רגע לפני שהוא עשוי לעבור לאחת מקבוצות הפאר באירופה, מנור סולומון חזר השבוע לישראל עם יציאתה של הליגה האוקראינית לפגרת החורף, הישר לפגישה עם אדר רוזנברג. בשנתיים האחרונות המאמן האישי המתמחה בליווי ופיתוח כדורגלנים הוא אחד האנשים הכי קרובים לכוכב המבוקש של שחטאר דונייצק, והשניים יכינו עבורו תכנית עבודה לזמן הפגרה.
לפני שלוש שנים ייסד רוזנברג את אקדמיית הכדורגל "A.R. Academy" בשטח אצטדיון "שלמה ביטוח" בפתח תקוה. הוא שיחק כדורגל עד גיל 17 ונאלץ לפרוש אחרי שנפצע וקרע את הרצועה הצולבת בברכו. אחרי הפרישה החליט לעבור לאימון ועשה את המסלול מליגות ילדים ונערים, דרך קבוצת הנוער של הפועל רעננה ועד קבוצת הבוגרים של המועדון שם שימש כעוזר מאמן בשנים שבהם שיחקה רעננה בליגת העל. הוא מחזיק בתעודת "קורס מאמנים עילית" ובשנת 2017, לאחר שסיים את חלקו ברעננה, החליט רוזנברג שהוא רוצה לשנות כיוון וללכת לקריירה של פיתוח שחקנים באופן אישי.
"אני בא מהדשא, שיחקתי כדורגל והאתגרים שאני התמודדתי איתם בתור שחקן עזרו לי אחר כך וגם כיום לאמן בצורה טובה יותר", סיפר רוזנברג בראיון לוואלה! ספורט. "זה התחיל עם יואב ליברוס, שחקן שהכרתי מהנערים של הפועל תל אביב, תמכתי בו במשך שנה שלמה בכל מה שקשור לאנליזה ואימוני טכניקה פרטניים. ישבנו יום אחד בבית קפה והוא סיפר על החלום שלו להגיע לאירופה. הגענו למסקנה משותפת שצריך לבנות עבורו מסגרת שמקיפה אותו מכל הכיוונים, בתוספת למה שהוא מקבל בקבוצה. משם זה התחיל. עבדנו יחד, וכשראיתי מקרוב את ההשפעה על השחקן, הבנתי את המשמעויות והערך שיש לזה ונדלקתי בטירוף על כל הקטע. כל הזמן ראיתי מול העיניים את הפער שהיה לי בין מה שאני יודע לעשות מול קבוצה שלמה לבין מה שאני מצליח לעשות עם שחקן בודד".
"זה היה רגע של שבר", הוא נזכר. "כשאימנתי בנוער של הפועל רעננה הבנתי שהמטרה שלי היא לפתח צעירים לבוגרת. וברגע שאתה מרגיש שאתה עושה את העבודה בצורה די טובה ושחקנים שעוברים תחת הידיים שלך מתקדמים לבוגרים, נוצר ניגוד אינטרסים מסויים כי הרגשתי שאני נשפט רק על פי התוצאות של קבוצת הנוער – אבל אם בשביל תוצאות טובות בנוער אני אמנע משחקנים להתקדם לבוגרים אז יש פה קונפליקט. בנקודה הזו הבנתי שיש משהו נאיבי בחזון המקצועי שלי ורציתי לשנות. החלטתי שמעתה והלאה, אני רוצה לקבוע לעצמי את הקריטריונים שעל פיהם אני אמדד וכך עשיתי. אני חייב להגיד שבנוסף לכך היה גם את הכאב הכלכלי. כמאמן במחלקות נוער, או כעוזר בבוגרים, אתה נמצא במקצוע תובעני מאוד אבל משתכר בסכומים זעומים ומרגיש לא מתוגמל".
לפני שלוש שנים וחצי הוא פתח את האקדמיה הפרטית שלו, המלווה שחקנים במקביל למסגרת הקבוצתית שלהם, כאשר הוא וצוות המאמנים שאיתו נותנים לשחקנים שירותים אינדיבידואלים כדי לפתח את היכולות האישיות שלהם ועובדים בשלושה מישורים – אנליזה, ניהול מנטלי-פסיכולוגי ופיתוח הפן הטכני.
"שיטת העבודה שלנו באקדמיה נקראת IN&OUT", מספר רוזנברג, "זו שיטה בליווי הוליסטי, בכמה היבטים, שמתחילה בהסתכלות על המשחקים של השחקנים, ומשם אנחנו מנתחים את השחקן על הדשא ומחוצה לו. ה-IN זה בעצם כל ההופעה של השחקן, איך הוא משחק בתוך הזמן שבו הוא נמצא על כר הדשא, משם אני גוזר את כל מה שצריך לשפר ברמה המנטלית, לעבוד ברמה הטכנית ומה צריך לעשות ברמת ההבנה על המגרש. ה-OUT, הוא כל מה שקורה בין המשחקים. איך עובדים על כל הפרמטרים שגזרנו מהמגרש, בצורה נכונה במהלך הזמן בין משחק למשחק".
"השם הגדול הראשון שהגיע לאקדמיה הוא יובל אשכנזי", מספר רוזנברג על תחילת הדרך. "המסע עם אשכנזי היה אחד המרגשים שהיו לי. הוא זכה עם בני יהודה בגביע באותה עונה והיתה שם פריצה מאוד משמעותית בקריירה שלו. מאז הגיעו גם עומרי אלטמן ודור מיכה לתקופה מסויימת, והדברים התחילו להתגלגל. היה לי לוח מטרות של שחקנים בכירים שאני רוצה להגיע אליהם, בין השאר היו שם מנור סולומון, אלי דסה ודור פרץ, ולשלושתם הגעתי".
היה מישהו אצלך ברשימה שלא הצלחת להגיע אליו?
כן, דן גלזר. פניתי אליו והוא אמר שהוא עובד עם מאמן אחר וזה בסדר גמור. הייתי שמח לעבוד עם גלזר ואני בטוח שיש לי מה לתרום לו, חד משמעית. אני רוצה להתנסח בצורה נכונה, כי אני מאוד מכבד את דן וכמובן את המאמנים שהוא עובד איתם, אבל אני חושב שלדן יש המון כישורים שצריך לדעת אולי לעבוד איתם בצורה טיפה טובה יותר. הייתי שם איתו דגש דווקא על היבטים של עבודה שבהם הוא נמצא עם הכדור, אלו אלמנטים שהוא יכול לשפר יותר ואולי זה יכול לגרום לו להגיע לרמות גבוהות יותר, שבהן הוא היה רוצה להיות".
רוזנברג משוכנע שליווי אישי של שחקנים בתוספת לשיטות עבודה שונות יכולים לעזור בוודאות לשיפור הכדורגל הישראלי כולו. "יחס אישי תמיד היה משהו שתורם ועוזר. כשמתמקדים בשחקן ונוגעים בחוזקות וגם בחולשות, באופן אינדיבידואלי, כשהוא המרכז, זה עדיף בהרבה מעבודה מול הקבוצה כולה. אין תחליף לעבודה פרטנית. בנוסף לזה כיום המדדים הטכנולוגיים והנתונים שאנחנו מקבלים מתוכנות כאלה ואחרות הם משמעותיים מאוד ואי אפשר להגיד שזה לא עוזר למשחק להתפתח. החוכמה היא לדעת לעשות את השימוש הנכון מהמדדים שמתקבלים. עולם הכדורגל הולך היום לכיוון מיקסום היכולות של האינדיבידואל וזו אחת הנקודות שחסרות, כדי לפתח את הכדורגלן הישראלי הבודד".
קח אותנו לרגע שמנור סולומון הבקיע מול ריאל, מה זה עושה לך באופן אישי, לראות שחקן שאתה עובד איתו והוא מצליח ומיישם דברים על המגרש?
"זה כמו שתשאל שחקן מה הוא מרגיש כשהפעולות האלה מצליחות. אני מרגיש את אותו הדבר כמו השחקן. כאילו שאני על הכתף שלו, עושה איתו יחד את הפעולה. מול ריאל מנור עשה בדיוק את מה שעבדנו עליו בהכנה למשחק – הגיע לנקודה המדוייקת שבה רצינו שיהיה והכדור נכנס לשער, הרגשתי אושר עילאי, בינגו, אין תחושה מספקת יותר מזאת. שברתי כוס בבית של חבר, מרוב השמחה שבה הייתי, חגגתי איתו יחד. אגב, זה לא חייב להימדד בגול או בישול, זה יכול מבחינתי לבוא לידי ביטוי בדברים הקטנים שאנשים לא שמים לב אליהם. פרמטרים כמו לאיזו רגל השחקן משחק ברגע מסויים, מסירות שהיו לרוחב והופכות למסירות עומק באיזורים מסוכנים, או יכולת להתנהל תחת לחץ".
מה עומד מאחורי השיפור במשחק שלו?
"מנור היה מצליח לעשות הרבה מאוד פעולות של דריבל, אבל שמנו לב שהסיומות באיזורי מרכז המגרש היו לרוחב. ההתפשרות שלו היתה לרוחב המגרש וניסינו לייעל את הדריבל לכיוון העומק, לחפש את החלק הקדמי ולנסות להחזיק את הדריבל עוד חצי שנייה, להיות יותר סבלני ואז הפס או הפעולה האחרונה הופכים למוצלחים יותר. לפעמים הפתרון הוא רק להוביל כדור לאיזור מסויים בלי לכדרר או לנסות לעבור שחקן. עניין נוסף שעליו עבדנו עם מנור הוא דווקא עבודת ההגנה שלו, שהשתפרה בצורה מדהימה. הלחץ שהוא עושה על הגנת היריב והאיזורים בהם הוא לוחץ השתפרו מאוד. גם מנטלית מנור מאוד התפתח, כי הוא לוקח על עצמו יותר סיכונים במגרש. זה שיפר את כמות הדריבלים המוצלחים שלו ואת כמות מצבי ההבקעה".
"הכרנו כשהגעתי לארץ אחרי חצי שנה בשחטאר", נזכר סולומון בשיחה עם וואלה! ספורט. "עשינו אימון אחרי שחבר שלי הכיר ביננו. מאוד התלהבתי מהאימון ומהידע של אדר כבר מהרגע הראשון. חיפשתי מישהו שיעזור לי בניתוח המשחק שלי, והתחלנו פיילוט. הפכנו לחברים הכי טובים, אנחנו מדברים כל יום, כל היום, אם זה על כדורגל ואם זה גם על נושאים שמחוץ לכדורגל".
"אנחנו מנתחים כל משחק שלי", הוא מוסיף. "בודקים מה עשיתי טוב ובעיקר מה עשיתי פחות טוב ואיזה דברים אפשר לשפר. אדר הוא איש מקצוע מדהים. כשאני מגיע לארץ אנחנו ממש עובדים, פחות על טכניקה, כי אני מגיע לזמן קצוב ואנחנו משתדלים לנצל אותו בעיקר לשיפור הסיומת".
"אני מרגיש שהעבודה עם אדר שיפרה אותי מאוד", פוסק סולומון. "בכל סרטון אנחנו מנהלים דו שיח לגבי מה אפשר לעשות ככה או אחרת. אני ממש מרגיש שיפור משמעותי למשל בתנועות לעומק, יותר הגעה למצבי הבקעה וגם בדחיפת הכדור יותר קדימה". על השאלה האם רוזנבורג יעזור לו לבחור את קבוצתו הבאה השיב סולומון: "ברור, בכל החלטה אני קודם כל מתייעץ עם אדר. אני גם מחזיק ממנו ברמה המקצועית, וגם הוא יודע מה יהיה הכי טוב בשבילי".
דרך סולומון ודסה הגיע רוזנברג גם אל פרץ, קצת אחרי שהוא חתם בוונציה. "אחד הדברים שרציתי לעבוד עליהם איתו היה נושא תנועות המפתח באיזורים מסויימים", הוא אומר, "שבהם לקשר מרכזי יותר קשה לקבל את הכדור, כדי להיות במיקום נכון ולשחק את המהלך בצורה נכונה. הצלחנו לייצר סוג של תשתית חשיבה, כמו סדר פעולות בחשבון, ברמת החשיבה שלו – לאן ללכת, לאן להסתכל, לאיזו רגל הכדור צריך ליפול כדי שהפעולה הבאה תיקרה, איך לסרוק את המגרש. ניתחנו את ההיערכות לקבלת הכדור, הבנת הסיטואציה והמשך הפעולות, וראינו שיפור בצד הזה".
"אדר הוא מקצוען אמיתי, יש לו ויז'ן מטורף לגבי כדורגל, שאני מאוד מאוד מתחבר ואוהב", אומר פרץ, "היתרון שלנו, גם שלי וגם של מנור וכל אחד אחר, זה שאנחנו עובדים איתו בצורה פרטנית, לתוך קבוצה. כלומר, אדר רואה איך אנחנו יכולים להועיל לקבוצה וגם למשוך את עצמנו קדימה, ולעשות את הכי טוב שלך. יש לאדר הסתכלות על כדורגל ברמה מאוד גבוהה, יש לו תכנים ודברים שהוא רואה, שאני בעצמי לא יכול לראות לבד. האקדמיה שהוא בנה יכולה לעזור מאוד לכדורגל הישראלי, גם מבחינת תכני אימון שהוא והמאמנים שנמצאים באקדמיה מעבירים, גם מבחינת תכני לימוד שמלמדים מהדור הצעיר ועד דור הבוגר יותר, שבו נמצאים מנור ואני ועוד שחקנים. יש לאדר תכנים חדשניים והרבה דברים יפים שהם עובדים עליהם, ואני חושב שבסופו של דבר זה גם הכדורגל שנראה בעולם. אני מאוד אשמח שהאקדמיה תתרחב וככל שיגיעו יותר ילדים, לא רק לאקדמיה שלהם, אז אני בטוח שהכדורגל יילך קדימה וייצמח והכדורגלנים ישתפרו מאוד".
על השיפור האישי שחל בו הוסיף פרץ: "העבודה איתו תורמת לי בכך שאני מבין את המשחק הרבה הרבה יותר טוב. יש לי בסופו של דבר איש מקצוע שאני יכול להיעזר בו והוא רואה את המשחק בצורה מסויימת. הוא יותר אובייקטיבי ופחות סובייקטיבי כמוני, אני רואה את הדברים בקטע אמוציונלי, בעיקר בסיטואציה שבה אני נמצא, בין אם שיחקתי יותר או פחות. הוא נקי מאינטרסים כלשהם. אדר עוזר לי להבין את המשחק בצורה הרבה יותר טובה ולדחוף את עצמי לגירסא הכי טובה שלי".
האקדמיה שלו היא כיום חברה עיסקית לכל דבר, שמלווה כ-30 שחקנים בליווי אישי ועוד כ-50 שחקנים שבאים לקבל אימונים כאלה ואחרים. האקדמיה מונה צוות של מאמנים אישיים, אנליסטים, מנהלת פיתוח פרוייקטים, מפתח טכנולוגי ועוד אנשי צוות נוספים. משרדו של רוזנברג משקיף מאיזור תא הכבוד של אצטדיון "שלמה ביטוח" הישר אל כר הדשא, וגם לכך יש סיבה: "ידענו שלשכור כאן את המשרדים יעלה הרבה כסף, אבל זה היה חלק מלקחת את העסק שלב אחד גבוה יותר. האצטדיון מאפשר לנו לתת תנאים מדהימים לשחקנים. אם זה ברמת מגרש האימונים ואם זה ברמת השירותים באצטדיון. נסה לחשוב על שחקן שמגיע לכאן, להכנה למשחק, מול הדשא. זה מושלם מבחינתי".
מה דעתך על הכתבה?