ב-24 באוקטובר 2016 קצרה מכבי חיפה את ניצחונה האחרון על מכבי תל אביב בליגה. בדיוק חודש לאחר מכן, ב-24 בנובמבר, אינטר עלתה ל-0:2 באצטדיון טרנר נגד הפועל באר שבע כבר בדקה ה-25. עד הדקה ה-58 לא נראה היה שמשהו יזוז בכיוון חיובי מבחינת המארחים, אבל אז נגח לוסיו פנימה וצימק ל-2:1. את מה שקרה במגרש אחר כך קשה לתאר במילה אחרת מלבד "דיבוק". באר שבע ישבה על השער האיטלקי, השוותה בפנדל ובדקה ה-93 מסר מוחמד גדיר עם העקב ובן שהר נעץ את הכדור ברשת – 2:3 במהפך הגדול אי פעם של קבוצה ישראלית במפעלים האירופיים.
שהר נכנס אמש בדקה ה-78, מיד לאחר שצ'ארון שרי צימק ל-2:1. מי שאימן אותו אז, לפני חמש שנים, הוא ברק בכר. אולי מבחינת החלוץ, כשחקן מחליף שממעט לקבל דקות, המשמעות פחותה, אבל בגזרת בכר המהפך העצום נגד מכבי תל אביב הוא לגמרי ה"אינטר" של מכבי חיפה – משחק שכמו אז, מסמן שוב את היותו הסופרסטאר של מאמני הכדורגל בישראל.
דברים טובים באים לאט וקשה. קבוצת הבייסבול בוסטון רד סוקס ראתה במשך 86 שנה את יריבתה השנואה ניו יורק יאנקיז זוכה ב-27 אליפויות, בעוד היא לא מצליחה לקחת אפילו אחת. ב-2004 הרד סוקס היו ליחידים בהיסטוריה של הענף שהופכים פיגור 3:0 לניצחון 3:4 בסדרת פלייאוף. זה קרה נגד היאנקיז, דווקא נגדם, בדרך לזכייה הנכספת בוורלד סיריס.
ויש, כמובן, את הסיפור הגדול של ארסנל והאליפות של 1989, עם הגול בזמן הפציעות ששבר כל כך הרבה בלוקים של קרח בצפון לונדון. מכבי חיפה רשמה אתמול את הרגע המונומנטלי שלה, וכמו שתי הקבוצות הנ"ל עשתה זאת בצורה הכי חלומית שיש. אחרי 18 מפגשים מתסכלים, בבית ובחוץ, היא נראתה בדרך לעוד מפלה, ואז באו 13 דקות של קסם ועוצמה.
אחרי הניצחון במשחק אלוף האלופים ביולי כתב כאן רון עמיקם: "תתפלאו, יש יתרון אדיר לכך שאתה לוקח אליפות אבל לא מצליח לנצח את היריבה המושבעת שלך 3 שנים וחצי (הכוונה לניצחון בגביע – ד.ר.). זה הופך את עונת ההגנה על התואר לעונה עם מטרה אחת נשגבת – להוריד את הקוף מהגב".
והם הורידו, ועוד איך. מכבי חיפה עשתה למכבי תל אביב כל מה שחלמה עליו – בליץ מהיר, הרסני, כואב. סגנית האלופה, שבמשך העשור האחרון התגאתה בכושר גופני מופלא שסייע לה לסגור משחקים, נפלה מהרגליים. זו הייתה הודאה שקטה, כנועה וכואבת בכך ששתי הקבוצות הללו לא נמצאות היום באותה ליגה. ולחשוב שרק דקות ספורות לפני השער של שרי שרק לירן ליאני לפנדל על טל בן חיים. בעולם שבו אין VAR, או שהרגל של בן חיים נמצאת 40 ס"מ קדימה, מכבי תל אביב עולה ל-0:3 ואנחנו מדברים על עוד קריסה מנטאלית של בכר והשחקנים בירוק.
כמה מוזר הוא העסק הזה שנקרא כדורגל. עבור מכבי חיפה, המוזרות הזאת במשחקים נגד מכבי תל אביב כמעט תמיד נטתה בעשור האחרון לכיוון השני. אתמול היא החליפה צד.
אבל בואו נעזוב תהיות קוסמיות ונחשוב על ההשלכות מחוסר יכולת של מכבי חיפה לנצח אמש. נניח שהיא מפסידה או לכל היותר מסיימת בתיקו. בעוד שבועיים היא מגיעה לבאר שבע עם מה שיכול היה להיות (ועדיין אפשרי במקרה של סנסציה בפתח תקווה) פיגור פוטנציאלי של 4 או 5 נקודות. הפסד בטרנר, והפער גדל ל-7-8 נקודות. במקום זאת, במחי ניצחון אחד בטרנר, מגרש שדווקא האיר לה פנים בשנים האחרונות, היא יכולה לכבוש מחדש את הפסגה. ומי יודע אם לא תעשה זאת לפני כן.
באר שבע נותנת סטייטמנט רציני מדי שבוע. היא עקבית, היא יציבה, יש לה הגנה מצוינת והיא עושה את מה שצריך. אחרי המהפך הירוק אמש, הכדור חוזר אליה. היא תצטרך לצאת בשלום מהמשחק בבלומפילד נגד מכבי תל אביב ואז להגיע לקרב ראש בראש עם מכבי חיפה. יכול מאוד להיות שהשבועיים הקרובים יתוו לנו את המשך העונה – האם אנחנו הולכים לכיוון מרוץ דו-ראשי לאליפות, או שהדרך לתואר ירוק שני ברציפות נסללת.
31 אחוזי החזקת כדור. זו השורה התחתונה שלוקחת מכבי תל אביב מהמשחק. מתי בפעם האחרונה מצאו את עצמם הצהובים בנחיתות כל כך מובהקת בקטגוריה הזאת? קשה לזכור משהו כזה מהשנים האחרונות. ההופעה ההתקפית של הצהובים הייתה מביכה עד לא קיימת. ובכל זאת, הם כמעט גנבו את המשחק. מלאדן קרסטאיץ' עלה עם הרכב בעל אוריינטציה הגנתית, אבל גם עם שלישייה קדמית מאוד מהירה שהצליחה, כמו בשבוע שעבר בפתח תקווה, להרשית פעמיים בדקות הפתיחה.
מה טיבו של קרסטאיץ' נדע רק בעוד מספר שבועות או חודשים, אך ניתן לראות טביעת אצבע ראשונית של המאמן. יש סימנים מעודדים לכך שהוא דווקא כן האיש הנכון. ההצבה של השחקנים במגרש והפריחה של עדן שמיר בשני המשחקים שבהם הסרבי אימן, מעידים על כך שהוא בא מוכן, לומד את הקבוצה שלו ואת היריבה. ולמרות זאת, הוא הפסיד. על אותו משקל, אם כן, צריך לזקוף את המפלה בסיום לחובתו, לא?
התשובה מורכבת. כן, ההכנסה של סטיפה פריצה, שבמשחק חסר אחריות הביא במו רגליו את השוויון, הייתה בעוכרי מכבי תל אביב, אבל עדיין, זו קבוצה שונה מזו שראינו תחת פטריק ואן לוון וברק יצחקי – כזו שיודעת להפתיע את היריבה ולעמוד היטב על המגרש, לפחות בפתיחה. קרסטאיץ' עדיין בשלב הניסויים. הוא כבר הבין שטל בן חיים זה "לא" והוא יבין את זה בקרוב גם לגבי אילון אלמוג ועוד כמה שחקנים. ככלל, הוא מתמודד עם סגל רע מאוד בסטנדרטים של מכבי תל אביב. השלב הבא הוא לראות האם התמרונים שלו ישרתו אותו, ואת מכבי חיפה, במשחק הקרוב נגד באר שבע.
