. מאמנים שונים, נסיבות שונות, קבוצות שונות – תוצאה דומה: נוק אאוט באר שבעי מספק ביותר עבור המנצחים ותחושת מועקה של אובדן דרך בצד המפסיד.

לוי הוא עדיין בגדר חשוד מידי בקרב אוהדי הפועל באר שבע. הסגנון השמרני שלו עולה לרבים מהם על העצבים. אתמול הוא היה כוכב המשחק. הוא בא מוכן, עלה עם ההרכב הנכון, תקף, יכול היה לגמור את הסיפור בחצי הראשון. הפועל באר שבע הייתה ראשונה לכל כדור, נלחמה, ניצלה עליונות מוחלטת במרכז השדה, הוציאה את ברנדלי קובאס מהמשחק ועשתה את מה שפנטזו עליו שם בתחילת הקיץ. גם החילוף הכפוי של ספורי במקום מיכה עבד לטובתו. המזל לא הולך עם הטובים – הם אלה שמביאים אותו. אתמול רוני לוי היה הטוב.

מאמן הפועל באר שבע ספג לא מעט ביקורות אחרי פתיחת העונה המגומגמת, הפסד אתמול היה מגביר את הלחץ עליו. היה לו הרבה מה להוכיח אחרי שנים לא פשוטות והתבטלות במשחקים גדולים. הוא עשה את זה, אבל הוא לא חסין. הזיכרון, במיוחד בפתיחת עונה כל כך לא מובנת מאליה, קצר. המחמאות שקוצר היום לוי הורעפו על ואן לוון בשבוע שעבר. המציאות שבה הגדולות פוגשות אחת את השנייה שבוע אחר שבוע מייצרת הרבה כיסי אוויר וטלטלות. בשבוע הבא הוא מגיע לחיפה, אצטדיון שהיה חור שחור עבור באר שבע גם בעונות הגדולות.

כך או אחרת, על פניו העניינים מתחילים להתחבר. דנילו אספרייה נתן משחק טוב, מיגל ויטור הוא מיגל ויטור, אבל הנקודה המעניינת היא אור דדיה. הרבה סימני שאלה עלו בהקשר של המגן. באר שבע הביאה את איאד אבו עביד שקיבל קדימות בהרכב, אבל המשחק של דדיה אתמול מחזיר אותו לקדמת הבמה ועשוי להעניק לו הרבה נקודות לקראת ההמשך. כמו לוי וכל המועדון, המשימה שלו היא לנצל אותן ולא לבזבז את הקרדיט.

הדבר הכי טוב שפטריק ואן לוון עשה לאחר המשחק הוא לא להגיב להחלטות השיפוט של אביעד שילוח (השיפוט אכן היה איום והתלונות של גורמים במועדון מאוחר יותר הגיעו גם הגיעו). כן, הגיע למכבי תל אביב פנדל במצב של 0:1, אבל גם ההולנדי יודע שלא בגלל זה היא הפסידה, שהיאחזות בכך כתירוץ רק תמשוך יותר אש ותדגיש את העליבות במשחקה של הקבוצה.

ואן לוון ניצח בטרנר פעמיים בהפרש של שלושה שבועות, בליגה ובגביע, בעונה שעברה. אז היה לו את דור פרץ. כמה שהקשר היה חסר אתמול, ולא רק הוא. מכבי תל אביב ניפחה בשבוע שעבר בלון גדול. לתפקיד המחט שפוצצה אותו נכנס הראש של אספרייה. מההתלהבות של פריצה והלהטוטים של קובאס בבלומפילד לא נשאר זכר. יהיו שיאמרו שמכבי תל אביב הגיעה עם האף למעלה, נישאת על כנפי הניצחון על מכבי חיפה. אני לא מאמין בזה. הקבוצה הזאת פשוט לא מספיק טובה כרגע, והיא שוב סופגת ממצבים נייחים, מחלה שממנה סבלה לכל אורך העונה שעברה תחת שני מאמניה.

לאחר המשחק נגד מכבי פתח תקווה נראה היה שמכבי תל אביב תוציא בין 0 נקודות לנקודה בודדת ממכבי חיפה והפועל באר שבע. הניצחון על האלופה היה זה שהעניק לואן לוון מרווח נשימה. הכניעה החד צדדית אמש לקחה לו אותו. עכשיו באה הפועל ירושלים, מועדון עם מעט כדורגל, בלי שערי זכות אבל עם הרבה הומור עצמי, לבלומפילד. בשבוע הבא נזכה לדעת איך הציוץ הזה התיישן.

לאלון תורג'מן לקח זמן להיכנס לעניינים בהפועל חיפה. לא פשוט לנחות פה בינואר אחרי שנים באירופה, שם נמחקו רגעי השיא המעטים על ידי פציעות ארוכות וייבושי ספסל מייגעים. תורג'מן הגיע לקבוצה של חיים סילבס, אבל את הפריצה המחודשת עשה תחת מחליפו אלישע לוי. עם תשעה שערים ב-11 משחקים, מסיום העונה שעברה וכולל גביע הטוטו העונה, הוא השחקן החם ביותר בליגת העל.

קצת לפני החזרה של תורג'מן, בדצמבר שעבר, ניצת פתיל בין עדן בן בסט לסילבס. המאמן עזב, החלוץ נשאר עד תום העונה בלי להותיר חותם ושוחרר. הבאת תורג'מן הייתה, בין אם במודע ובין אם לאו, הכשרת הקרקע לעזיבת בן בסט, וטוב שכך. תורג'מן הוא כל מה שבן בסט לא – איש של עבודה קשה, נטול מניירות, לא פריבילג. אותו לא תראו עושה פרצופים על הספסל. בגיל 30 הוא יודע שהשיא מאחוריו, אז הוא נותן הכול על המגרש והתפוקה בהתאם.

אין בליגת העל כמעט אנשים שידברו סרה באלישע לוי. מדובר באדם נוח ומקובל על הבריות. העובדה הזאת הייתה לו לרועץ לא מעט פעמים. בראי ההיסטוריה, התקופה שלו במכבי חיפה זכתה בזמן אמת להכרה פחות גדולה משהגיע לה, בנבחרת הוא נחשב ל"מאמן מעבר" בקמפיין שבו סיכויי ההצלחה היו גם כך אפסיים. מעבר ליכולות אימון טובות, כדי להצליח בקבוצות אתה צריך שחקנים שיאמינו בך ושיעריכו את האמון שאתה נותן בהם. תורג'מן הוא בדיוק השחקן הזה.

אם לשפוט על פי דעת הקהל, לא רק שלדור מיכה לא מגיעה אגורה שחוקה ממכבי תל אביב, הוא צריך להתבייש בכלל להגיש נגדה תביעה. מיכה, מבחינת המועדון ואוהדיו, ביצע חטא מוסרי כל כך גדול, שהכוונה לתבוע, אודותיה פרסם יניב טוכמן כאן ביום חמישי, מופרכת מיסודה. הוא, מבחינתו, משוכנע שנעשה לו עוול ברמה החוקית.

אנחנו לא משפטנים, אז פנינו לאחד שכן – עו"ד אריה ארבוס, שותף במשרד עורכי הדין ארבוס, קרן, צור המתמחה בדיני עבודה. "חייבים להבין כי בית המשפט אינו משמש כמצפן מוסרי והוא פועל על פי החוק ובמקרה הזה על פי דיני החוזים ודיני העבודה", הוא מבהיר, "על פניו, ככל ומועדון מכבי תל אביב הגיע להסכם עם מיכה כי הוא ישלים לו את השכר בקפריסין ולא עשה זאת, בית המשפט יחייב אותו בהפרשי השכר עליהם הגיעו לסיכום. יחד עם זאת, אם הטענה של גורמים במועדון נכונה, והשחקן ביקש וקיבל שחרור עוד לפני עזיבתו את הקבוצה, והמועדון לא הגיע עמו להסכם על הפרשי השכר, אזי הוא לא יצטרך לפצותו".

לגבי הטענה על פגיעה במוניטין אומר עורך הדין ארבוס כי הוא מתקשה לראות כיצד בית משפט יאלץ את מכבי תל אביב לשלם לשחקן: "צריך להפריד בין האמירה המוסרית ערכית לאמירה החוקית. העובדה שהתיק נסגר בחוסר אשמה אינה מעידה על המוסריות של המעשה. ולכן, האמירה המוסרית של מועדון מכבי תל אביב נגד המעשה, היא אמירה ערכית שאינה קשורה בשחקן עצמו או בשותפו למעשה, אלא אמירה על עצם כך שהמעשה שנעשה אינו ראוי. אם יש מי שפגע במוניטין של השחקנים זה הם עצמם, ולכן אני מתקשה לראות שבית המשפט יחייב את מכבי תל אביב לשלם פיצוי בגין כך".