"אריק איינשטיין התקשר אחרי שעצרתי את הפנדל"

יעקב חודורוב הוא אולי גדול שוערי הפועל תל אביב בכל הזמנים, אבל ספק אם בשער הקבוצה עמדה דמות אהובה יותר מאריה בז'רנו. בז'ה, יליד ינואר 1951, גדל במושב גינתון, למד בבן שמן ועבר עם משפחתו כילד לבת ים, שם פתח אבי המשפחה חנות מכולת.

"הכדורגל זרם בי תמיד. אהבתי לצפות בבתי הקולנוע ביומן גבע כקדימון לסרט, בו הראו קטעי כדורגל מהארץ ומהעולם למשך שתי דקות", נזכר שוער העבר, שעמד בשער הקבוצה 17 שנה. "כשהראו את משחק ההפסד של נבחרת ישראל במוסקבה לרוסיה 5:0 פרצתי בבכי. כבר אז התאהבתי בחודורוב".

בגיל 13 הכין לו אביו הפתעה, כשלקח אותו לאצטדיון בלומפילד למשחק ידידות של הפועל תל אביב נגד לבסקי סופיה. "הייתי נרגש, אנחנו מבולגריה ואבא רצה לראות את האלופה שלו. הגעתי 3 שעות לפני המשחק, וראיתי משחק ילדים מוקדם על הדשא. אמרתי לאבא ולעצמי 'כאן גם אני אהיה'. ביום שאחרי הגעתי להירשם. המאמן היה הונגרי בשם פייגר שעשה לי מבחן קצר וקבע שאני יהיה השוער. בשבת כבר שיחקתי בהפועל תל אביב".

מי השמות שהיו איתך והגיעו לבוגרים?

"רוני קלדרון היה הגדול מכולם במגרש. הוא היה מנצח את המשחקים כמעט לבד. בנוסף היו חיים פרנקו, רחמים עטייה וישראל גולדשטיין".

בגיל 17 אתה עורך את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת.

"המאמן היה יוסלה מירמוביץ', שקרא לי לאימון המסכם של חמישי בגלל היעדרות שני השוערים בשל פציעות. הגעתי רועד וחושש לאימון לקראת שמשון תל אביב. אמרתי למירמוביץ' שאין לי כפפות שוער. הוא הוציא מהכיס מפתחות, שלח אותי לחנייה לרכב שלו ואמר 'קח מהבגז' כפפות חדשות, הן שלך'. לפני העלייה למגרש הוא אמר לי לא לפחד, כי אחרי 5 דקות אתרגל. היה 0:0, וכולם שאלו בסיום מי זה הילד שעצר את משה רומנו".

ואיך עבר השירות הצבאי?

"הציבו אותי כנהג משאית תובלה בבסיס ביפו. היו בו כדורגלנים נוספים ואהבנו לצפות בחזרות של להקת פיקוד הנח"ל בבסיס ביפו עם ירדנה ארזי, גידי גוב, עמוס טל שיר, מירי אלוני ואחרים".

ב-1970 התקיימו שני דרבים זכורים. "בראשון קיבלנו מהם 0:5 בלי דוד פרימו. הייתי פצוע על הספסל ואבי בנימין היה השוער בהצגה של גיורא שפיגל. כעבור חודשיים נערך הגומלין והפועל נתנה הצגה בלתי נשכחת. ניצחנו רק 1:2 מצמד שערים של פייגנבויים, אבל במקום לתת להם חמישייה עשינו משולשים לצחוק עליהם".

שבע שנים מאוחר יותר הבקיע אבי כהן את השער המפורסם מהאוויר. מכבי ניצחה 0:2. "זה היה משחק חורפי בגשם שלא פסק", משחזר בז'רנו, "הכדור ספג מים והיה כבד מאוד. בעיטת הוולה של אבי הייתה טיל במהירות של 200 קמ"ש, חלקיק שנייה עבר מהבעיטה שלו ועד להגעה לרשת. הכדור הוריד מהרשת טיפות מים. ביום רגיל הוא לא היה עובר מעל הראש שלי. כעבור מספר חודשים אמרתי לו שסידרתי לו בגול הזה חוזה בליברפול".

היריבות הספורטיבית עם אבי כהן הגיעה לשיא נוסף ב-1984. מכבי תל אביב סגרה שש שנים בלי ניצחון בדרבי, וגם הפעם הפועל עלתה ליתרון משער של משה סיני, אלא שלקראת הסיום נפסק פנדל למכבי. "אמרתי לו שאת הפנדל הזה אני עוצר. הוא בעט בום אדיר, אבל הדפתי וזו הייתה סגירת מעגל.

ומה קרה באותו ערב?

"אני מקבל טלפון מאריק איינשטיין. אריק כינה אותי 'ערפד' בשל הציורים שלי, תחביב שאני עוסק בו עד היום. הוא היה בחזרות ולא נכח במשחק, אבל סיפר שכולם האזינו לשידור בשירים ושערים ועצירת הפנדל שלי הייתה ענקית, הם לא הלכו לעשות פיפי מרוב מתח. כולם שם ראו את איינשטיין מדמיין את עצירת הכדור שלי".

השער המפורסם של אבי כהן – 7:45 דקות בתקציר

כמו רבים אחרים, גם לבז'רנו יש זיכרונות חזקים מרוני קלדרון. "הוא ואני גדלנו יחד, הוא הקדים את זמנו בלי ספק. לדעתי, כאחד שהיה איתו, קלדרון היה יכול להתפתח כמו מראדונה ומסי.

איאקס הזמינה את שניכם למבחנים.

"נבחרת הנוער עד גיל 19 שיחקה בהאג נגד הולנד עד גיל 21. קלדרון עשה דברים שלא רואים בכדורגל לעיני מנהלי איאקס. לי היה משחק מעולה למרות שהפסדנו 0:1. אחרי חודש קיבלנו יחד הזמנה להגיע. הצבא לא שחרר אותי, קלדרון נסע לשם הלהיב, אבל ויתר על חוזה קסום וחזר לחברים שלו בתל אביב".

גם ממכבי תל אביב הייתה לך הצעה יפה.

"הייתי עם נבחרת ישראל והמאמן דוביד שוויצר במחנה אימונים ליד קרלסרואה בגרמניה. במשלחת מטעם ההתאחדות לכדורגל היה מנהל מכבי תל אביב חיים לייבוביץ'. הוא הזמין אותי לארוחת צהרים באישור דוביד, כי אני אלרגי לעוף. ליבו הציע לי פי שלושה ממה שהרווחתי אז. ההצעה להפועל תל אביב הייתה של 160 אלף לירות עבורי. מנהל הפועל רפי ללקין סירב ואמר למכבי כי בז'ה הוא מותג וכאן בבלומפילד הוא יסיים את הקריירה".

בוא נדבר על הפציעה הקשה.

"זה קרה באמצע שנות השבעים. אימון בשפיים ביום שישי לפני משחק על הדשא ליד חדר האוכל. בבעיטה האחרונה נבעט כדור שגרם לי ליפול וכל היד הסתובבה, המרפק יצא לי מהמקום. הובהלתי לאיכילוב אל פרופסור מיכלס וחצי שנה לא נגעתי בכדור".

מי המאמן שהיה הגדול ביותר שהיה לך?

"לצד מאמנים שונים, דוביד שוויצר והאליפות של 1981 היו מעל הכול. שוויצר ידע הכול על כדורגל, בפשטות, ברוגע, כולם כיבדו אותו. כל דבר קשה דוביד הפך לקל. לפני משחקים כשיצאנו לבית מלון הוא לא ויתר על הסבר מקצועי על לוח שחמט ודמקה. כשיצאנו לבית מלון אני אהבתי לשתות לפני השינה כוס יין אדום כדי להירדם מההתרגשות. אצל שוויצר לא היה יין על השולחנות, אבל לי הוא הגניב בקבוקון קטנטן".

משה סיני חזר להפועל תל אביב ממכבי יפו בגלל שיחה והמלצה שלך עם שוויצר?

"את סיני ראינו כשהגענו להתאמן משחק כילד ליד העמודים של שער 7, מול נערים בוגרים ממנו. הוא היה טאלנט ענק שידע לשחק בכל התפקידים, מנהיג שהיה לו על המגרש הכול. סיני רצה לשחק וכשלא נתנו לו עבר למכבי יפו, שם העלה אותו המאמן אריה רדלר לבוגרים להרכב. באחד מסופי השבוע נערך משחק אימון של הפועל נגד מכבי יפו. שוויצר, שעמד מאחורי השער שלי, שאל מי זה הילד הזה? השבתי לו שהוא שחקן מעולה והוא שלנו, של הפועל תל אביב. סיני חזר והשאר היסטוריה".

פתאום אתה בן 70?

"אני הכרתי את אשתי מוניק כשהיא הייתה בת 14 ואני בן 16 שנים. מאז אנחנו יחד, עם משפחה גדולה מאוחדת. יש לנו תוכי בשם רוקי מאז האליפות של 1981 והוא כבן 50".

כלכלית הכדורגל סידר אותך?

"האמת שלא. הכדורגלנים הרוויחו יותר מהממוצע במשק, אבל לא הפכו לעשירים למעט בודדים. אשתי ואני עשינו הכול בכוחות עצמנו, היא הייתה בנקאית בבנק הפועלים".

אז מה עשית אחרי סיום הקריירה?

"פרשתי מהפועל תל אביב בתום עונת 1984/5. עוזי ברעם, מבכירי מפלגת העבודה ואוהד הפועל ירושלים, שכנע אותי לעבור להפועל ירושלים . זאת הייתה טעות, השכר לא שולם ואת הצ'קים כמעט והעברתי לשוק האפור. עזבתי, פרשתי ותליתי את הכפפות על קיר ביתי. בשנים האחרונות, מלבד מפגשי שחקני עבר, אני לא הולך לכדורגל לראות את הפועל תל אביב".

מאיר ברד הזכיר כאן גול בלתי נשכח שלו לרשת שלך.

"היה באמת גול גדול שלו. האמן לי, הכדור והגול של ברד לא השאירו שום סימן על הגוף שלי".