בגיל 65, דוד לביא הוא נהג מונית ומאמן במחלקת הנוער של מכבי נתניה. "עברתי תקופת גירושים ופירוק החבילה", הוא מספר על השנים האחרונות, שהיו מאוד לא קלות עבורו, "התחתנתי פעם שניה. אני מגיע למשחקי הבית של מכבי נתניה".
גם ההשתלבות של לביא במועדון שבו עשה קריירה נפלאה בשנות ה-70 וה-80 לא מובנת מאליה. "בעונת 1985/6 הייתי פצוע והם לא עמדו בחוזה שלי. בית"ר תל אביב והספונסר שלה , הקבלן שלום גניש, פנו לראשי נתניה ואמרו "תמכרו לנו את דוד לביא". מכבי נתניה שמחו להפטר ממני , הם צהלו וקיבלו מגניש 62.5 אלף דולר, כסף גדול. האמירות היו שבית"ר קנתה חתול פצוע בשק. זכיתי שם בחוזה מצוין".
ואז באה הנקמה הגדולה שלך בנתניה ומנהליה.
"הגרלת גביע המדינה בשלב רבע הגמר זימנה את נתניה נגד בית"ר תל אביב. הם שמחו שקיבלו אותנו, הייתה חגיגה בעיר . ניצחנו 0:2, כבשתי את השער השני בנגיחה. אחרי הגול רצתי לספסל שלהם וצעקתי 'תראו כמה כסף הבאתי לבית"ר תל אביב בחצי הגמר'. זאת הייתה נקמה מתוקה באנשי נתניה של אז. בחצי הגמר הודחנו מרגלי מכבי חיפה לאחר 120 דקות בפנדלים לאחר תיקו מאופס".
אחרי נדודים בבית"ר נתניה, רמת חן/ השקמה, כפר יונה ופרדסיה בשל פציעה, פרש לביא מכדורגל. "בגיל 36 הפרישה יותר קלה לנפש, לא הייתה בעיה", הוא ממשיך ומתפנה לספר על הפעם השנייה שבה נוצר קרע בינו לבין מכבי נתניה. "ב-1994 הייתי עוזר המאמן של שמואל פרלמן. ביקשו להכשיר אותי דרכו לעמדת המאמן הבא. סירבתי לכך שזה יקרה במהלך העונה כי זה לא אתי ולא הגון מצדי. פרלמן גם לא הסכים לעזוב בלי חוזה לעוד עונה. ההנהלה ביקשה ממני להכין תוכניות מקצועיות של מחנה האימונים ורשימת שחקנים לעונה הבאה. את העונה סיימה נתניה במקום השישי. היו במועדון חברי הנהלה שפעלו מאחורי הגב שלי. הם ישבו עם המאמן ויקו חדד, ומינו אותו למאמן במקומי. בהמשך חדד פוטר ומכבי נתניה ירדה לארצית מהמקום האחרון".
ואחרי כל זה, הגיע הזמן לחזור לנקודת ההתחלה.
לביא הוא אחד החלוצים הגדולים בכדורגל הישראלי ושל מכבי נתניה, במקום השמיני ברשימת הכובשים הגדולים של הכדורגל הישראלי עם 158 שערים. "אני בא מבית דתי מסורתי ועד גיל 15 וחצי שיחקתי כדורסל בקבוצת אליצור נתניה, שם צפו לי עתיד מזהיר", הוא אומר, "אחרי שראו אותי משחק כדורסל בימי הספורט של בי"ס אורט בנתניה. כדורגל שיחקתי, כמו שהיה מקובל אז, בחצר בית הספר, שיחקנו קט-רגל עם שערי כדוריד. היו איתי ילדים שאהבו כדורגל, בהם התאומים עודד וגדי מכנס".
השינוי הגיע כשלביא הוזמן לטורניר קט רגל בעיר הנוער. "בחרו בי לחבורה שתשחק בגני התערוכה בתל אביב יחד עם עוד 7 ילדים, בהם התאומים מכנס. לא הייתי עד אז כמעט בתל אביב וזאת הייתה אטרקציה מרגשת. המאמן שלנו בטורניר היה אריה מכנס, האבא של גדי ועודד. זכינו במקום הראשון והבאתי מדליה".
בהמשך ביקש מכנס האב מלביא להגיע לאימון קבוצת הנערים של מכבי נתניה שאותה הדריך. "כאן חל השינוי אצלי", הוא אומר, "הורדתי מהראש את הכיפה, את הציצית ועזבתי את ההגעה לבית כנסת. בעונה הראשונה בנערים, לפני המעבר לנוער, זכינו באליפות והבקעתי 40 שערים".
לביא התגייס, חתם על שנת שירות נוספת ועבר לחיל הים. שם, בין קורס חובשים קרביים וייעוד לסטיל"ים, הוא התאמן בחופשות. ואז הגיע סיפור סינדרלה תחת המאמן אליעזר שפיגל.
"הגעתי לחופשה מרמת הגולן, שם הוצבתי למשחק אימון בין הנוער לבוגרים לקראת משחק גביע המדינה נגד בני יהודה בעונת 1974/75. "לפני זה היו לי דקות בודדות מאוד כמחליף. בסיום משחק האימון, בו שיחקתי במחצית השנייה עם הבוגרים, שפיגל פנה אלי והזמין אותי לגביע. ניצחנו 0:3, כבשתי שני שערים וגרמתי לפנדל. הכותרת בעיתונים הייתה 'הלביא שאג'". אחר כך, הוא מספר, מכבי נתניה ניצחה את הפועל תל אביב 2:4. כבשתי שער מ-20 מטר לרשת של אריה בז'רנו. כשחזרתי לרמת הגולן השליש בבסיס קרא לי ואמר שהוא ראה אותי בטלוויזיה ואני שחקן אמיתי. הוא העביר אותי ללא תעודת ספורטאי מצטיין להיות חובש במרפאה צבאית בחיפה. הדרך לכדורגל נסללה בגדול ".
את שפיגל החליף בנתניה שמואל פרלמן. "הוא אמר לי 'אתה לא שחקן טכני. יש לך שתי רגליים שבועטות מצוין ומשחק ראש ענק. תעשה מה שאתה יודע – תן לקבוצה גולים, תהיה אגואיסט ברחבה'. בעונת האליפות של 1977/78 סיימתי כמלך השערים עם 16 גולים ועודד מכנס עם 14".
איך השילוב ההתקפי עבד ביניכם?
"שילוב מושלם ונדיר. אני ידעתי לעשות את המלחמות מול בלמי היריב, עודד היה מביא את האלגנטיות שלו, ידע לעבור בקלות שחקן ברחבה ולהיות מול השוער. כמעט כל כדור גובה שהגיע אלי ידע להיות מכוון וללכת אל מכנס, הוא ידע להיות במקום הנכון בזמן הנכון".
עונת 1981/2 הייתה גדולה אבל הסתיימה בתחושת החמצה גדולה. נתתם שישיות למכבי תל אביב ובית"ר ירושלים.
"בשבוע שלפני המשחק נגד מכבי תל אביב, אוהדי נתניה דיברו ודחפו את השחקנים לנקמה. במועדון לא שכחו את מאי 1977, ויקי פרץ ובני טבק הובילו אותם ל-1:6 עלינו. עליתי במשחק הזה כבלם ורציתי להשתתף בחגיגת השערים שלנו. המגן שלמה שירזי פרץ והרים כדור מצחיק בגובה מטר מהדשא. הגעתי בריצה מההגנה ומקו ה-16 נגחתי בזינוק בכדור שעבר בהילוך איטי את השוער מוישל'ה מרכוס לרשת, הנקמה הושלמה. באותה עונה הבסנו את בית"ר 1:6 ואת הפועל כפר סבא 2:5, אבל בסיום קשטן וכפר סבא זכו באליפות. שיחקנו בלי חגיגות ובלי משולשים לקהל. ביקשו לא לרחם על אף קבוצה, לתת כמה שיותר שערים, כי גם עלינו לא ירחמו במגרש".
בשנה שלאחר מכן מכבי נתניה דרסה את הליגה, עונת "נתניה ועוד 15" המפורסמת של מוטל'ה שפיגלר. "מוטל'ה נתן לשחקנים לשחק חופשי" הוא מעיד, "נהנינו מהמשחקים והבאנו את היכולת למגרש".
יש לך רק שני משחקים בנבחרת ישראל.
"אלו היו ימים אחרים בכדורגל. הייתי ארבע פעמים מלך שערי הליגה ולא קיבלתי את ההכרה הנכונה מקצועית . היום כל חלוץ שכובש שישה שערים לוחץ בתקשורת להיות בנבחרת, אז זה לא היה כך".
היה לך משחק ראש אדיר. הכינוי שלך היה "ראש פז".
"משחק ראש זה דבר מולד. לא לימדו אותי אף פעם איך לנגוח. יש את נחום סטלמך, אותו לא ראיתי משחק, שהכינוי ההיסטורי שלו הוא "ראש הזהב". גם ראש פז זה כינוי מכובד. אני רואה במשחקי הבית של מכבי נתניה שחקנים שלא יודעים איך לנגוח, היום אין כאלה שיודעים לנגוח תוך כדי זינוק ולהשתמש נכון בראש".
ואם כבר מדברים על זה – מה עובר לך היום בראש?
"אני מרבה לחשוב על המעשה הכואב של חברי ויקי פרץ. חוץ מזה, אחד הבנים שלי בארצות הברית ולא ראיתי אותו ואת הנכד במשך שבע שנים. אם לא יהיו הגבלות קורונה, אטוס אליו בפסח".
